פרשת "תזריע" מעלה מסר עמוק ורלוונטי גם בימינו אלה, למרות שאנו לא מתמודדים עוד עם "הנגעים" המוזכרים בפרשה. המשנה בפרק ב' במסכת נגעים מתארת את תפקיד הכהן לבדוק נגעים בעור, אך מדגישה כי "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו" - כלומר, הכהן יכול לפסוק לכולם בתחום הנגעים חוץ משל עצמו.
הרעיון של "נגעים" מקבל כאן משמעות מטפורית עמוקה . בעוד שהמשנה מדברת על נגעים ממשיים, ה"נגעים" שאיננו רואים יכולים להיות מורחבים לפגמים פנימיים וחסרונות שנמצאים בנו. אנו מזהים בקלות פגמים באלה שסובבים אותנו, אך מתקשים להכיר באותן חולשות אצל עצמנו.
הבעל שם טוב הק' מציע נקודה מאירת עיניים - הפגמים שאנו רואים אצל אחרים עשויים לשקף פעמים רבות היבטים בתוכנו. "כל הנגעים שאדם רואה חוץ, זה נמשך מנגעי עצמו" - כלומר, הפגמים שאנו מבחינים באחרים נובעים מהפגמים שלנו בעצמנו. אם פגם מסוים בולט לך אצל מישהו אחר, ייתכן שזה סימן שעליך להתמודד עם אותה נטייה אצל עצמך.
כפי שנאמר ב"פלא יועץ": "אין נקל בעולם כמו למצוא ולהכיר מומי חברו, ואין קשה בעולם כמו להכיר מומי עצמו." עלינו לבדוק את עצמנו לגבי "נקודות העיוורון" שלנו - דברים שאנו מחמיצים אודות עצמנו. פשוט לשאול את עצמנו בקביעות "האם אני אי פעם פועל באופן שאני מבקר אחרים?" התשובה יכולה להיות כלי מעולה למציאת הנקודות הדורשות תיקון.
התבוננות פעילה בהתנהגות ובתגובות שלנו במצבים שונים עוזרת לנו לזהות דפוסים שאנו עלולים להחמיץ אחרת. הדבר המועיל ביותר שאנו יכולים לעשות הוא לנסות לראות את עצמנו כפי שאחרים רואים אותנו. כך נפתח מודעות עצמית ונגשר על הפער בין כיצד אנו תופסים את עצמנו לבין כיצד אנו תופסים את האחרים.
בעוד שההלכות הספציפיות של מצורע בפרשה, אינן אקטואליות היום, המסר הפנימי עדיין רלוונטי. עלינו לפתח מודעות עצמית מעמיקה כדי להבין את עצמנו ואת האחרים בצורה טובה יותר. רק כך נוכל להתמודד ולשפר את החסרונות שלנו ולפתח הבנה גדולה יותר כלפי סביבתינו