במהלך ההיסטוריה נשמרה חשיבותו של יום האם. אולם, עם הזמן הוחלט לשנות את שמו ל"יום המשפחה" במטרה להדגיש את הקשר החשוב בין בני המשפחה.
כיום, יום המשפחה הוא מועד המצוין בישראל ובמדינות נוספות בעולם. בישראל, הוא מצוין בתאריך ל' בשבט על שמה של הנרייטה סאלד, אשר הקימה את ההסתדרות הציונית "הדסה", ארגון הנשים הציוניות, וכונתה "אם הילדים" לרבים מהילדים שעלו לארץ במסגרות השונות.
המשפחה היא המסגרת הטבעית להתפתחותם ולרווחתם של כל בני המשפחה ובייחוד של הילדים שבה. היא ניצבת על ערכי האהבה, הסולידריות והאחריות. היא היא יסוד מהותי בחברה. היא קהילה המורכבת מבני אדם, תפקידים, זכויות וחובות ומהווה מציאות חינוכית, תרבותית, אזרחית, כלכלית וחברתית.
היכרות עם דפוס משפחתו וייחודיותו, יש בה כדי לתרום לקידום תחושת השייכות של הילד.
תחושת שייכות למשפחה מחזקת סיפוק צורך בסיסי קיומי עבור כל אחד מבני המשפחה, ובהיעדר תעודת השייכות, ההשפעה תהיה ניכרת גם בהמשך חייו.
בעזרת נתינה וקבלה ביחסים הדדיים, בתוך המשפחה, ניתן להשפיע על בסיס הביטחון שאנו זקוקים לו כבני אדם בכדי להניע את עצמנו במעגל החיים.
בהקשר לכך, פרשת השבוע – פרשת תרומה, עוסקת במסע גיוס הכספים הראשון בהיסטוריה. משה יזם את גיוס הכספים כדי לבנות את משכן האלוקים במדבר וכן כדי לרכוש את כל החומרים הנחוצים לכלים המיוחדים הנדרשים לקיום הטקסים המקודשים. זהו, אם כן, זמן הולם לשוחח על אמנות הנתינה.
הרב הקדוש ישראל מרוז'ין אמר שאמנם אנשים מסוימים טוענים כי "השוטה נותן ואילו הפיקח לוקח", אולם המסורת היהודית מלמדת אותנו שאלה שנותנים וחושבים שהם אך ורק נותנים, הם למעשה השוטים. אך אותם אנשים שנותנים ומבינים שבעת ובעונה אחת הם גם מקבלים, הם האנשים הפיקחים והחכמים באמת.
האמת, שבנתינה אנו למעשה מקבלים יותר ממה שאנו נותנים. אנו מקבלים לא רק פיסת שמיים בגן העדן המרוחק, אלא כאן ועכשיו. ברור שבמערכות היחסים שלנו – במשפחה, בעסקים, או בקשרינו החברתיים – אנו לרוב מקבלים נדיבות תמורת נדיבות ואנו מגלים כי הצד השני נענה ומשיב בדרך דומה של נתינה.
אולם עצם העובדה שעשינו מעשה טוב, מעשה שהוא נכון, אמיתי ואצילי, מוענקת לנו תחושת סיפוק רבה.
עובדה זו שופכת אור על הביטוי הלא שגרתי בדבריו של אלוקים למשה בפרשת השבוע, "ויקחו לי תרומה" – כלומר, והם יקחו עבורי תרומה. מדוע יקחו? שמא היה צורך לכתוב "ויתנו". אין ספק שלתת תרומה יהיה מונח מדויק יותר. אולם מאחר שכשאנו נותנים אנו גם מקבלים, הרי המילה "יקחו" הולמת ומתאימה.