לעם ישראל יש חיבור מיוחד עם התנא רבי שמעון בר יוחאי. ההילולא שלו, אשר תחול במוצאי השבת הקרובה נחשבת לאירוע האזרחי-דתי השנתי הגדול ביותר בישראל ומקום הציון הוא האתר השני המתויר ביותר אחרי הכותל המערבי.
במשך השבוע האחרון, הקדימו אנשים רבים על משפחותיהם את העלייה להר. הם גודשים כל מיטה פנויה בצימרים של תושבי המושב מירון והמהדרין תוקעים יתד (מילולית) ומקימים אוהלים בכל סביבות הציון ובשטחי הפרא סביב.
גודל וסוג האוהל, המיקום שלו וקרבתו לציון קובעים את אופי היושבים בתוכו. יש משפחות המגיעות בפורמט מורחב (כולל דודים, סבא, סבתא), אלו בדרך כלל יהיו מוותיקי המקום ויגיעו כמעט שבוע שלם לפני ההילולא כדי להבטיח את מקומם.
הם יקימו את האוהל המשפחתי והמאובזר להפליא, שנראה כבית ממש, על אחת הטרסות העליונות עם נוף החולש על הכניסה האחורית לציון, באזור המרכזי של הדלקת באיאן. אחרים יסתפקו באוהל קמפינג קטן וצנוע ולא חסר הרפתקנים שיצטיידו בשק שינה בלבד.
מה גורם למשפחה עם ילדים קטנים לעזוב את הבית, העבודה ובתי הספר ולעבור למבנה ארעי בתנאי מגורים בסיסיים מאוד?
"זה הכוח של רבי שמעון" קובע ישראל ועקנין, המגיע בקביעות עם חמשת ילדיו מספר ימים לפני ההילולא. "גם כשהקטנה הייתה בת ארבעה חודשים, הגענו. היה קצת קשה, אבל לא ויתרנו".
לועקנין שני אוהלי קמפינג קטנים צמודים, "אחד להורים, אחד לילדים". "אוכל אנחנו קונים בצרכנייה במושב ומבשלים על גזיה או המנגל שאיתנו. התארגנו כאן כמה משפחות, כדי לרכז את הקניות של האוכל. זו לוגיסטיקה לא פשוטה, אך מה לא עושים בשביל רבי שמעון?"
בכל שנה עולים רבקה ובעלה, שלום, לפקוד את ציון הרשב"י במירון, ומתאכסנים באוהל שהם מביאים איתם. "שלום תמיד נוסע יום לפני, מוצא לנו מקום טוב שקרוב לציון, מסדר את האוהל, ואני מגיעה למחרת" מספרת רבקה, "תענוג לראות את כל החוגגים. עד אור הבוקר אנחנו לא הולכים לישון, אלא שואבים כוחות ושמחה" היא מתארת.
לרבקה אין ספק בכלל שאת ההילולא היא תעשה במירון. לה ולרבי שמעון יש קשר מיוחד ומלאי הסיפורים שצברה במשך השנים לה קולח מפיה, כאילו זה קרה אתמול.
"שנה אחת לא מצא חן בעיני המיקום וממש כאב לי על כך. אמרתי לו 'אנשים שהגיעו יותר מאוחר מצאו מקומות טובים יותר' ובגלל הצער הגדול שחשתי, נפלט לי 'יותר לא אעלה למירון!'. באותה שנה, רגע לפני שעזבנו את המקום, רגל ימין שלי לפתע לא תפקדה ולא יכולתי ללכת עליה. קראתי מיד 'רבי שמעון, אני מבטיחה שבעזרת ה' אני אבוא!'. ידעתי שזה קרה לי בגלל שאמרתי כך לבעלי ורבי שמעון 'שם לי רגל'" היא מחייכת, "בכל שנה אנחנו עולים כדי להתפלל על כל עם ישראל ועל כל המשפחה. ביקשתי מחילה מרבי שמעון וגם מבעלי, והרגל ברוך השם בסדר גמור".
"לפני כמה שנים, עליתי עם בתי בת ה-18 לציון. באמצע הדרך, בין הדוכנים שעומדים במקום, ראיתי שמוכרים חלוק יפה שלובשים המרוקאים. קניתי אותו ואמרתי 'ריבונו של עולם, רבי שמעון בר יוחאי, אני קונה את זה והשנה היא תתחתן ואני אלבש את החלוק בחינה שלה'. באמת באותה שנה היא התחתנה, לבשתי את החלוק וסיפרתי על כך לכל הנשים".
לדבריה של רבקה, רכישת החלוק הייתה "להכין כלים לברכות שמבקשים מהצדיקים. רבי שמעון כאילו אומר, בואו תשמחו בשמחתי ואני אשלם לכם".