פרק חמישי- היו בודקין
דף מ
א. חקירת ובדיקת העדים 1. בדקו בשבע חקירות, באיזה: שבוע, שנה, חדש, בכמה בחדש, יום, שעה, ומקום. ולרבי יוסי סגי לחקור רק באיזה יום שעה ומקום, דשכיחא עדות שהרג אמש. 2. בדיקות: מכירים, התריתם, ובע"ז את מי עבד, ובמה עבד, וכל המרבה בבדיקות ה"ז משובח. 3. אם אין העדים יודעים בבדיקות כשר, ובחקירות פסול אך סגי בשנים מתוך שלשה ודלא כר"ע. והטעם משום דבעינן עדות שאתה יכול להזימה, אבל אם מכחישין זה את זה פסול אף בבדיקות. 4. נחלקו באיזה תאריך ויש ביניהם יום אחד כשרים, משום שאחד לא יודע בעיבור החודש, ופליגי האם נפסלים לאחר שעבר רוב החדש. 5. טעות בשעות, בשעה אחת כשרים חוץ מלפני הנץ ובתוך הנץ, ור"י מכשיר בשעתים חוץ משעה חמישית ושביעית.
ב. מהלך הדיון 1. חוקרים ובודקים את שתי העדים, ורואים שדבריהם מכוונים. 2. פותחין בזכות. 3. מי שהעיד אינו יכול ללמד אפילו זכות. 4. תלמיד אינו יכול ללמד חובה. 5. תלמיד שלימד זכות, מעלין ומושיבים אותו ביניהם ולא יורד כל היום, ואם אמר כראוי נשאר בב"ד לתמיד. 6. אף הנאשם יכול ללמד זכות על עצמו. 7. אם מצאו זכות פטרוהו, ואם לאו מעבירים למחר. 8. עד לפסק הדין: מזדווגים בזוגות, ממעטים במאכל, לא שותים יין כל היום, ודנים בדבר כל הלילה. 9. למחרת כל אחד אומר מה סובר. 10. המלמד חובה יכול לחזור וללמד זכות, אבל לא איפכא. 11. עומדים למנין, ומכריעין לזכות ע"פ אחד ולחובה ע"פ שנים. 12. מוסיפים על הדיינים, אם יש אחד שאומר שאינו יודע או כשלא הגיעו לרוב הראוי להכרעת הדין עד שבעים ואחד, ולרבי יוסי אין מוסיפין. 13. אם אחרי שהוסיפו אין הכרעה, דנים אלו כנגד אלו כדי שלא יצאו מב"ד מעורבבין, ואם לא הכריעו פוטרין אותו.
ג. מנין לחקירות 1. לרב יהודה נאמר בעיר הנדחת ודרשת וחקרת ושאלת היטב, בע"ז ודרשת היטב, ובזוממין ודרשו היטב, הרי שבע וילפינן מהדדי. ודחינן דאינם דומים להדדי, דעיר הנדחת ממונם אבד, ע"ז בסקילה, וזוממים אינם צריכים התראה. 2. בגז"ש היטב ומופנה, וילפינן נחנקין ונהרגין בק"ו מנסקלין, וקשיא מנין לחקירות אליבא דר"ש דסובר שריפה חמורה. 3. כתיב פעמיים והנה אמת נכון סה"כ י"א, ואתו שבע לחקירות, שלש לגז"ש, ואידך כדלקמן.
ד. למאי איצטריך קרא יתירא דחקירות 1. לר"ש לאתויי נשרפין. 2. לחכמים, נשרפין דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא. 3. אתיא לחקירה שמינית והיא: בכמה בשעה, ודחי דלא אתי כמ"ד אדם טועה חצי שעה או טעי טובא. 4. בכמה ביובל, ודחי היינו באיזה שבוע. 5. למסקנא לחקירה באיזה יובל, ולאידך סגי באיזה שבוע.
ה. מנין להתראה מן התורה 1. נאמר באחותו וראה את ערותה, דהיינו שיראוהו טעמו של דבר, והואיל ואינו ענין לכרת אתי למלקות. 2. וכי יזיד איש על רעהו להרגו, שהתרו בו ועדיין הוא מזיד ואתי למיתה. 3. המוצאים אותו מקושש, שהתרו בו ועודו מקושש, ואתי לסקילה. 4. על דבר אשר עינה, בנערה המאורסה לשון דיבור, ולר"ש אתי לרבות נסקלין.
שאלות לחזרה ושינון
א. כיצד חקרו ובדקו את העדים, ודיני טעותם (5)
ב. מהלך הדיון בדיני נפשות (12)
ג. מנין ילפינן לשבע חקירות (3)
ד. למאי אתי קרא יתירא דחקירות (5)
ה. מנין להתראה מן התורה, ולמאי איצטריך (4) דף מא
א. הדין בעדי נערה המאורסה שהוזמו, והקושיות (4)
ב. דעת רב חסדא באיזו סתירה בבדיקות אמרינן דאינו נכון, והקושיות (5)
ג. ההלכות שנאמרו בקידוש לבנה (5)
ד. מתי שלא הגיעו להכרעה אומרים נזדקן הדין, מהו, מי אומרו ובאיזה דין (2)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com