מי שלא עושה - לא טועה, כך גורסת אמרה עממית מבוססת להפליא. כל איש ציבור מכיר את זה מקרוב: תחושת החובה לציבור מחד, אל מול החשש מכישלון מאידך. אין דבר יותר קל מאשר לא לעשות, ולכן גם לא להיכשל. מאידך, תפקידנו מחייב לבצע את השליחות הציבורית, גם במחיר של טעויות לעיתים.
אלא שלפעמים, כך למדנו השתא הכא, ישנה גם אופציה שלישית: גם לא לעשות ובכל זאת להיכשל. משטרת ישראל במבצע מירון תשע"ד היא הדוגמא העצובה לכך.
אל מול האתגר במציאת פתרון תחבורתי למאות האלפים בהר, בחרה משטרת ישראל בפתרון הקל: מניעת עלייתם של מאות אלפי להר. זה כמובן לא נאמר במפורש, אבל כל הצעדים שנעשו – לא מותירים שום הסבר אחר. החל מאיסור הגעת רכבים פרטיים לחניונים, עבור באי-הסדרת פתרונות חנייה לרכבים שהגיעו מרחוק, וכלה בהגבלות על עליית חלק מהאוטובוסים במעלה ההר. אם תסדרו את כל חלקי הפאזל האלו, ייצא לכם שלט גדול - עליו כתוב "אל תגיעו".
במבחן התוצאה הזו אגב, נרשמה למשטרה הצלחה מלאה: 30%-50% פחות משתתפים בהילולא לעומת השנה שעברה. במבחן האמיתי לעומת זאת, היא כשלה. על אף הירידה הדרסטית במספר הנוסעים, לא נמנעה הקריסה התחבורתית, למרות שזו הגיעה בסוף ההילולא.
התמונות המטרידות של פרשים מטילים אימה על נשים וילדים ושוטרי יס"מ מכים בנוסעים ממתינים חסרי אונים, רק מחזקות את השאלות המטרידות. ההכנות לפיזור הפגנות כנגד אנשים הבאים להתפלל, מגלה, כי במשטרה ידעו את הצפוי, והכינו ציוד לפיזור הפגנות - במקום את הדרוש להסעות.
אי אפשר להתעלם מהתחושה המקוננת בלב, כי אילו היה מדובר בעלייה לאצטדיון כדורגל גדול – להבדיל אלף אלפי הבדלות – יחס המדינה היה שונה. במקרה שכזה - ההכנות היו רציניות. במקום להוריד את מספר העולים, היו חושבים איך לסייע לכל הבאים.
היחס המטריד הזה, עובר כחוט השני בכל התנהלות המדינה בנושא מירון. יש משהו מציק בלהיטות מחד להפקיע את מתחם הציון – מאלו שהחזיקו בו מאות שנים, אך מאידך – להימנע מהפקעה נדרשת של שטחים לצורך דרכים וחניונים, זאת למרות שבהפקעת שטחים לדרכים וחניונים ניתן לבעלים פיצוי הולם ושטחים חלופיים.
ציון רשב"י איננו אתר תיירות לאומי דליל, אלא אתר תפילה יהודי המוני. המצב בו מדינת ישראל מתערבת בבעלות על הציון ומלאימה אותו, אך מנגד - איננה מבצעת את חובתה לאפשר הגעה לכל המתפללים, הוא מצב בלתי נסבל, המטיל צל כבד אודות כוונותיה האמיתיות של המדינה.
כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק. עצוב היה לי לחזות מקרוב בהיעדרם של למעלה משליש ציבור המתפללים. אני קורא למקבלי ההחלטות, להתחיל כבר מהיום לעשות את כל הדרוש לשנה הבאה, על מנת שכל המתפללים יוכלו לעלות למירון. לפני שתפקיעו את הציון הקדוש, תעשו את ההפקעות בדרכים ובחניונים.
יהי רצון, ובשנה הבאה נוכל כולנו לקיים לא רק "והלומדים מאמריך", אלא גם "ואשרי הנוסעים על ציונך".
הכותב הוא ראש עיריית ביתר עילית
הצגת כל התגובות