חברת טבע, אחת המעסיקות הגדולות בתעשייה הישראלית, נמצאת במשבר והכריזה על תכנית אסטרטגית להתייעלות, אשר כוללת סגירת מפעלים ופיטורי כ-17 אלף עובדים בעולם, ופיטורים של כ-1700 עובדים בישראל. כצפוי, מכיוונים שונים במערכת הפוליטית נשמע קול זעקה נגד ההתייעלות, וההסתדרות כבר הכריזה על שביתה במשק, כדי לעצור את הפיטורים.
'טבע' נמצאת במשבר, ושווי החברה במסחר בבורסה ירד משמעותית בשנה האחרונה. מספר סיבות לדבר, פג הפטנט על ה'קופקסון', תרופת הדגל של החברה שהניבה לה רווחים גדולים, וגם היא ביצעה מהלכים עסקיים של רכישת חברות אחרות, שהתגלו כלא רווחיים. כשמפסידים, אין ברירה, מצטמצמים ומנסים להגביל הפסדים. החברה צריכה להתייעל.
הטענה הנפוצה של פוליטיקאים כנגד טבע היא, שהחברה קיבלה במשך שנים רבות הטבות מס, ושהדבר מחייב אותה להמשיך ולהעסיק עובדים. טענה זו היא טענת סרק, וכניעה אליה תפגע – כמו שתמיד הפופוליזם פוגע – דווקא בחלשים ביותר.
טבע היא חברה בינלאומית, ואת הנחות המס היא קיבלה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, שמטרתו למשוך חברות בינלאומיות להשקיע בישראל. אילולי הנחות מס אלה, שום דבר לא היה מונע מטבע להקים מפעלים במדינות עם כוח עבודה זול הרבה יותר ומיסוי נמוך יותר. טבע השקיעה במדינת ישראל לא בזכות עובדיה החרוצים, אלא כי המדינה תמרצה אותה לכך בהנחות מס.
התועלת של המדינה מהשקעות של חברות גלובליות היא ביצירת מקומות עבודה, והבאת ידע רב לארץ. סביב כל חברה גדולה שפועלת בישראל, נוצרת "שושנה" של חברות מקומיות אשר מספקות לה שירותים משלימים, החל מניקיון והסעדה ועד הוצאת עבודות ידע גבוהות לחברות מקומיות. בין הכלכלנים קיימת מחלוקת האם התועלת (ואין חולק שיש תועלת) מהחברות הגלובליות גדולה יותר מאשר התועלת שתתקבל למדינה אילו חברות מקומיות קטנות יקבלו הנחת מס דומה, הרי לא בהכרח הגדול יותר הוא היעיל ביותר. זוהי מחלוקת מעניינת ולגיטימית, אך היא איננה רלוונטית לגבי הנחיצות והצורך של טבע להתייעל, ובכלל זה לפטר עובדים.
בתמורה להטבות המס, התחייבה החברה לפעול בארץ, אך יש דברים שלא טבע ולא אף חברה אחרת יכולים להתחייב אליהם. החברה לא התחייבה להצלחה עסקית תמידית, וגם אין אפשרות מעשית להתחייב לכך. אף אחד לא יכול להיות בטוח בהצלחתו, וזה טבעו של עולם העסקים והכלכלה, הוא טומן בחובו הרבה אי וודאות והרבה סיכונים. גם התנהלות מחושבת וזהירה – שלה לכשעצמה יש מחיר של איבוד הזדמנויות עסקיות – איננה מבטיחה הצלחה ארוכת טווח. וכשחברה מפסידה, אין לה ברירה אלא להתייעל. או יותר נכון - זו החובה שלה להתייעל, גם במחיר פיטורים.
טבע היא חברה ציבורית, וכספי חסכונות הפנסיה של כולנו מושקעים בה. אם יצלח בידו של מישהו להכריח את טבע להתנהלות הפסדית, הרי שהוא משית את המחיר על כלל ציבור החוסכים לפנסיה. וזה לא מוסרי במיוחד, בלשון המעטה.
פיטורים של אלפי אנשים ממפעלי החברה בארץ, זו בהחלט פעולה כואבת, ואי אפשר להתכחש למצוקה שחשים העובדים. אבל, מנקודת מבט רחבה, אפשר לקבוע בוודאות גבוהה כי לא יגרם נזק ממשי מבחינה חברתית ומבחינה כלכלית, והעובדים עצמם יסתדרו די מהר.
המשק היום נמצא בתעסוקה מלאה, כלומר אין כמעט אבטלה. מאוקטובר 2016 עד אוקטובר 2017, גדל מספר המועסקים במשק ב-82 אלף. במילים אחרות, המשק מייצר את כמות מקומות העבודה שטבע צפויה לחסל בערך בשבועיים. נכון שלא כל משרה נוצרת בדיוק באותה עיר פריפריה בה משרה נסגרה, אך בטווח הבינוני כולם מוצאים תעסוקה.
זו טעות גדולה לנסות לקבע את העובדים למקום העבודה המפסיד שלהם, זה פוגע גם בחברה ופוגע גם בעובדים. התוצאה תהיה שהחברה תמשיך להפסיד, והעובדים שלא ירכשו מיומנויות חדשות יחזרו מידי תקופה לאותה נקודת משבר, רק שהיא תהיה חריפה יותר. בסופו של דבר, מפעלים כושלים נסגרים, זה רק עניין של זמן. עובדים הנסמכים על מאבקים וניסיון להיאחז בקרנות המפעל המפסיד, בסופו של דבר מוצאים את עצמם על עברי פי פחת ובגילאים מבוגרים יותר.
הסיוע הטוב ביותר לעובדים, הוא בהכשרה מקצועית מעודכנת, וסיוע בהשמה במקומות עבודה רווחיים, שיכולים לספק פרנסה בכבוד ובנחת. באופן זה, גם העובדים זוכים לביטחון, וגם החברה ובעלי המניות שלה – כלל החוסכים לפנסיה – יכולים להרוויח יותר.