ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הציב אולטימאטום לצדדים הניצים במאבק על שכר עובדי הבנק המרכזי.
משום כך הולכת ונרקמת פשרה בין הצדדים. כפי הנראה יישאר הפיקוח על השכר בידי הממונה על השכר באוצר, ולבנק המרכזי תינתן עצמאות מה שתעניק לו גמישות ניהולית.
הנהלת הבנק תוכל לערער על החלטות הממונה על השכר, בכל הקשור לשכרם של עובדים בכירים. מי יהיה הגוף שיכריע בין הצדדים בכל מקרה שכזה, עדיין לא סוכם.
לא כל הגורמים באוצר תמימי דעים עם הצעת הפשרה. בכירים במשרד אומרים כי ´אין חצי פיקוח! או שיש פיקוח או שאין".
בנק ישראל מקווה להסיר את האיום הגלום באחריות הבלעדית של האוצר על שכר העובדים. נתניהו מעוניין ליצור סוג של פשרה שתאפשר מחד את הפיקוח של האוצר, ומאידך לא תפגע בעצמאותו של הבנק המרכזי.
באוצר חוששים כי במידה והפשרה לא תאושר. עלולים גורמים נוספים במשק, בעיקר גופים חזקים, כדוגמת עובדי הנמלים ועובדי חברת החשמל, לדרוש גם הם ´עצמאות´ והקלות דומות בעניין שכר עובדיהם.
להבדיל מגורמים אלו, עצמאות בנק ישראל חשובה, שכן קיים ניגוד עניינים מובנה בין האוצר לבנק ישראל, בשל המדיניות המוניטארית של הבנק למול מדיניות התקציב של משרד האוצר. בשל כך מתעקש הבנק המרכזי לשמור על עצמאותו.
הפשרה המוצעת אמורה להתמודד עם הבעיה הזו, שכן לבנק תהיה עצמאות מסויימת בקביעת שכר עובדיו, והאוצר לא יוכל ´להעניש´ את הבנק במקרה ותתעורר מחלוקת על המדיניות הכלכלית.