אף אחד מאתנו לא מתגעגע לקורונה, אולם יש רגעים שכנראה לא נשכח לעולם. זוכרים את הרגע הזה שבו אתם הולכים ברחוב עם מסיכה על הפנים ומסתפקים אם האיש שפוסע לקראתכם הוא חבר מוכר או סתם עובר אורח זר? אתם מתקרבים ומורידים את הראש בצורה שיכולה להתפרש כאמירת שלום, אך יכולה להתפרש כסתם הורדת ראש לא צפויה..
אולם הממצא החדש של אוניברסיטת 'יורק' יפתיע אתכם בוודאות: מסתבר שאם אתם עוטים מסיכה תתקשו לזהות אנשים שמוכרים לכם גם אם הם בעצמם לא עוטים מסיכה! הממצא הזה הפתיע את עולם המחקר, משום שאין כל סיבה הגיונית שאדם שעוטה מסיכה על פניו ולא על עיניו - יתקשה לזהות אנשים ללא מסיכה.
עורכי המחקר הציעו שתי השערות שיכולות להשפיע על הקושי שלנו לזהות אנשים כשאנחנו עוטים מסיכה. מכירים את הילדים שעוצמים עיניים וחושבים שאף אחד לא רואה אותם? מסתבר שגם המח המבוגר מחווט בצורה שגורמת לו להתקשות לזהות אחרים בשעה שהוא בעצמו מרגיש בלתי מזוהה, משום שאנחנו מרגישים שיכולת זיהוי הפנים שלנו משובשת בשעה שהפנים שלנו מכוסות.
הסבר נוסף שהציעו עורכי המחקר, מסביר כי החלקים במח שאחראיים על חוש המישוש מרגישים את המסיכה שמכסה את האף והפה, והדבר מהווה תזכורת לכך שהפנים מכוסות, והדבר גורם למח להתקשות לזהות גם פנים של אנשים אחרים.
המחקר בוצע על 80 משתתפים, והוא בוצע ב-4 ווריאציות שונות: במהלך המחקר נבדקה היכולת של אנשים עם מסיכות לזהות אנשים עם מסיכות וללא מסיכות, וכן נבדקה היכולת של אנשים ללא מסיכות לזהות אנשים עם מסיכות או בלי מסיכות. תוצאות המחקר הראו בבירור שההשפעה הכי משמעותית שנמצאה הייתה ביחס לאנשים שהם עצמם עטו מסיכה - ופחות תלויה בשאלה אם האנשים שאותם הם היו צריכים לזהות עטו מסיכה או לא.