'שבת חזון' - האם אני יודע מה החזון שלי?

(צילום: שאטרסטוק)

לפני שנים אחדות פגשתי יהודי מבוגר, מטייל לו לאטו ברחוב, וחוש המחקר שלי התעורר לו פתאום.

"סליחה", ניסיתי, "אפשר לשאול אותך משהו?"

"בבקשה", הוא חייך חיוך מזמין ובטוח בעצמו, "שאל, בכל תחום שתרצה!"

"תגיד לי", שאלתי, "מה דעתך על עצמך?"

במקום לשמוע תשובה רהוטה בשפתו העשירה, חוויתי כמה רגעי פנטומימה. "שאלה מעניינת..." הוא התגמגם, "באמת שאלה מעניינת... לא חשבתי עליה... מה הכוונה 'על עצמי'?"

שתקתי, והוא הרהר ארוכות. "אני בן אדם טוב", הוא אמר לבסוף, במצח חרוש קמטי מחשבה, "אני אוהב מוזיקה, אני לא מתעצבן אם לא מרגיזים אותי, ויש לי לב טוב".

סוף.

חזרתי על הניסוי המעניין הזה עם עוד כמה אנשים, ובסיכום תוצאות המחקרון הקטן שלי התברר, שמה שהיהודי הזה אמר על עצמו מתאים לתשעים וחמישה אחוזים מהאוכלוסייה. כמעט כל אחד יכול להגיד את זה על עצמו.

אבל מה מעבר לזה? זו כל דעתך על עצמך?

כן. כולנו חכמים. כולנו נבונים. כולנו יודעים איך להיכנס לעזה בלי לספוג שום אבדות, וגם איך לצאת משם בניצחון מזהיר. כולנו מומחים בהבנת תהליכי השכנת שלום במדינתנו הקטנה ובעולם בכללותו, ואילו רק נתנו לנו להיות נשיאי ארצות הברית, כל העניינים היו מסתדרים.

יש לנו דעה מוצקה בכל תחום ובכל עניין.

עד שזה מגיע לעצמנו.

מה דעתך על עצמך? איפה אתה נמצא? איזה בן אדם אתה? מאפס עד מאה – איזה ציון אתה נותן לעצמך כבן אדם? איזה ציון אתה נותן לעצמך כיהודי? איזה ציון אתה נותן לעצמך כאבא? איזה ציון אתה נותן לעצמך כבעל?

הכלל הראשון בכל התקדמות הוא להבין איפה אני נמצא ולאן אני רוצה להגיע.

רובנו ככולנו, לא יודעים איפה אנחנו נמצאים וגם לא – לאן אנחנו רוצים להגיע. הכול נשאר אצלנו במילים מעורפלות, או בלי מילים בכלל.

כל אחד מאתנו שולח את הילד שלו בתחילת שנת הלימודים לבית הספר. אבל אילו בא מישהו ושאל אותנו:

- 'תגיד, יהודי יקר, מה המטרה שלך כשאתה שולח את הילד שלך לבית הספר? לאן אתה רוצה להגיע אתו בסוף השנה?'

מה היינו עונים? מן הסתם היינו קצת מגמגמים ומפטירים: 'מה הכוונה? אהה... שיהיה ילד טוב'.

- 'כן, אני מבין. אבל מה זה ילד טוב, מה הכוונה בביטוי "ילד טוב"?'

- 'אה... ציונים טובים...'

- 'הבנתי. זו המטרה? שישיג ציונים טובים?!'

טוב, הסתבכנו. כן, אנחנו רוצים ילד טוב, אבל מה הכוונה 'ילד טוב'? ילד שעושה כל מה שאומרים לו? ילד שיודע כל מה שמלמדים אותו? מה זה 'ילד טוב'?

ומה זה 'אבא טוב'? ומה זה 'בעל טוב'? ומה זה 'יהודי טוב'???

אנחנו רוצים דברים רבים, אבל האם יישבנו את דעתנו לדעת מה באמת אנחנו רוצים? לאן אנחנו שואפים להגיע?

השבת שלפני תשעה באב היא שבת חזון. שבת חזון נקראת כך על שם ההפטרה שקוראים בה, הפטרה שמתחילה במילים "חזון ישעיהו".

רבי לוי יצחק מברדיטשב זיע"א בעל הקדושת לוי מגלה לנו רובד נוסף ועמוק שיש בשבת חזון:

איך יוצאים מגלות לגאולה? איך מתקדמים מחורבן לתקומה? איך מגיעים לבניין הבית והופכים חושך לאור?

על ידי חזון. כשיש לאדם חזון ברור בדבר המקום שאליו הוא רוצה להגיע.

אם אין לך חזון ברור, לאן תגיע? בסדר, אתה לא רוצה להיות כאן, אבל איפה כן? יש לך רצפה לדרוך עליה במקום ההוא שאתה חולם עליו?

מובא בספרי קבלה, שבשבת חזון מראים לכל אדם את בית המקדש השלישי, כלומר חזון ברור, מצויר ומפורט של הגאולה.

אני כאן, בגלות הזאת, בחושך הזה, במצוקה כזאת. זה המקום שלי עכשיו, ולעומת זאת – זה בית המקדש השלישי. הציור הזה, הפרטים האלה, האור הברור הזה.

ומכאן אני רוצה להגיע לשם.

כדי להפוך את הדבר הזה לפרקטי יותר, נשאל את עצמנו כמה שאלות:

1. מה דעתי על עצמי? מה אני חושב על עצמי כבן אדם? כהורה? כבעל? כעובד השם? איך אני בשליחות המקצועית שלי?

2. מהן השאיפות שלי בכל התחומים הנ"ל? לאן אני רוצה להגיע?

3. אילו מההרגלים שלי עלי לעקור ואילו הרגלים אני צריך לאמץ כדי להגיע למטרות שלי? למשל, אני רוצה להיות אבא טוב. אבא טוב לא יכול להיות זה שבא הביתה בשמונה בערב, אחרי שכל הילדים ישנים, והוא בשבילם רק 'אבא של שבת', שעושה קידוש ומנמנם כשהם מספרים את מה שלמדו בבית הספר. אתה מבין שכדי להיות אבא טוב אתה צריך להשקיע זמן רב יותר? אילו גבולות אתה צריך להכניס לך לחיים כדי להגיע למטרה שלך?

4. מה התכנית המפורטת שלי לחיים, ומה אני מקבל עלי כדי להגשימה?

5. תפילה – תפילה אישית קבועה שאני מתפלל מדי יום ביומו על הנקודות שבהן אני רוצה להשתנות.

כך, בעזרת השם, עוברים משלושה שבועות של פורענות לשבעה שבועות של נחמה. כך הופכים חושך לאור ויוצאים מגלות לגאולה.

בהצלחה!