אמש בחצות (חמישי) נכנסו לתוקף התקנות שיגבילו את היציאה מהארץ למדינות נוספות בשל תחלואת הקורונה שמתפשטת שוב במדינות רבות - בריטניה, גיאורגיה, טורקיה וקפריסין הצטרפו לארגנטינה, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו, רוסיה, בלארוס ואוזבקיסטן, ספרד וקירגיסטן אליהן אסור לנסוע ללא אישור מוועדת החריגים.
התקנות הללו מצטרפות ל"תו הירוק" ו"התו השמח" לאירועים שמצריכות הצגת תו ירוק בכניסה למקומות רבים או בדיקת PCR שלילית ב-72 השעות האחרונות ללא מחוסנים.
מבצע החיסון השלישי, עליו הכריז אמש ראש הממשלה נפתלי בנט, יחל כבר בשבוע הבא בשלב הראשון לבני שישים ומעלה בלבד כשהנשיא הרצוג שגילו 60 יהיה הראשון שיתחסן כדי לעודד את הגעת המתחסנים לקבל את המנה השלישית.
שר הבריאות ניצן הורוביץ אמר בהצהרתו אתמול כי "כל דחייה נוספת של הבוסטר עלולה הייתה לגבות מאיתנו מחיר כבד בחיי אדם".
הורביץ התייחס לחשש הישראלי מפני סגרים ואמר, "קיבלנו החלטה אסטרטגית ברורה – לעשות הכול כדי להשאיר את המשק פתוח. לסגרים, לאבטלה, לנזק לעסקים ולפגיעה הנפשית - גם לכל אלו יש מחיר בריאותי כבד. הממשלה הקודמת הייתה שיאנית העולם המערבי במספר הימים שבהם בתי הספר היו סגורים. אנחנו רואים בפתיחת שנת הלימודים כסדרה יעד אסטרטגי".
על פי הדיווחים כרגע הממשלה החליטה שלא להתייחס למספרי המאומתים כפרמטר להטלת סגר ולתת את עיקר הדגש על מספר החולים הקשים אל מול יכולת מערכת הבריאות הישראלית וכרגע ישראל רחוקה מכך ב"ה מאד.
בנט שמקבל בינתיים מהציבור ציונים נמוכים במיוחד על התנהלותו כנגד הקורונה, שואף להימנע מסגר, הן בשל העלויות הגבוהות של סגר כזה הגורם לנזקי ענק של מיליארדים רבים והן מבחינת הנזק הזעם הציבורי שיעלה עם החלטה כזו. ההערכה היא שאם ישראל תגיע ח"ו למצב כזה בממשלה יפעלו למהלך מהיר וקצר אך נוקשה מאד.