"ופרס הזהב מוענק ליוליה ריסקינה בריסקמן". כך התבשרה, בתחרות המוזיקה הבינלאומית שנערכה בתל אביב בחודש שעבר.
יוליה עמדה שם בעיניים בורקות מאושר וחיבקה את ההצלחה של עצמה.
"אני לא עוד מורה רוסיה קשוחה, אני אמא גם לתלמידים שלי, אוהבת ומחבקת. שואלת קודם אם הם הספיקו לאכול משהו ואם אין להם מטריה לחזור הביתה, אתן להם את שלי. אבל, כמו כל רוסיה גם אני שואפת למצוינות".
היא מתחילה את הראיון בחיוך ומספרת: "יש הבחנה ברורה בין תחביב, מקצוע ובין אומנות. מוזיקה היא עולם רחב שמתחיל מיצירה בת 30 שניות ונגמר בשעה. אני שואפת רחוק, כי לנגן כתחביב אפשר גם דרך יוטיוב, אבל כדי להתחבר ליצירות ארוכות ועמוקות, יש ללמוד איך לנגן דרך הנשמה. כל תו וצלילי נוגעים בנפש. מוזיקה היא מושג רוחני".
"האג'נדה שמונחלת במוזיקה שאני מעבירה היא שכל אחד יכול לנגן הכל. כל מנגינה שמנעימה לנו את האוזן", היא מוסיפה. "מוזיקה היא מקום המבטחים של רובנו. שם אנחנו משוחררים ומתנהגים כעצמנו. זו הנאה צרופה. אני נותנת לתלמידים שלי להגשים את הפנטזיה המוזיקלית שלהם ברמה הכי גבוהה שניתן, מהיצירות של האמנים הגדולים ביותר ועד למנגינות העכשוויות שהם שמעו פה ושם. אם צריך, אני כותבת להם את המנגינה".
"ברוסיה, הקריירה היא העיקר והמשפחה 'על הדרך'. בישראל, המשפחה לפני הכול והיא זו שמחזקת את הקריירה"
יוליה בריסקמן היא אחת ממורות הפסנתר הגדולות בישראל.
היא נולדה במוסקבה בתקופה שלחלום על להגיע לישראל היה עוון. בריסקמן גדלה במשפחה יהודית שלא שמרה תורה ומצוות. כשגדלה וסיימה את התואר הראשון כחלק מהסטאז' שלה בגני ילדים, היא החליטה שהיא רוצה לחזור בתשובה. מדוע? קודם כל כי היא רוצה משפחתיות, מה שברוסיה תמיד היה מושג מעורער.
"ראיתי את הילדים התמימים האלה רצים בין המנגינות ורציתי כמה כאלה משלי. ברוסיה, הקריירה היא העיקר והמשפחה 'על הדרך'. בישראל, המשפחה לפני הכל והיא זו שמחזקת את הקריירה".
פינלנד ולטביה - עוד יעדים לניצחונות
זו לא התחרות הבינלאומית הראשונה בה יוליה השתתפה ואף ניצחה. היא לקחה את הגביע גם בפינלנד לפני קרוב ל-10 שנים, ולדבריה, "הרגע הזה מחמם את הלב. אני לא מנגנת בשביל הנצחון, אלא בשביל שמשהו יכריח אותי לשבת ולהבריק. בסוף המוזיקה נשארת איתי".
אם גם אתם רוצים ללמוד מוזיקה ברמה מקצועית עם מתן יחס אישי וחם, התקשרו: 052-8742829