בדרכו לבחירות רביעיות - בתוך כמעט שנה אחת בלבד, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מאבד את טיפת האמון האחרונה ודורס את הנציגים החרדים אריה דרעי, יעקב ליצמן ומשה גפני.
ערב הקמת הממשלה, פעלו הנציגים החרדים לפרק את 'כחול לבן' כדי להקים את ממשלת החלומות, ממשלת האחדות - ולהותיר את יאיר לפיד ואיווט ליברמן עם הרשימה המשותפת, בחוץ.
פעלו והצליחו. נתניהו מצדו התחייב לעמוד בהסכמים והחרדים מצדם התחייבו להיות ערבים לקיום ההסכמים.
אך כעת, בצל הסאגה סביב אישור תקציב המדינה, נתניהו פועל להעברת תקציב חד שנתי, לחודשים ספורים בלבד, בניגוד להסכם הקואליציוני.
למה?
כי תקציב דו שנתי יקשה עליו לפרק את הממשלה בעתיד, כאשר המושכות יועברו לידיו של בני גנץ, מה שיוביל את משאיות ההובלה לפינוי משפחת נתניהו מבלפור.
החרדים התחייבו בפני כחול לבן שנתניהו יעמוד בהסכמים. התחייבו הן בחדרים הסגורים והן בפני הציבור, מעל כל במה.
כעת הם מנסים להציל את הממשלה, אך נראה שגם הם הבינו שנתניהו, בפעם המי יודע כמה - השתמש וזרק.
אם הוא החליט ללכת לבחירות, שום ערבות והתחייבות לא תעזור. בסוף השבוע הם התכנסו לישיבת אבל, ניחמו האחד את השני וניסו להבין את נתניהו. אך ללא הצלחה.
כשהנציגים החרדים מצהירים שצריך לאשפז במרכז לבריאות הנפש את מי שמנסה להוביל לבחירות, הם מתכוונים לנתניהו, הרי הוא זה שברגל גסה מפר את ההסכם, הוא זה שמסרב לעמוד בהתחייבויות, אבל הם עדין חוששים לקרוא לילד בשמו.
נתניהו, שוב נתפס כמי שרומס את האנשים הכי נאמנים לו, במקרה זה - הציבור החרדי ונציגיו. למה? כי הוא חושב שאנחנו בכיס שלו. הוא התרגל שאנחנו שם, הציבור החרדי.
הרי לא ליצמן ולא גפני ובוודאי שלא דרעי, לא יעזו להצהיר שלא יתמכו בנתניהו. הציבור החרדי הפך לימני, הציבור רוצה את ביבי. ביבי צריך אריה חזק. כולנו זוכרים, הבעיה שגם ביבי.
אבל לא עוד. הגיע הזמן להיגמל מהרעה החולה הזו - לחטוף יריקות ולהגיד שזה גשם. אם נתניהו לא ימהר להתפכח, הרי שעל הציבור החרדי להתפכח ולהפנים: ימין - אין, ביבי - אאוט.
הצגת כל התגובות