אתגר הקורונה פוגש אותנו בעיצומן של ההכנות לחג הפסח הבא עלינו לטובה. השגרה שאנחנו רגילים אליה השתנתה, ועלינו להיערך מחדש בהתאם למצב. היערכות טובה כוללת את היכולת לעבור ממצב של "הישרדות" למצב של "התקיימות". אדם שורד מתייחס למצב כתופעה חולפת שעליו רק להחזיק את הראש מעל המים. אדם מתקיים מתייחס למצב, כ"תחנה" בחייו, והוא נערך לקראת מה שתחנה זו דורשת ממנו. הנה כמה נקודות שכדאי לקחת בחשבון על מנת להיערך טוב יותר לקראת החג, עבור ההורים ועבור הילדים.
מצורף לינק לשאלון מחקר שמטרתו להבין את ההתמודדות של אנשים עם הקורונה, מוזמנים להשיב ואף להפיץ אותו - כנסו כאן
סדר עדיפויות בהכנת הבית לחג – במצב הנוכחי, ייתכן שלא נוכל לעשות בבית את כל מה שתיכננו לכבוד החג. הילדים בבית כבר זמן רב, והם זקוקים לנו. חלק מבתי העסק סגורים. ייתכן שהבית לא יהיה נקי ומחודש כפי שהוא בכל שנה. כדאי להתאים את הציפיות עם המצב. למשל, אפשר להפחית בניקיונות שאינם הכרחיים כדי לפנות זמן לטפל בילדים. אפשר לדחות שיפוצים בבית לחג אחר. הציפייה שהבית ייראה בחג "בדיוק" כמו כל שנה, פעמים רבות אינה ריאלית ואין טעם להילחם בכך.
סדרי עדיפויות בקניות לחג – אנחנו עומדים לפני תקופה של חוסר וודאות כלכלית, וזה הזמן להדק חגורות. חשוב לשמור על רמה שמתאימה לחג ועל אווירה חגיגית, אבל יחד עם זאת, כדאי לזכור שהעובדה שהחג צפוי להיחגג במתכונת משפחתית וחברתית מצומצמת יותר, מפחיתה את הלחץ החברתי ומאפשרת לצמצם קניות של ביגוד ואוכל בהתאם לצרכים האמיתיים של המשפחה. התמקדו בעיקר וותרו על הטפל. על הדרך תגלו שחלק לא מבוטל מהקניות הרגילות לא באמת הכרחי.
הכנה נפשית לליל הסדר במשפחה מצומצמת – אם לא יהיה שינוי בנהלי משרד הבריאות, אנשים רבים יחגגו את החג במסגרת המשפחה הגרעינית המצומצמת, ולא עם כל בני המשפחה המורחבת כפי שרגילים מידי שנה. מצב זה מאתגר הן מבחינת ההיערכות, והן מבחינת אווירת החג. חשוב שנהייה מוכנים לכך נפשית מבעוד מועד. כדאי להקדיש מחשבה לתחושות הצפויות לעלות בכם בסיטואציה זו, שלא תהיו מופתעים מעצמכם. לכל אדם יש משאבי חוסן פנימיים שהוא יכול להיעזר בהם כדי לקבל ולהשלים את המצב. למשל, אפשר לחשוב על היתרונות שיש במתכונת הנוכחית: אווירה יותר אינטימית, יכולת לתת ביטוי לכל ילד, פיתוח עצמאות של המשפחה. הכרה ביתרונות אינה מתכחשת לחסרונות, היא משקפת את הבחירה של האדם להתמקד בחצי הכוס המלאה.
הכנה נפשית של הילדים – התגובה של הילדים למצב תלויה במידה רבה בתפיסה של ההורים, בהכנה הנפשית שההורים עשו עם עצמם. בנוסף, חשוב מאוד האופן שבו הדברים מוצגים לילדים. הנה ארבע קושיות ותשובות אפשריות:
ש. למה אנחנו לא הולכים השנה לסבא וסבתא?
ת. כי אנחנו רוצים לשמור עליהם ועל כל האנשים שיכולים להידבק מקורונה.
ש. איך זה שבחג החירות אין לנו חופש לצאת מהבית?
ת. יש הבדל בין חופש של הגוף לחירות של השכל. אנחנו בוחרים להגביל את עצמנו כדי לשמור על כללי הבריאות. אנחנו בוחרים לעשות את החג הזה הכי מיוחד ומרגש, למרות הכל. (זה הזמן לגייס את הילדים ל"פרוייקט משפחתי" להפוך את החג למיוחד)
ש. למה אנחנו לבד בחג?
ת. אנחנו לא באמת לבד. כולנו התגייסנו יחד למשימה לעצור את הקורונה, ולכן בחרנו להישאר בבית. אנחנו עכשיו עושים מצווה גדולה של הצלת נפשות, שהיא המצווה הכי גדולה בתורה, וכולנו עושים את זה יחד, כל אחד מהבית שלו. אנחנו מחוברים בלב.
ש. האם אף פעם יותר לא נהייה אצל סבא וסבתא?
ת. לא, זה מצב זמני. בחיים שלנו יש כל מיני "תחנות אוטובוס", ולכל תחנה יש כללי התנהגות משלה. עכשיו אנחנו בתחנת קורונה, ועוד מעט נסע ממנה ונחזור לפגוש את סבא וסבתא.
חיים דיין, הוא דוקטורנט ויו"ר מכון הקשב