"אין שעת המלחמה שעת לימוד תורה" | כיצד מיישבים את פרשנותו של הרד"ק?

בשבוע שעבר ציינו את יום השנה לפטירתו של יהושע בן נון, תלמידו של משה רבנו וכובשה הראשון של ארץ ישראל.

הסיפור מתואר בספר יהושע (פרק ה', יג-טו): "ויהי בהיות יהושע ביריחו, וישא עיניו וירא, והנה איש עמד לנגדו, וחרבו שלופה בידו, וילך יהושע אליו, ויאמר לו: הלנו אתה אם לצרינו. ויאמר: לא, כי אני שר צבא ה', עתה באתי...".

הגמרא במסכת מגילה (דף ג ע"א) מפרשת שהמלאך בא להוכיח את יהושע על ביטול תלמוד תורה: "'ויהי בהיות יהושע ביריחו'... אמר לו: אמש ביטלתם תמיד של בין הערביים, ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה. אמר לו: על איזה מהן באת? אמר לו: 'עתה באתי'...".

הרד"ק על אתר מביא את דברי הגמרא, אך מקשה עליהם: "וזה הדרש רחוק, כי אין שעת המלחמה שעת תלמוד תורה". הוא מוסיף ומעיר כי "פסוק 'וילן יהושע' הוא רחוק מזה הפרשה, כי הוא במלחמת העי", וכן כי "כותב הדרש הזה טעה בפסוק 'וילן', כי שני פסוקים הם...".

במאמר בעלון "אחוות תורה" הובאו דברי הרד"ק בלבד, מבלי להציג את דעות הפרשנים המיישבים את דברי חז"ל.

יישוב קושיית הרד"ק: רש"י, תוספות ואחרים

לעומת המוצג בעלון, קיימים מקורות רבים המיישבים את קושיית הרד"ק על דברי חז"ל. רש"י במסכת מגילה מבאר: "ועכשיו - שהוא לילה, היה לכם לעסוק בתורה, שהרי אינכם נלחמים בלילה". כלומר, אמנם בזמן מלחמה ממש אין פנאי ללמוד תורה, אך בלילה כשאין לוחמים, יש לנצל את הזמן ללימוד.

התוספות בסוגיה מסבירים מניין למדה הגמרא שהמלאך בא להוכיח על ביטול תורה: "מדקאמר: 'הלנו אתה', הכי קאמר: בשביל תלמוד תורה באת, דכתיב: 'תורה צוה לנו' (דברים לג, ד)...". הם מוסיפים הסבר מדוע המלים "עתה באתי" מתייחסות לתלמוד תורה: "דכתיב ביה: 'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת' (דברים לא, יט)".

בנוגע לדברי הרד"ק על ערבוב הפסוקים, התוספות מסבירים כי "דרך הש"ס הוא לקצר הפסוקים ולערבם יחד", ומביאים דוגמאות נוספות לתופעה זו.

הרב שאול ברזם: שמא לא מהרד"ק?

בספר "זכרון שמואל" לרב שאול ברזם, חתנו של הסטייפלר זצ"ל, מועלית השערה מעניינת. לדעתו, ייתכן שהביקורת החריפה המיוחסת לרד"ק על דרשת חז"ל אינה מקורית לרד"ק אלא "הוספה של מישהו אחר". הרב ברזם סבור שלשון בוטה כזו כלפי דברי חז"ל אינה מסגנונו הרגיל של הרד"ק.

הרב איתן שנדורפי מרבני ישיבת מרכז הרב: יישוב מקיף לקושיות הרד"ק

הרב איתן שנדורפי, מרבני ישיבת מרכז הרב, פרסם באתר בני ציון מאמר מקיף בנושא "התגלות המלאך ליהושע לפי הסבר הגמרא". במאמרו, הוא מביא את קושיות הרד"ק, אך גם מציג באריכות את תשובות רש"י והתוספות עליהן.

הרב שנדורפי מדגיש כי ניתן ליישב את כל קושיות הרד"ק באופן מניח את הדעת. לגבי הטענה המרכזית "אין שעת המלחמה שעת תלמוד תורה", הוא מצטט את הסבר רש"י שהמלאך הוכיח את יהושע על ביטול תורה בלילה, כשאין לוחמים.

הוא מוסיף ומסביר שחז"ל הגיעו לדרשתם לא רק מתוך גזרה שווה מילולית, אלא גם מתוך קשיים בפשט הכתובים, כגון: לשם מה בא המלאך? מדוע הלך יהושע בעצמו אליו ולא שלח שליח? ומדוע שאל "הלנו אתה אם לצרינו" כשהמלאך עמד עם חרב שלופה?

מבט נוסף על לימוד תורה בזמן מלחמה

חשוב לציין כי ישנם מקורות נוספים בעניין זה המחזקים את לימוד התורה גם בעתות מלחמה. בעל "תפארת ישראל", הגאון רבי ישראל ליפשיץ, כתב בפירושו על המשניות (נגעים ז' ד') בהקשר של רבי עקיבא ששאל את רבן גמליאל ואת רבי יהושע כשהיו "הולכין לגדוד":

"דאפילו בעת צאתם לקראת נשק, ונפשם בכפם תמיד, אפ"ה היה ליבם קשור בהקב"ה ותורתו כשלהבת בגחלת".

מקור זה מלמדנו שגדולי חכמי ישראל לא ביטלו את לימוד התורה בשעת המלחמה.

תגובת הרב נתנאל חיים שרון עורך מדור 'חכמה שלמה' ב'אחוותא', ורב קהילת מקדש שלמה בירושלים:

תודה על פנייתך בנוגע למאמרי בעלון 'אחוות תורה' על פירוש הרד"ק לסיפור המלאך ויהושע.

מהות הטור היא סקירת חכמי ספרד, תוך פריסת משנתם בעניני תורה, הגות ומעשה. הפוקוס במאמר אינו על הסוגיה הספציפית סביב דרשת חז"ל על ביטול תורה בשעת מלחמה, אלא על הגישה הכוללת של רד"ק ביחס לדרשות חז"ל. זוהי גישה שמופיעה לאורך ולרוחב פירושו, ולאו דווקא ביחס לסוגיה ספציפית זו. באותה מידה יכולתי להביא פירושים אחרים בהם הוא נוקט גישה זו (ראה למשל פירושו לשמואל א' כח, כד שהזכרתי). על זאת צריך להתעכב, זו ולא אחרת.

מהטעם הנ"ל לא נכנסתי ליישוב הסוגיא. לא מתפקידו של המדור להתעסק בסוגיות כאלה, לא לשם זה הוא קיים, ואף בטור הנוכחי, לא היתה כוונה לפתוח את הנושא.

לגבי הטענה שהרב שאול ברזם טוען שדברי הרד"ק הם תוספת מאוחרת - לא הכרתי את דבריו, אבל אם להתייחס להשערה זו: על בסיס מה הוא טוען זאת? הרי גם חכמי התלמוד כשנאלצו לטעון 'חסורי מחסרא' בדברי התנאים, ביססו זאת. האם כל דבר שלא מתיישב לנו נמחק מכתביהם של ראשונים כמלאכים?! האם יש התייחסות למקומות רבים אחרים בהם הרד״ק נוקט גישה זו ביחס לדרשות חז״ל אחרות?! האם גם שם היו אלו טקסטים שנכנסו בתקופה מאוחרת? אחר המחילה, ככל שהשערתו לא מבוססת, חובת ההוכחה היא על מי שמעלה אותה, וככל שאין כזו, דברי קדשו של הרד"ק כהוייתן.

לענין הצגת הדברים באור כזה שמבקש חלילה להחליש את קולה של תורה בשעת מלחמה: כאמור בדבריי זהו ציטוט אגבי מרד״ק לתקף את גישתו הכוללת ביחס לדרשות חז״ל, ולא עליי התלונה. אך פטור בלא כלום אי אפשר, על כן זאת למודעי, שאין ספק קל שבקלים שקול התורה נצרך ביתר שאת בשעת מלחמה, וכדברי רבותינו במכות (י.) אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב: (תהלים קכב, ב) עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם? מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה".

דא עקא שלא בזה הרד״ק עוסק, שכן האם בשעת הצלת הנפש ממש (חובש המנשים אדם ללא דופק) יעלה על הדעת שהעוסק בה יעזוב את הנפש ויעסוק בתורה ״לזכותו״ של המטופל?! היש לך חסיד שוטה כזה?! והלא אף רש״י שהזכרת הוצרך ליישב שמדובר בלילה שהיה רגע שלא עסקו בו במלחמה, ובוודאי שדברי רד״ק לפיהם ״אין שעת מלחמה שעת תלמוד תורה״ נסובים סביב מי שעסוק במלחמה בפועל ממש. וכי נחשוד את הרד"ק ככזה שאינו מכיר בערכה של התורה חלילה וחס?! איך ניתן להעלות חשש כזה על ראשונים כמלאכים?! וכי יש ספק קל שבקלים שלצד לוחמי מלחמת מצוה, נדרשים 'אלף למטה' תופסי תורה?

אינני חושש שהצגת עמדת הרד"ק בלבד עלולה להתפרש כתמיכה בעמדה מסוימת בנושא הגיוס. ראשית, מהטעם הפשוט שכל קורא בר דעת יבחין שלא בסוגיה של שירות בצבא המאמר עוסק, כי אם בגישה הכוללת לדרשות חז"ל. ככל שאלו הן המסקנות מציטוט אגבי ברד"ק, הן על דעת הקורא בלבד. אך גם למי שבוחר להתמקד בטפל, תורה היא וללמדה אנו צריכים. האם בגלות כה מרה אנו שרויים שנדרשת צנזורה לפירושם של גדולי חכמינו?! ולמה לנו לחשוד את הקורא הממוצע באינטילגנציה כה ירודה?

לגבי פרסום מאמר המשך - זה לא מתפקידו של המדור, וכאמור. בכל פורמט אחר בשמחה. אבל שוב, זה פספוס (אדיר!) של גישה רוחבית לאורך פירושו האגדי על המקרא. ההתמקדות בטפל על חשבון העיקר, מפספסת את המהות. אם זה מה שיניח את הדעת וכדרכה של תורה, אשתדל להקדיש לכך את הזמן והקולמוס.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com