הילולת רבי מאיר בעל הנס: הפרומו לחגיגות ל"ג בעומר

המונים במתחם ציון רבי מאיר בעל הנס (צילום: רזיאל אוחנה)

המונים יעלו היום (רביעי) לעיר טבריה, כדי להשתתף בהילולת רבי מאיר בעל הנס, מגדולי התנאים, תלמידו המובהק של רבי עקיבא וחברו של רבי שמעון בר יוחאי. בעוד שהילולת רשב"י מהווה ציון דרך משמעותי בימי ספירת העומר, על הילולת רבי מאיר - הנחשבת לשנייה בגודלה אחרי ר' שמעון - ייתכן וכמעט ולא תשמעו.

"האלפים שבאים מוכיחים שלא התקשורת עושה הילולא, אלא הצדיק עושה" אומר רזיאל אוחנה, "איש קברי הצדיקים", בשיחה עם כיכר השבת.

בשל סמיכותה של ההילולא לל"ג בעומר, משטרת ישראל מתגברת את נוכחותה באזור הצפון, ושולחת כוחות גם לטבריה כדי לאפשר עלייה מסודרת להר עבור אלפי העולים. "המשטרה לוקחת חלק מרכזי בארגון האירוע, חוסמת כבישים ומסדרת דרכי גישה בטוחות לכל הבאים" מתאר אוחנה, אשר מסייע לניהול ההילולא בעיקר מול גורמי המשטרה והארגון הכללי במקום.

על תחזוקת הקבר, הנמצא לחוף הכינרת, מופקדים שני הקדשים; ההקדש האשכנזי (המתחם העליון) המנוהל בידי ישיבת "אור תורה", וההקדש הספרדי (המתחם התחתון) המופקד בידי משפחת ועקנין במסורת של שנים העוברת מדור לדור.

ביום ההילולא, וגם בשאר ימות השנה, מציפים את הציון אנשים ממגוון רחב של שכבות באוכלוסיה הישראלית. חרדים וחילונים, מסורתיים יותר ופחות, ימצאו נחמה על יד קבר הצדיק וילחשו בתחינה את המילים "אלוק-ה דמאיר ענני".

לדברי אוחנה, לבני העדה המרוקאית יש חיבור מיוחד לרבי מאיר, והם פוקדים את המקום בקביעות מידי שנה. למעשה, רוב הדעות סוברות כי יום ההילולא כלל לא נודע, והתאריך י"ד באייר נקבע לאחר שבני ירושלים וגלילותיה נהגו לעלות בפסח שני לציון רבי מאיר ולערוך במקום סעודה גדולה. לפי סברה אחרת, יום ההילולא נקבע בידי רבני טבריה כציון ליום חנוכת בית המדרש על קבר רבי מאיר.

ליצחק כהן, חסיד חב"ד תושב רחובות, לא מפריעות 82 שנותיו, וגם השנה הוא עושה את דרכו לציון הצדיק. "מאז שהייתי ילד, אני זוכר את שמו של רבי מאיר כצדיק עושה ניסים. שלוש פעמים בשנה היה מגיע לביתנו יהודי מטבריה שהתרים לטובת קופת 'רבי מאיר בעל הנס' ואבי היה תורם לו ביד רחבה" מתאר כהן.

כהן, מקפיד להמשיך את מסורת המשפחה ולנסוע מידי שנה לקחת חלק בהילולת רבי מאיר, וגם היום, יחד עם בנו ושני חתניו, יעלה על הציון הקדוש להעתיר בתפילה. "החיבור שלי עם רבי מאיר הוא מדורי דורות. ההרגשה מתעצמת כשרואים אלפים מעם ישראל שמקדישים מזמנם ובאים לשמוח בשמחת הצדיק".

"גם היום נמשכת המסורת רבת השנים" מספר אוחנה, "זו אחת ההילולות הגדולות והיפות ביותר שיש. ההילולא מאוד שמחה, עם תזמורת בסגנון מזרחי בהתאם לחוגגים במקום, וניתן לראות במוחש את החיבור בין עם ישראל לצדיק. כמובן שאחר כך, רוב משתתפי ההילולא שמים את פעמיהם לכיוון ציון הרשב"י במירון".