מה הוא בכלל ט"ו באב? בט"ו באב יש שני חגים. חג יהודי, וחג לא יהודי.
החג היהודי, נאמר עליו שלא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב. וכמה דברים טובים קרו לאבותינו ביום זה.
א. ביום זה השבטים להתחתן זה עם זה.
ב. ביום זה הותר שבט בנימין לבוא בקהל.
ג. ביום זה נגמר הדור של אנשי המדבר שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ.
ד. ביום זה הסירו את השומרים שהניח ירבעם בן נבט כדי שלא יעלו עם ישראל לרגל.
ה. ביום זה נתנו לקבור את הרוגי ביתר.
ו. ביום זה גמרו להכין עצים למערכה, ועשו יום טוב שכלתה העבודה ואפשר לשבת וללמוד תורה.
בגלל שט"ו באב הוא יום טוב, יצאו ביום הזה בנות ישראל לכרמים במחולות, בבגדים לבנים שהיו שואלות מהשכנות (ולא היו משתמשות בבגדים שלהם, כדי לא לבייש את מי שאין לה). וכל מי שאין לו אשה היה יוצא לשם ומחפש לו אשה.
והנשים היו משכנעות אותם, העשירות היו משכנעות שיקחו אשה לפי עושרה, היפות היו אומרות שיקחו אשה לפי היופי וכן הלאה.
משום מה, רוב האנשים מכירים רק את החלק של המחולות בכרמים, וכמו בכל חג - היהודים שאינם שומרים תורה ומצוות לקחו דווקא את החלק היפה בעיניהם, ושכחו מהשאר. "חג האהבה" הם קוראים לזה.
ולפני שמשמרות הצניעות יפוצצו לי את הצמיגים - בדקתי - האם ביטלו את החג, ואם כן מתי?
חיפשתי ויגעתי, ולא מצאתי. לא ראיתי בשום מקום שכתוב שביטלו את החג. ואדרבה, נפסק בהלכה שלא אומרים תחנון ביום הזה, כלומר, החג עדיין בתוקף.
אז לשלוח את הבנות לרקוד בשדה? כנראה שלא. בספר טל אורות, כתב שודאי הסנהדרין לא נתנו לבנות ישראל להתנהג בפריצות, אלא כל החגיגות היו רק עם יקוח מלא של הסנהדרין, ורק לבנות המיוחסות והכשרות נתנו ללכת ולרקוד בכרמים. כיום - מכל מיני סיבות - הבד"ץ לא נותן הכשר לכאלו דברים.
וחוץ מזה, בדורות ההם, כיון שאנשים היו טהורים וקדושים, הדבר התאפשר, אבל בדורות האלו חלילה לעשות כך. וגם בדורות ההם שמחו שמחה גדולה בגלל שיצאו בנות ישראל לכרמים, ולא יצאה מזה כל פריצות.
הצגת כל התגובות