זה קורה מדי כמה ימים. הטלפון מצלצל ומעבר לקו מבקשים לקבל פרטים על תהליך האימון. בדרך כלל, השאלה הראשונה היא "מה בעצם עושים 'שם'?" כשאני שומע את המילה "שם", אני פותח את החלון ובודק את האופק, מחפש לדעת לאן בדיוק התכוון השואל... השאלה השניה, בדרך כלל, היא "מה השיטה שלך באימון?"
כמו רופאים שעובדים בשיטות שונות, או יועצים לסוגיהם, כך גם בעולם האימון יש גישות שונות. לא כל גישה מתאימה לכל אחד. צריך הרבה סייעתא דשמיא כדי למצוא את המאמן הנכון שידבר באותה שפת קודים פנימית של המתאמן, נפש לנפש, כדי שיוכלו יחד לעבור את התהליך מתוך אימון (תרתי משמע).
אחת התפיסות המרכזיות של עולם האימון היא – ויסודותה בהררי קודש ובתורת החסידות - שכל אדם הוא עולם ומלואו ובכל אחד ואחת יש את היכולות והכשרונות להתפתח ולהצליח בחיים. הבעיה היא שלא כל אדם יודע איך להגיע לכישורים אלו ולהפעיל אותם כדבעי. קושי נוסף: אנחנו סובייקטיביים כלפי עצמנו ולא תמיד מסוגלים להכיר את המציאות האמתית מול היכולות שלנו. בשביל זה צריך עזרה מ'בחוץ'. רק לפני שבועיים זוּכה עו"ד מהשורה הראשונה של צמרת עורכי הדין בישראל. כצעד חכם, הוא שכר את שירותם של לא פחות מעשרה עורכי דין שיסייעו לו בהליך המשפטי. חז"ל בהפלאתם מיצו זאת בשש מילים: "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".
בתפקידי כמאמן אני מבקש לעזור למתאמן למצוא את היכולות שלו הנמצאים כבר בתוכו. באימון לומד האדם איך להתמודד עם מצבים בעזרת כוחות חיוביים וכשרונות הטמונים בו. תפקידו של המאמן הוא להראות לאנשים שיש להם יותר מחצי כוס מלאה, ואיך צומחים בעזרת הכשרונות שיש בהם. עולם האימון לא מתעסק ב'למה זה לא מצליח' או 'למה לא להתמודד כי אני לא טוב'; עולם האימון עוסק בפן החיובי: איך בונים מחדש את העתיד. המטרה היא להביא אנשים להתעסק עם היש הנהדר שהקב"ה חנן אותם. המאמן מסייע למתאמן להגדיר את השאיפות ואחר כך לשרטט את הדרכים בדרך לשם.
●
אחת הבעיות הגדולות של אנשים היא, שאנשים לא בודקים הצלחות וחוזקות שלהם, והרי בכל אחד חבויים לפחות כמה כשרונות. אנחנו שומעים יותר "למה אני לא מסוגל", ו"למה אני נכשל". זה בדיוק מה שתוקע אנשים - ההתעסקות ב'למה אין' ו'למה לא'. עולם האימון בא ואומר – בוא תחשוב איך כן זה יקרה.
משום מה, אנשים לוקחים את היכולות והכשרונות הטובים שיש בהם, כמובנים מאליהם. זו הבעיה: המובן מאליו הוא התחלת ההרס שלנו. יש לתת לאדם כלים כדי לגרש את המובן מאליו, ובכך לאפשר לו לזוז קדימה.
כשאנחנו מודים לה' כל בוקר על הראיה והשמיעה ושאר הכוחות שנתן לנו בחזרה, אנחנו בעצם מביעים בפינו את הבנתנו כי אין זה מובן מאליו. המילה "תודה" היא אנטיתזה למובן מאליו.
●
"האם אתה מבין בכל תחום שאתה יכול לאמן בו?" אני נשאל לא פעם.
התשובה היא שלילית. אינני גאון ולא חכם יתר על חבריי. במקרים רבים לא צריך להיות כזה כדי לאמן אנשים. העבודה היא לאמן את האדם עם מה שכבר יש בתוכו, אלא שצריך תהליך להסרת מכשולים (כגון: אשם עצמי, אכזבות, כעסים, חוסר אימון עצמי, וכו') בדרך אל הכוחות האלוקיים שהקב"ה טבע בו.
באימון אני משתדל ללמד אנשים בטכניקה האימונית לחשוב נכון, לדבר נכון ולהתנהג נכון ולהוציא מתוכו את הפוטנציאל שלו; לעזור למתאמן לבנות את הגשר בין המקום בו הוא נמצא לבין המקום בו הוא יכול להיות ורוצה להגיע אליו. קו הקיבעון בו נמצא המתאמן מהווה את המכשול שמפריע לו להגיע ל'יש' האלוקי-אמיתי שבו. תפקיד המאמן הוא לזהות את קו הקיבעון וביחד לבנות פלטפורמה שתעזור למתאמן לעקוף אותו ולהגיע למקום הנכון אליו הוא שואף.
לא פעם אני ניתקל במגוון של אנשים שונים ומשונים, ולשם כך נדרשת התאמה לכל אחד מחדש, לעולמו ולתפיסתו. אינני מרצה את השקפתי והבנתי במגוון תחומים לא לי. העבודה של המאמן היא התאמה וחיבור כל אחד לעולמו ולכוחות הפנימיים שיש בו – ויש הרבה!
מנחם זיגלבוים הינו מאמן אישי, סופר ומרצה eimunmz@gmail.com