סכנת המתפלגים / הרב ראובן זכאים

(יח"צ)

הבחירות הבאות נחתו עלינו לא כרעם ביום בהיר, אלא כרעם ביום סגריר. איש לא היה מופתע להיווכח שקשר הרשעים הלזה, עליו אמרו חז"ל 'שאינו מן המנין', נפרם, נמחה והותך כקורי עכביש אצל האש. והממשלה הרעה הזו, על כל מרכיביה, בדגש על 'כל' מרכיביה, ששנאת עמי הארץ לתלמידי חכמים ולומדי התורה ורדיפת ועושק הדלים והאביונים הייתה ככל הנראה הדבק היחידי שעמד לה, שבקה חיים במחצית ימיה. לקיים מה שנאמר: אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם (הפוליטיים, במקרה דנן).

בד בבד, כיון שאיש תורה והשקפה אני בכל מהותי, ואיני איש פוליטי המחויב למאן דהו, מותר לי להתבטא מבלי חשש שדבריי יטרפדו ממשלות עתידיות. לכן אביע בריש גלי את דעתי הברורה: הטרידו אותי מאוד דבריו המתחסדים של נתניהו בנאום הפירוק המפורסם שלו, לפתע פתאום הוא נזכר בסנקציות הפליליות שהושתו בממשלתו שלו על לומדי התורה.

צפרא טבא לך אדוני ראש הממשלה אוטוטו לשעבר! האם זה שוב אותו נתניהו שמומחה במעשי להטים לבצע פליק - פלאק ולהחליף את גווניו שחרית וערבית? מבחינתי, אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים, ושווא תשועת אדם. אך גם אם נצא מנקודת הנחה שבמילוי חובת ההשתדלות עסקינן אסגנן זאת כך, חרף ההצהרות שדיל עם ביבי לא היה ולא נברא, מה שנכון, וגם מתבקש והגיוני לעת הזאת. עלינו לזכור דבר אחד, אפילו היה דיל כתוב וחתום - אין על מה להתרגש, ואין על מי לסמוך. האיש עשוי להפנות לנו עורף גם בסיבוב הבא.

אף אם ידור נדר או ישבע שבועה לאסור איסר על נפשו, יחל גם יחל דברו, במקרה הטוב ילך להתיר את נדרו, (ולא קשה לנחש מי מה'חכמים' המה בעיניהם כבר ימצא לו פתח וחרטה דמעיקרא), ובמקרה הרע גם בלי זה. הוא הוכיח פעמים רבות שהישרדותו האישית והפוליטית עולה על הכל!

אך, בדבר אחד שאמר אפשר בהחלט להסכים עמו: הרכבה הנוכחי של הממשלה היוצאת אכן נכפה עליו. וכל כך למה? פשוט מאוד: בתום הבחירות האחרונות התבררה העובדה המצערת שאפשר גם בלעדינו. אנו החרדים היינו חלשים יחסית. וזאת חרף הגידול הטבעי ולמרות ההישגים שקצרנו בקדנצייה שקדמה לבחירות ההן.

האשמים: המתפלגים בבחירות האחרונות

לא הצלחנו למקסם רווחים ולא מיצינו כהוגן את מאגר המצביעים הפוטנציאלי. היות ומנגד זינבו בנו ללא רחם שתי מפלגות קיקיוניות, האחת, שהבטיחה לחם בשקל, דלק חינם אין כסף, חינוך חינם וגם... שתי ספרות, והרבתה בטענות ומענות על מנהיגותם של גדולי ישראל להחשיב אותם בפני המון העם כטועים ומוטעים ח"ו, ולא שתו ראשיה אל ליבם לדברי החינוך המפורסמים (מצוה תצו) "ובכל דור ודור גם כן שנשמע אל החכמים הנמצאים שקבלו דבריהם ושתו מים מספריהם ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מליהם ופליאות דעותיהם, וכו'. ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצוה אמרו זכרונם לברכה [ספרי כאן] לא תסור ממנו ימין ושמאל, אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין לא תסור ממצותם, כלומר שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לנו לחלוק עליהם אבל נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי

דעתו שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי!!" עכ"ל.

וזו השניה, רעותה הרעה ממנה, שאמנם הרהיבה עוז ליטול לעצמה את התואר 'שלם', אך בפועל פילגה והסיתה את הציבור הכללי בציבור לומדי התורה בטהרה, קראה תיגר על גדולי ישראל, וסללה דרך הלכתית ליבראלית משל עצמה בהתהדרה בנוצות לא לה: דרך הפסיקה הספרדית מדורי דורות, משל זו נגלתה מפי הגבורה אך ורק לעומד בראשה.

הצד השווה שבהם, שזרעו פילוג ובילבול נורא, בעיקר בקרב הציבור ההמוני שנהה אחרי תעמולתם וליצנותם, ציבור שטרם עמד על דעתו ולא השכיל להבחין בין תכלת לקלא אילן. והללו לא שעו לזעקותיו של זקן ומנהיג הדור מרן הרב עובדיה יוסף זצוק''ל לשמו ולזכרו תאוות נפש, שראה בעיני הנשר שלו ואף התבטא כחכם עדיף מנביא באופן נחרץ וברור מה תהיינה התוצאות ההרסניות של הפילוג ואבדן הכוח החרדי, וקרא בקול ניחר: אל נא אחי תרעו! אך הם היו ונותרו בעקשנות בשלהם.

והתוצאה? כצפוי, היתה עגומה מאוד. הם גרמו לאבדן ברור של כ-4-5 מנדטים יקרים מפז, לא רק של אותם אנשים שהצביעו להם ישירות, אלא גם של כאלה שבחרו לתומם, וצד תמות במקומה עומדת, לברוח מ"המחלוקת" כביכול, ונתנו את קולם למפלגות שאינן חרדיות. ולדעת כל המומחים לו היו קולות אלו נתונים כצפוי למפלגות החרדיות, עשויים היו הללו בלי ספק לשנות את פני המפה הפוליטית לחלוטין. כך שהנזק האלקטוראלי שהם גרמו לציבור יראי השם וחושבי שמו - בל יכופר. ניתן בהחלט לקבוע בפה מלא שכל הגזירות הנוראיות שהמיטה עלינו הממשלה הנוראה הזו רשומות בהחלט גם על שמם.

יהיו שישאלו: מדוע אתה מעורר דובים ישנים מרבצם?! אז זהו. שהם כלל לא ישנים, וכלל לא רובצים. אחד מהם אמנם הצהיר שלא ירוץ שנית. אך התבטאויותיהם הפומביות במשך השנתיים האחרונות מלמדות שהם לא מתחרטים כלל על מעשיהם, הם לא התנצלו ולא נטלו וככל הנראה גם בעתיד לא יטלו שום אחריות.

אלא שהם מצידי באמת לא האישיו כאן. היות והשאלה הנשאלת היא הרבה מעבר: האם אנחנו כציבור כן למדנו דבר אחד או שניים?! האם אחרי שנתיים של למידה מייסרת עלינו כיתה? האם אחרי שראינו במו עינינו שבשנתיים בלבד ניתן להרוס הישגים של שנים, הפנמנו סוף סוף שרבותינו עיני העדה החל ממרן החזון איש זצוק''ל עבור דרך מרן הרב עובדיה זצוק''ל ועד שיבדלו לחיים מרנן ורבנן גדולי התורה החיים עדנה לאוי''ט שזעקו וזועקים מנהמת לבם הזך שגופי תורה ויהדות תלויים במערכות הללו - לא הגזימו ולא מגזימים ח''ו בכי הוא זה?

האם הציניקנים והלבלרים מבית, שהתברכו בלבבם לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך, באומרם 'הדברים לא עד כדי כך' או שהטילו למרבה החרפה חשד ל'נגיעה' קלה כמות שהיא. ובמי? בזקני הדור ושופטיו אשר בחיקם עשרות שנות עמל בלתי יתואר בתורה תוך ויתור וההבלת כל מנעמי החייים המדומים... המה, החכמולוגים, כבר מחשבים מסלול מחדש, בצירוף חרטה, עזיבת החטא וקבלה לעתיד?

הזיכרון הקולקטיבי שלנו קצר

דברים הנשמעים בשולי המחנה מעלים חשש שמה שהיה הוא שיהיה, ובני קורח לא מתו. קיים חשש שגם בבחירות הבאות נתמודד מול נסיונות עקרים לפלג שוב ושוב, ומדובר לצערי בנסיונות פילוג מחוץ, ממפלגות ימין או דתיים לאומיים שבפה מלא ובריש גלי מבקשים לנגוס בכוחנו. וגם בניצני נסיונות מבית, עימן מתמודדים כל חוגי היהדות החרדית בלי יוצא מן הכלל, ולאו כרוכלא נימני וניזיל. רק למען לא איחשד בהדרה, נזכיר כמובן את הנשים החרדיות הדעתניות, (מילה מכובסת לפמיניסטיות), שכבר פוזלות ואף מביעות בגלוי את שאיפתן "הטהורה" למקום מכובד בכנסת המינים. מישהי כבר השוותה אותן משום מה דווקא ל...שרה אימנו. לא פחות! (ואין צורך להזכיר שכל תפארתה ורוממותה של שרה ע"ה נבעו דווקא משום היותה באוהל, וד"ל).

לצערי גם בקירבנו. יש דיבורים, אמנם לא יותר מ'ספינים' ותו לא, אך גם ספינים עלולים לקנות שביתה מציאותית של ממש, ואף לסחוף מצביעים תמימים לכיוונים הללו, לחבור למפלגה כלאיים שעטנז עם גורמים מהחוג הדתי לאומי, שכביכול קרובים לדעותינו.

אך צאו וראו כמה הזכרון הקולקטיבי שלנו קצר טווח, האם בממשלה האחרונה לא התגלו גם הללו כיותר 'לצרינו' מאשר 'לנו'. יש גם את המשתעשעים בדמיונם הפורה לחבור למפלגת מצב הרוח בראשות ה'משיח' החדש של הישראלים משה כחלון. מי שגם בעומדו בראשות משרד הרווחה לא היה סיפור הצלחה מסחרר, וגם הרבה מהישגיו במשרד התקשורת הם לא שלו לחלוטין, אלא פירות מעבודתו של השר החרדי שקדם לו, ואני מצטט דברי גורמים המעורים בנושא היטב. והמה ידועים לכל.

אם נרצה להוכיח שלמדנו דבר או שניים מהנסיון המר של עצמנו, שומה עלינו כציבור להבהיר באר היטב לחובבנים ולטרמפיסטים שמבקשים לעשות נפשות (או: לביתם), על גבנו השחוח: חברים יקרים! לא עוד! הציבור שלנו כה הוכה ונרמס עד עפר מהגזירות הקשות שניחתו עליו, מרדיפת עולם התורה והחינוך התורני, אין לנו יותר זמן ומוטיבצייה לניסוי כלים נוסף. המערכות הללו מספיק קריטיות כדי שנבקש מכם במפגיע בכל לשון של בקשה: אל נא תהרסו ותחבלו ותשחיתו את קולותינו היקרים מפז לשוא. אבדן הכוח החרדי או הקטנתו יגרום להמשך החורבן וההרס. הרי מי מדבר בכלל על הישגים חדשים כשנצטרך קדנציה שלימה ויותר רק כדי לשקם הריסות ולמזער נזקים שהמיטה עלינו הממשלה הרעה הזו.

אחינו, עצמינו ובשרינו אתם, יקרים ומוערכים הנכם, לכן אל נא תבקשו, אפילו אל תאיימו או תספינו, שאתם חפצים להיפרד מאיתנו - פשוט אין לנו את הלוקסוס להיפרד! יתכן שטענותיכם האישיות צודקות מאוד, איני חפץ להיכנס לפינות הללו כי לא אכניס את ראשי אליהן בכל מחיר ובשום אופן. אך דבר אחד ברור ובלתי ניתן לערעור: לא קל לוותר, אך מויתור לעולם לא מפסידים. מובטחים אנו שהויתור וההתעלות ההדדית לא רק שלא תפגע באי מי מן הצדדים, אלא אדרבה תוסיף תת כוחה לקדש שם שמים, לחזק ולאמץ ברכי דרבנן דשלהי ולתקן עולם במלכות שדי. ברוח האחדות הזו כל משקעי העבר ימחו במים החיים, וכל קופסא שחורה תהפוך לכלי מחזיק ברכה, ואין לך כלי מחזיק ברכה אלא השלום!