שדכנית: "שלום, שמעתי שיש לכם מישהו בשידוכים. רק תזכירי לי, בן או בת?"
אמא: "בת"
שדכנית: "אהה, בת, אההמ… ומה היא לומדת?"
אמא: "גננות".
שדכנית: "בואי, אסביר לך. אני כבר שדכנית מנוסה. ופיתחתי שיטה מיוחדת. אצלי זה עובד ב'שיטת הניקוד'. הספירה מתחילה מעשר ומטה. בת- דבר ראשון יורדת לתשע. מקצוע הגננות- גם כן מפחית שתי נקודות. זה אומר שהיא נמצאת בשבע. וממה אתם מתפרנסים?"
אמא: "אני עקרת בית ובעלי רבה בכיתה גן".
שדכנית: "אהה, אני מבינה?" ומבחינה כספית? מה אתם מציעים?"
אמא: "אנחנו משלמים הוצאות חתונה, ודמי שכירות לזוג למשך שנה".
שדכנית: "אוקי, אני מבינה, אחפש בחור בדרוג 4-5 ואחזור אליכם עם הצעות רלוונטיות".
השיחה הזו כמובן לא התקיימה. אבל זה השדר שאימהות רבות לילדים בשידוכים מקבלות ממכרים ושדכנים.
אמא לבחורה בשידוכים שיתפה אותי בכאב: "זה לא יאומן. כבר חיתנתי 7 ילדים. אבל לאחרונה אני מרגישה שזה הקצין. אנשים מתעניינים בנתונים חיצוניים, לפני שבכלל מבררים לעומק על האישיות והפנים. אם הלכת ללמוד גננות, את כבר לא שווה. הבת שלי מוכשרת מאד עם ראש טוב. לפני בחירת מסלול הלימודים הייתה לה התלבטות רצינית בין אדריכלות לגננות. היא התקבלה בקלות לאדריכלות, אך בחרה בגננות, כי היא מאד אוהבת ילדים. רבים אמרו לה: "את עושה שטות, זה יפריע לך בשידוכים"; והיא התעקשה, היא הייתה דבקה בדרך שלה. היא אמרה שהיא מעדיפה ללמוד מקצוע שהיא מחבבת והתעלמה מרעשי הרקע. היום אני רואה שאכן הרבה אנשים שטחיים שומעים שהיא למדה גננות ומסתכלים עליה כ"פחות שווה". ובכלל יש היום "רזומה". לא מסתכלים בכלל עלייך לעומק".
על המושג "רזומה" שמעתי לראשונה. פניתי לחיה לוין- שדכנית מנוסה לציבור הליטאי והירושלמי, שתסביר לנו במה מדובר:
"היום מקובל שבחור או בחורה אשר נכנסים למערכת השידוכים מכינים "רזומה" בו הם כותבים פרטים אישיים, כמו מקום לימודים, מקצוע, פרטים משפחתיים של המחותנים, וכו'. לרב, מקובל לצרף תמונה. ככה אני מעבירה את הפרטים במייל".
את חושבת שהרזומה זו התקדמות מבורכת או שזה מקשה על מערכת השידוכים?
"כמו בכל דבר, יש מעלות וחסרונות. כשדכנית זה מאד עוזר לי: אני יכולה להעביר כמה הצעות בבת אחת ולחסוך זמן יקר של הקראת שמות ופרטים בטלפון. מה גם שאנשים יכולים לגלות מיד פרטים שלא מתאימים להם וכך אנו חוסכים מצב של התקדמות של שידוך שנופל על פרטים טכניים שיכלנו לוודא מראש. נשים רבות מודות על היוזמה כי גם להם זה חוסך זמן. אך יש גם חסרונות: הרזומה זה דף טכני. קשה לשדר אתו את ההתלהבות האמיתית. להרחיב מעבר לפרטים הטכניים… ויכולה להיות גם פגיעה בפרטיות כשהפרטים עוברים שלא לצורך".
אכן, אני שומעת מצד הורים כי אנשים נתפסים לפרטים טכניים בלי להתעמק בעומק של המוצע. את גם נתקלת בזה?
"אני נתקלת בזה, אבל אני לא תופסת את זה כך. כי זה לא שלא מתעניינים בפנים. קודם כל בודקים אם המעטפת מתאימה. למשל, אם הבחורה רוצה בחור שלומד בישיבה וכבר מהרזומה היא מבינה שהוא בחור עובד, אז זה לא מתאים לה, לא משנה כמה הוא מקסים. אותו דבר אם כבר בפרטים הראשוניים המשפחה מבינה שהבחור משתייך לחוג שלא מתאים להם, זה מסייע לעשות את המיון הראשוני. בכל אופן, אני כשדכנית משתדלת להציע רק שידוכים מתאימים, אך אני לא מבינה את הניואנסים של כל משפחה והרזומה מסייע בכך".
ומה לגבי מקצוע? יש אנשים שניגשים לשידוך רק על פי המקצוע של הבחורה? או ננסח את זה אחרת: יש אנשים שלא ייגשו לשידוך רק כי הבחורה למדה גננות?
"כן, זה קיים. התופעה הולכת וצוברת תאוצה. אני מבינה את העוול בעניין, אבל אני יכולה להסביר את הרציונל. בחור שיושב ולומד וזה השאיפה שלו: להמשיך ללמוד ללא עול כל חייו, הוא ירצה להבטיח לעצמו ככל שניתן אופק כלכלי. כמובן שיש סיכוי רב יותר שבחורה שלמדה תכנות תביא הביתה שכר גבוה יותר מבחורה שלמדה גננות". היא מסייגת את דבריה: "כמובן שבמציאות זה לא חייב להיות כך, אך זה הרציונל".
הרציונל נשמע ברור, אם כי הוא מעיד על קטנות אמונה. אך אני רוצה להתמקד במשהו אחר: האם את לא מזהה גם שיקולי כבוד? האם לבחור קשה לקחת בחורה שלמדה גננות מפני ה"מה יאמרו"? והאם התפיסה הכללית כיום היא שבנות אשר למדו גננות, רף השידוכים שלהן יורד?
חיה עונה בכנות: "לצערי כל התשובות חיוביות, אך לא באופן גורף. כן, אנשים רבים לא רוצים בכלל לשמוע מבחורה שלמדה גננות. יש כאלה שחושבים שרק בנות עם כישורים שכליים נמוכים הולכות ללמוד את זה. אגב, זה לא נכון. אני מכירה מלא בחורות חכמות במיוחד שהלכו ללמוד גננות כי הן מתחברות למקצוע, כי זו עבודה עם שליחות, כי הן אוהבות ילדים או מכל מיני סיבות אחרות. יש כאלו שרואים בכך פחיתות כבוד. יש כאלה שחושבים על הכסף, כמו שכבר אמרתי. אבל יש מספיק אנשים הגיוניים שלא מסתכלים על המעטפת, אלא על הפנים".
אז אם בחורה מתייעצת איתך לגבי בחירת מסלול, לא תמליצי לה ללמוד גננות?
ממש לא. זו לא הגישה שלי. אם בחורה אוהבת ילדים, אוהבת את המקצוע ושלמה עם הבחירה; אני בעד שתלמד את זה. אני אפילו לא צריכה להבהיר לה את התיוג בשידוכים. זה כבר נושא מדובר בין הבנות בעת בחירת מקצוע".
היא ממשיכה להסביר: "אני מכירה מספיק בחורות שלמדו גננות והתארסו עם בחורים טובים ממשפחות טובות". ויש לה גם הוכחות: "רק לאחרונה השם סייע ביד לסגור שידוך כזה. מדובר בבחורה יראת שמיים, מוכשרת עם מידות טובות ו-כן היא למדה גננות. להורים שלה גם לא היה כסף "לקנות בחור". ואכן שידוכים רבים ירדו להם, על הסעיף הזה. אך הם היו מלאים באמונה. האמא כל הזמן אמרה לי: "אם אישה אומרת שלא מתאים לבן שלה בחורה שלמדה גננות, כנראה הם באמת לא מתאימים או לא ראויים לבת שלי". בסוף היא התארסה עם בחור מיוחד. תלמיד חכם ממש והם באמת מאד מתאימים לה. כי הם אנשים פשוטים שלא מסתכלים על החיצוניות והם לא דורשים כסף, על אף שהם יכלו לבקש. הצעתי להם הצעות רציניות של אנשים שרצו לשלם על הבחור. אך הם אנשי אמונה והם בררו רק על הפנים וזה מה שהיה חשוב להם ושניהם זכו…"
יש לה גם דוגמאות על בנות שלמדו תכנות וזה לא עזר להן בחיים: "אני מכירה גם סיפורים הפוכים על בנות שהלכו ללמוד תכנות, על אף שהן לא מתחברות למקצוע. הן סיימו את הלימודים ולא הצליחו למצוא עבודה בגלל חוסר התאמה. יש בנות שלמדו תכנות ומצאו עבודה, אך לא שרדו בה בגלל שעות העבודה המרובות, אני מכירה גם בנות שלמדו תכנות, הצליחו בלימודים ומצאו עבודה טובה ומפרנסת, אך התקשו למצוא שידוך..."
היא חותמת את השיחה במסר: "אני מאמינה שצריך להתהלך באמונה: להאמין שלא המקצוע ולא המעטפת יביאו את השידוך. גם אם זה נראה לנו ככה. מי שבכל אופן שופט אותנו על פי המקצוע והמעטפת- שיהיה לו לבריאות. גם זה חלק מהמסלול שה' מוביל אותנו וחלק מניסיון האמונה".
•
רוצים לשתף מאתגרים/ חוויות/ סיפורים/ תובנות מהמשפחה, בית, ילדים, עבודה?- שלחו מייל לכתובת: rivky@kikar.co.il כתבו בנושא המייל: "שיתוף". שתפו מחייכם ואולי השיתוף יתורגם לכתבה שתסייע לרבים כמוכם.
הצגת כל התגובות