בנט מעדיף רווח פוליטי על פני תשובות

בין תרגילים למעשים

פוליטיקאים רבים נעו על הציר הפוליטי מימין לשמאל ולהיפך, מעטים הצליחו להחזיק זמן רב בחבל משתי קצותיו, וממש להיות על קו האמצע. אחד כזה, שדווקא עומד במשימה, הוא נפתלי בנט, שמנצל משבר פוליטי היסטורי לרווח פוליטי מיידי, כזה שהוא לא הצליח להשיג בתשע שנותיו בפוליטיקה.

בפוליטיקה הכל חוקי, אבל מאדם ששואף להנהיג את מדינתו מצופה להיות ישיר עם בוחריו, להסביר איך הוא רואה את פני הדברים ומה מבחינתו יהיו הדברים העיקריים שיקדם.

גם אם החליט להותיר לזמן הקרוב את עקרונותיו הימניים בשולי הדרך - נדרש ממנו לומר זאת במילים פשוטות. למרות זאת, בנט ממשיך לסרב להשיב לשאלות עיתונאים, בניסיון לגרוף רווח פוליטי נאה. פוליטיקה יש כאן, מנהיגות יש שיטענו שהרבה פחות.

מלחמת הדת"לים

בימים האחרונים מתבהרת תוכנית הפעולה של ימינה, לאפשרות שמא נדרדר לסבב בחירות נוסף: "הנח למנהיג, הכה ביריב". בימי המנדט של בנימין נתניהו, יו"ר ימינה כיוון את האש אל רה"מ בטענה - מוצדקת לחלוטין יש לומר - שלא הצליח להשיג 61 תומכים. עכשיו הכל מכוון לבצלאל סמוטריץ', ראש מפלגה של שבעה מנדטים, שהפך להיות אחראי האירוע מבחינת נפתלי בנט ואיילת שקד.

הסיבה שמשחק האשמות עבר מהליכוד לציונות הדתית טמונה בקרב על הציונות הדתית - לא המפלגה, החברה. בנט ושקד לא מוכנים לוותר כל כך מהר על קולות הבייס.

נשיא, לא תפקיד טקסי

120 חברי כנסת יכנסו ביום רביעי מאחורי הפרגוד, לבחור בין יצחק הרצוג ומרים פרץ לתפקיד הנשיא הבא. ההערכה הרווחת במסדרונות הכנסת היא שהרצוג ינצח ובהפרש ניכר, בשל קשריו הענפים מכל שנותיו בפוליטיקה. אם אכן זו תהיה התוצאה, בחירות אלו תהיינה דוגמה מובהקת לשוני בין תפיסת העוסקים בפוליטיקה לבין שולחיהם לתפקיד, הציבור.

בעוד שאם אזרחי ישראל היו צריכים לבחור בין השניים ניתן להניח בסבירות גבוהה שפרץ הייתה זוכה בתפקיד האזרחית מספר אחת, הרי שחברי הכנסת מבינים שיש בתפקיד הזה מעבר לנחמדות ולנאומים בטקסים. נשיא המדינה מקיים פגישות חשובות עם מנהיגי מדינות ברחבי העולם, מקדם אינטרסים מובהקים של הדרג המדיני ומתעסק בפוליטיקה חוצת מדינות בתדירות שבועית. לא סתם ניתן למנות את חיים ויצמן ושמעון פרס בשורת הנשיאים המוצלחים, ואילו את אפרים קציר, מדען בעל שם עולמי, לכזה שפחות בלט.

ועדה ממלכתית או ציבורית?

הפוליטיקאים החרדים מתנהלים בשבוע האחרון ככאלו ששכחו שיש תקשורת שמסקרת אותם, בסוגיית דרכי החקירה לאסון מירון.

הנציגים החרדים מקדמים כל מיני חלופות לבדיקת האסון, מנסים להתל בציבור ולומר לו על כל ועדה כי היא "ממלכתית". כזה היה משה גפני שדיבר על ועדה ממלכתית שהחרדים יחליטו על חבריה. אריה דרעי למשל עדיין לא הצהיר פומבית איך נראית הוועדה בעיני רוחו, אבל ברור שגם היא לא תהיה ממלכתית כפי שהחוק מגדיר אותה.

נבחרי ציבור יקרים, זה בסדר שתתנגדו לוועדת חקירה ממלכתית, אבל אל תזרו חול בעיני הציבור. ברוך השם, הבוחרים שלכם לא טיפשים.

"משחקי כסאות", סיכום השבוע הפוליטי ב"כיכר השבת", בהגשת כתבנו הפוליטי, רפאל כהן.