כשהשעון יצביע על חצות, יסתיים ליל ה"ניטל", כינויו של חג המולד הנוצרי בפי יהודים מארצות אירופה. קהילות רבות ובעיקר חסידים, נוהגים בערב יום אידם, החל מהשקיעה ועד לחצות הלילה, שלא ללמוד תורה ולמלא את הזמן בפעולות אחרות, חלקן נועדו לבזות את אותו האיש.
למקור השם "ניטל" יש מספר הסברים, כמו "ליל נטילתו מן העולם של אותו האיש" או לחלופין דווקא מרמז על לידתו, כיוון שבלטינית עתיקה "נטליס" זה לידה. סברה נוספת טוענת שמדובר בראשי תיבות ביידיש של "נישט יידן טאָרן לערנען" - ליהודים אסור ללמוד תורה, ובמזרח אירופה לילה זה מכונה "הלילה העיוור", כיוון שכבה בו אורו של לימוד התורה.
הניטל מצויין בשני מועדים. ברוב הקהילות הניטל נהוג מהשקיעה של ה-24 בדצמבר ועד חצות, אך בקהילות מסוימות הוא נהוג ב-6 לינואר וישנן קהילות שמציינות את שני הלילות. הסיבה לכך נובעת מהמעבר מלוח השנה היוליאני ללוח הגרגוריאני ובהתאם לשינויים שבין זרמי הנצרות המערביים והמזרחיים.
מדוע לא לומדים תורה בליל הניטל?
על פי הקבלה והחסידות, ליל הניטל נחשב לטמא בשל לידתו של "אותו האיש". לפי הרבי מליובאוויטש, לא לומדים תורה באותו ערב כדי לא להוסיף חיות לכוחות הטומאה.
מנהגי ליל הניטל
מנהגי ליל ניטל נפוצים בעיקר בקרב הקהילות החסידיות במזרח אירופה והונגריה והם שונים מקהילה לקהילה וכל מהותם לוודא שהזמן שהוקדש ללימוד תורה לא יתבזבז לשווא.
בחסידות חב"ד נוהגים לשחק שחמט כיוון שזהו משחק שמוסיף חכמה. המהרש"א היה מחשב בערב זה את הוצאותיו והכנסותיו והפריש מעשרות ולפי לוח 'דבר בעתו' תשס"ו, נהג אחד מאדמו"רי גור לחתוך את נייר הטואלט לשבת עבור כל השנה. בנוסף, נהגו לקרוא סיפורי צדיקים, לעסוק בצדקה וחסד ולעבוד בעבודות בית שונות.
התנגדות למנהגי ליל הניטל
הרב עובדיה יוסף פסק בשו"ת 'יביע אומר' כי "אין ממש בדברי האומרים כן, ואין לדבריהם כל יסוד כלל". הרב מוסיף כי בזמנו הייתה גזירה על הלומדים לא לשוטט ולצאת לבית המדרש מפאת הסכנה ברחוב ומשם נוצר בטעות המנהג שלא ללמוד תורה כלל. גם הרב מרדכי אליהו התנגד לקיום ליל הניטל ואמר כי "כל המנהג הזה היה בחוץ לארץ, ואצל האשכנזים. אבל הספרדים בכל מקום, וגם האשכנזים הבאים לארץ ישראל לא קיבלו מנהג זה, וממילא ביטלו מנהג זה".
הצגת כל התגובות