לא ממשלת שינוי, אלא העתקת דרך נתניהו

דרך נתניהו הועתקה, לא שונתה

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד הודיע לנשיא המדינה ראובן ריבלין כי עלה בידיו להרכיב ממשלה. מעבר לכך שרבה הדרך להשבעה, הכינוי שהוצמד לה הוא "ממשלת השינוי", בהסבר לכך שמטרת החברים בה היא בראש ובראשונה להחליף את בנימין נתניהו.

רק שפרט עיקרי חסר מן הספר: אין פה שינוי, יש פה העתקה. נפתלי בנט וגדעון סער טענו במסע הבחירות שנתניהו עושה הכל כדי להישאר בשלטון ויסכים לכל דבר שידרשו ממנו בעבור זה, והוכיחו שהתנהלו בדיוק ככה; לפיד טען בתוקף שנים רבות כי צריך ממשלה צרה של עד 18 שרים וסיכם על ממשלה של 25; מתן כהנא תקף את ניצן הורוביץ ואמר שהוא רוצה להעמידו לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג, וכעת יישב איתו סביב שולחן הממשלה.

נכון לכרגע אין כאן ממשלת שינוי, אלא ממשלה שלמדה מנתניהו שהבטחות בחירות נשכחות לאחר הבחירות, ומיישמת את השיעור.

בנט וערעור הדמוקרטיה

בנט זכה לשבעה מנדטים בבחירות. בלי להתייחס לשאלה כמה מחבריו יהיו איתו במעמד ההשבעה, החתימה על ההסכם לפיו יכהן כראש הממשלה עלולה לשנות סדרי עולם בפוליטיקה הישראלית, שידרדרו את ישראל בעתיד.

משא ומתן קואליציוני זה קרב מי ממצמץ ראשון, והגיוני שמפלגה בעלת כוח תדרוש אותו, גם במחיר יחסית מופקע. אך פה יו"ר ימינה החליט לשבור את הכלים וקבע משחק חדש. אם עד עכשיו דרישה לגיטימית הייתה להיאבק על תיק בכיר כמו אוצר או ביטחון, בנט מנצל את המשבר הפוליטי והרצון להדיח את נתניהו לזכות בכל הקופה. ואם זה המצב, מה ימנע מפוליטיקאים אחרים שיהיו על כף המאזניים לדרוש ראשות ממשלה?

אם נתבסס על מקרי עבר, הרי שתקדים שמתקיים בישראל הופך לאפשרות לגיטימית. רצף מערכות הבחירות וחוק ממשלת החילופים הן שתי העדויות הטריות שלנו.

השמאל חוגג: יש לנו מנהיג

מבחינה פוליטית, לפיד הוא המרוויח הגדול. התנהלותו במהלך החודשים האחרונים הוכיחה לבוחריו וליתר מצביעי מפלגות השמאל כי עבורם צמח מנהיג, אחרי ספק ארוך טווח שקינן בהם באשר ליכולתו.

לפיד ידע שכל מטרתו וכל רצון בוחריו הוא להחליף את נתניהו, זיהה הזדמנות פוליטית - וחתר אליה בכל הכוח. אילולא הצהרתו כבר מייד לאחר הבחירות כי יסכים להעניק לבנט את החלק הראשון ברוטציה, סביר להניח שהלחץ על סער היה משמעותי יותר.

החרדים שבים לאופוזיציה

רבני ש"ס ודגל התורה פרסמו מכתבים חריפים נגד ממשלת בנט-לפיד המסתמנת, ודחקו לפינה את חלומות ימינה ותקווה חדשה על חבירת אריה דרעי ומשה גפני לממשלה. שש שנים שחברי הכנסת החרדים חלק חשוב בקואליציה, אבל גם לעשות אופוזיציה הם יודעים. הפעם, בשונה מברית האחים הקודמת של לפיד ובנט, יש להם שחקן חיזוק משמעותי: בנימין נתניהו וחברי מפלגת הליכוד.

"משחקי כסאות", סיכום השבוע הפוליטי ב'כיכר השבת', בהגשת כתבנו הפוליטי רפאל כהן.