דיני אכילה ושתיה לפני התפילה // הרב חיים אטיאס

(צילום: שאטרסטוק)

אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ אֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם׃ (במדבר כח' ד')

ידועים דברי חז"ל בגמרא, שהתפילות נתקנו כנגד הקורבנות: "אָמַר לְךָ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ, תְּפִלּוֹת, אָבוֹת תִּקְּנוּם, וְאַסְמְכִינְהוּ רַבָּנַן אַקׇּרְבָּנוֹת. (ברכות כו:).

ונבאר דין שמצוי מאוד בדיני תפילת שחרית.

אכילה ושתיה קודם תפילת שחרית

בגמרא בברכות "וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: מַאי דִּכְתִיב, ״לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם״ — לֹא תֹאכְלוּ קוֹדֶם שֶׁתִּתְפַּלְּלוּ עַל דִּמְכֶם.
אִיכָּא דְאָמְרִי: אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ״, אַל תִּקְרֵי ״גַּוֶּיךָ״ אֶלָּא ״גֵּאֶיךָ״. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְאַחַר שֶׁנִּתְגָּאָה זֶה (על ידי אכילה ושתיה) קִבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם".

וכן פסק השו"ע (או"ח פט' ס"ג), שאסור לאכול או לשתות קודם שיתפלל.
ולהלכה איסור זה הוא מדרבנן.

מאיזה זמן אסור לאכול קודם התפילה

איסור אכילה לפני התפילה הוא מזמן עלות השחר.

ואפי' אם ישן כל הלילה וקם לפני עלות השחר – יכול לאכול או לשתות, כל שלא הגיע זמן עלות השחר. (שו"ע ושאר פוסקים).

אולם בזוהר הקדוש כתב שכל שישן שנת קבע בלילה, אף אם קם בחצות הלילה – אסור שיאכל עד אחרי שיתפלל שחרית (ולשתות מותר).

וכתב המשנה ברורה שראוי לחוש לדברי הזוהר, שלא יאכל אם אינו מוכרח. אבל הצריך לחזק גופו וכדו' או שקם משנתו כדי לעסוק בתורה, וודאי שיכול לאכול, כל שלא עלה עמוד השחר.

וכן באור לציון כתב לחוש לדברי הזוהר, אלא אם הוא חולה או חלש שמותר.

לקום בלילה ולאכול לפני הצום:

מי שרוצה לקום בליל התענית לפני עלות השחר כדי לאכול ולחזק גופו מפני הצום, יכול לסמוך על דברי הפוסקים שהתירו לאכול עד עלות השחר. וטוב שיעשה תנאי קודם שישן, שבדעתו לקום ולאכול קודם עלות השחר. (אור לציון, ילקוט יוסף).

שתית מים

כתב השולחן ערוך שמותר לשתות מים לפני התפילה. וביאר המשנה ברורה משום שלא שייך בשתיית מים גאוה. וכתב בכה"ח שהמחמיר שלא לשתות אפילו מים – תבוא עליו הברכה.

שתית תה או קפה, והוספת סוכר

כתב המשנה ברורה, שכשם שמותר לשתות מים, הוא הדין שמותר לשתות תה או קפה כדי שיוכל לכוין דעתו בתפילה, ובפרט במקומות שקשה להם לכוין בלא זה.

אך כתב שאין להוסיף סוכר לתה או הקפה, אלא אם יש לו חלישות הלב, ולא יכול לשתות בלא זה. וכן דעת האור לציון שאין לשתות תה או קפה עם סוכר.

אולם הגרש"ז אוירבעך, ו'היביע אומר' כתבו, שכל טעמו של השו"ע שאסור לשתות קודם התפילה חוץ ממים, הוא לא משום שעל ידי שתיה נחשב גאוה, ובמים לא נחשב גאוה.

אלא טעם איסור שתיה לפני התפילה, הוא מחשש שמא ישתכר על ידי שתיתו, ולכן מים שאין בהם חשש של שכרות – מותר לשתות. (ולכן כתב הברכי יוסף שאסור לשתות בירה קודם התפילה).

ואם כן, הוא הדין לכל משקה שאינו משכר כגון תה וקפה, שמותר לשתותם קודם התפילה.

ואפילו עם סוכר, כין שאינו מביא לשכרות על ידי כך. (וכ"פ עוד מאחרוני זמנינו)

קפה עם חלב

במשנה ברורה ובאור לציון כתבו לאסור שתית קפה עם חלב, משום שחלב הוא סועד את הלב, ושייך בו גאוה. וכ"כ כה"ח בשם האליה רבה.

אולם הגרש"ז אוירבעך כתב שהמרגיש צורך לשתות קודם התפילה, יכול לשתות תה או קפה עם סוכר וחלב, ונכון לומר קודם לזה פסוק של בקשה, כגון 'שמע ה' וחונני וגו' .

וכן 'היביע אומר' בכמה מקומות כתב שיש להקיל בזה לאדם חלש או זקן, וראוי שקודם לכן יברך ברכות השחר וברכות התורה וקצת מסדר הקורבנות. וכ"פ גם בילקוט יוסף.

ומ"מ שתיה של כוס חלב לבדה, אסורה. (הליכות עולם, אבני ישפה).

שתיה בשבת לפני התפילה

היכן שהותר לאכול או לשתות לפני התפילה – מותר גם בשבת, ואפילו שעוד לא שמע קידוש, מפני שחיוב הקידוש הוא רק לאחר תפילת שחרית.

לעיסת מסטיק

לעיסת מסטיק לפני התפילה – התיר בשו"ת אבני ישפה, ונסתפק לגבי מציצת סוכריה.

אכילה ושתיה לרפואה

כל אכילה ושתיה לצורך רפואה, מותרת לפני התפילה, שיותר לא שייך בזה גאוה, משום שהוא לצורך. (שו"ע)
וכתב בביאור הלכה, שעל כל פנים יקרא קודם קריאת שמע.

להערות והארות ניתן לפנות כאן