בתום דיונים מרתוניים הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום (שני), כי החליטה להעלות את הריבית ב-0.75 נקודות האחוז לרמה של 2.75%.
ההתייקרות מגיעה בשל האינפלציה בישראל שמצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 4.6%. האינפלציה נרשמת במנעד רחב של סעיפי המדד.
על פי בנק ישראל, הציפיות לאינפלציה לשנה הראשונה, שוהות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד. מאז החלטת המדיניות האחרונה, השקל בלט בחולשתו כשנחלש מול הדולר ב-8%, מול האירו ב-6.2% ובמונחי השער האפקטיבי ב-5.9%.
הוועדה החליטה להעלות את הריבית למרות הירידה באינפלציה (ב-0.3%), וזאת מכיוון שבבנק מאמינים שהירידה היא זמנית - בשל הירידה החדה במחירי הדלק ולכן הוחלט להעלות בחדות את הריבית.
בבנק ישראל מציינים, כי במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. ולכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.
יצוין, כי התוצר הישראלי מצוי מעל קו המגמה כבר כשלושה רביעים. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה. עם זאת, ההתמתנות בפעילות בעולם צפויה להביא להאטה מסויימת גם בפעילות הכלכלית במשק. האינפלציה בישראל נמצאת מעל היעד ונרשמת במנעד רחב של סעיפי המדד. יחד עם זאת היא שוהה בסביבת העשירון התחתון של מדינות ה-OECD (איור 30).
הוועדה ציינה כי שיעור האבטלה לגילאי 15+ עומד על 3.4% (בניכוי עונתיות) ושיעור התעסוקה (61.5%) עלה מעט וגבוה כעת מרמתו הממוצעת בשנת 2019, טרם המשבר. שיעור התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים (25-64) הגיע לשיא. במקביל, רמת הביקוש לעובדים מוסיפה להיות גבוהה - מספר המשרות הפנויות ושיעורן מסך המשרות נמצאים ברמות גבוהות מאוד, חרף המשך הירידה המתונה בשיעורן בחודש אוגוסט. בהתאם, על פי סקר המגמות של הלמ"ס חלה ירידה מסויימת בציפיות של עסקים להרחבת מספר המועסקים אצלם, אך אלה ממשיכות להיות גבוהות בהשוואה לרמתן ערב משבר הקורונה. השכר הנומינלי עולה ומצוי מעל מגמתו טרום המשבר, אך במונחים ריאליים ישנה שחיקה בשכר והוא מצוי כעת בסביבת המגמה החזויה על בסיס מגמת טרום המשבר.
חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 6% ובשנת 2023 בשיעור של 3%, כך שרמת התוצר בסוף שנת 2023 צפויה להיות גבוהה ממה שהוערך בתחזית הקודמת (איור 13). רמת הפעילות הנגזרת מהתחזית מוסיפה להיות איתנה. שיעור האבטלה בגילאי העבודה (25-64) צפוי לעמוד בממוצע בשנת 2023 על 3.5%. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-4.6% ובמהלך שנת 2023 הוא צפוי לחזור לקרבת מרכז היעד ולרדת ל-2.5%. בנוסף, יחס החוב לתוצר בשנים 2022 ו-2023 צפוי להיות נמוך יותר משהוערך בתחזית הקודמת ולעמוד על 65% ו-63% בהתאמה.
ומה עם מחירי הדיור?
מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-17.9%, קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. לצד זאת, מספר היתרי והתחלות הבנייה עלו ונמצאים ברמה גבוהה מאוד. מנגד, סיומי הבנייה נותרו נמוכים עד כה על רקע התארכות משך הבנייה. מספר העסקאות ממשיך לרדת והיקף המשכנתאות שניטלו באוגוסט הצטמצם ועמד על 9.6 מיליארדי ש"ח, אך עודנו גבוה ביחס לשנים קודמות. קצב העלייה החודשי של מחירי השכירות התגבר, ואלו עלו ב-0.8% באוגוסט.
בשוק ההון המקומי נרשמו ירידות שערים במדדי המניות, תשואות איגרות החוב הממשלתיות הארוכות עלו ומרווחי האג"ח התאגידיות התרחבו, זאת בדומה למגמה בעולם. לפי סקר המגמות של הלמ"ס קשיי המימון בקרב העסקים בגדלים השונים ממשיכים להיות נמוכים יחסית בכל המגזרים.
הפעילות הכלכלית בעולם ממשיכה להתמתן כתוצאה משילוב משבר האנרגיה באירופה, האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי, המלחמה המתמשכת באוקראינה וההאטה בסין. גם הקשיים בשרשראות הייצור מוסיפים להכביד על הפעילות הכלכלית, הגם שנרשמת הקלה מתמשכת בתחום זה תוך ירידה במחיר התובלה. ה-OECD ובתי ההשקעות עדכנו כלפי מטה את תחזית הצמיחה הגלובלית לשנת 2023.
הצגת כל התגובות