ח"כ מתן כהנא, באחת מפעולותיו האחרונות כשר לשירותי דת קודם שהתפטר ושב לכנסת, חתם על עדכון התקנות לבחירת רבני ערים. על פי התקנות, שפורסמו לראשונה כאן ב'כיכר השבת', גוף הבוחר יורכב מחברי המועצה המקומית, לצד נציגי ציבור - שמחציתם ייבחרו על ידי השר. כמו כן, כהונת רבני הערים תוגבל לעשר שנים. מבחינת החרדים משמעות התקנות אומרת כי יהיה רוב חילוני בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים.
כעת, כשבועיים וחצי לאחר חתימת התקנות, עותרים לבג"ץ ועד רבני הערים בישראל ונציגי בתי הכנסת, ובהם עמותת בית הכנסת הגדול בירושלים, וטוענים כי הליך אישור התקנות היה מנוגד לחוק - כך אנו מפרסמים היום (חמישי) לראשונה, ב'כיכר השבת'.
בעתירה בת 240 הדפים, שהגישו עורכי הדין יחיאל וינרוט, יגל דוד ומאיר אברהם בשמם של ועד רבני הערים ונציגי בתי הכנסת, טוענים העותרים כי התקנות פסולות וכי הן "באו לעולם במחטף, תוך פגיעה בלתי נסבלת בעקרונות יסוד של המשפט המנהלי והחוקתי בישראל". לעתירה צורפה גם בקשה למתן צו ביניים, במטרה שהצו יקפיא את הליכי יישום התקנות עד להכרעת בית המשפט בתיק.
לדעת העותרים, העובדה שלפי התקנות החדשות אין יותר אמירה לנציגי בתי הכנסת אלא רק למועצה הדתית יכולה ליצור מצב, אבסורדי לטענתם, בו יכולים חילונים לבחור רב שלא ישמש אותם, בעוד המתפללים שעתידים לשמוע את רב העיר בבתי הכנסת לא יהיו מעורים בעניין.
"דין התקנות הללו הוא אחד: פסילה", מסרו עורכי הדין. "לא רק שהתקנות אינן מייעלות את הליך בחירת רבני הערים, אלא שהן מכתימות אותו בכתמי פוליטיזציה, בהבניה של ניגוד עניינים, בהפליה פסול, ובפגיעה בזכויות יסוד של הרבנים המכהנים. אפילו קריאה פשוטה של התקנות מעידה כשלעצמה על עיוורון מוחלט לצרכי לקוחות הקצה האולטימטיביים של שירותי הדת בעיר, הציבור המסורתי והדתי, שהשפעתם על הליך הבחירה כמעט ונמחקה".