אלי פלאי, המו"ל של השבועון החרדי "משפחה" ויזם נדל"ן, העניק בסוף השבוע האחרון ראיון לרותם שטרקמן ונתי טוקר ב"דה מרקר" בו הוא יוצא נגד מנטליות ה"אכלו לי, שתו לי" שנוצרה בחברה החרדית ואת יחסה של המדינה לחרדים כאזרחים סוג ב' בהגדרה.
לדברי פלאי, הגישה החילונית לפיה החברה החרדית מקבלת פריבילגיות מהמדינה, לא משרתת בצבא, משפיעה בוועדת הכספים ונהנית ממערכת חינוך עצמאית, זו גישה מוטעית. "המדינה בחרה לראות בחרדים סוג ב' בהגדרה. היא מעניקה עצמאות לחינוך החרדי, אבל במקביל עוצמת עין. המדינה מתייחסת לחינוך החרדי כמוסדות פטור שהיא גם פטורה מלספק את צורכיהם" טוען פלאי.
פלאי מתנגד לנקיטת צעדים אגרסיביים כדי לשנות את מצב החברה החרדית בחינוך, בצבא ובתעסוקה, אשר, לדברי המראיינים, לא יאפשר למדינה לשרוד אפילו ברמה התקציבית. "לאחר 60 שנה שבהן המדינה הסתובבה כמו שיכורה ללא מדיניות לגבי החרדים שנמצאים בחצר האחורית שלה ונתנה להם לעשות מה שהם רוצים, היא לא יכולה פתאום להיכנס באמ־אמא שלהם. מה עשה להם אברך עם שבעה ילדים? למה הוא סובל? למה אין לו גני ילדים? צריך לשים את הפוליטיקה בצד ולכתוב את מגילת הזכויות של האזרח החרדי".
פלאי שואף לפתח בארץ מודל המשלב לימוד תורה ועבודה, כמו בקהילות החרדיות בחו"ל. "זה האתגר הגדול של החברה החרדית בישראל. עדיין לא פיתחנו את המודל של אנשים נשואים בגילים מאוחרים יותר שעוזבים את בית המדרש, אבל התורה נשארת ערך מרכזי בחייהם. בחו"ל זה יותר נפוץ: אנשים קמים ב–4:00 בבוקר ללמוד חברותא ואחר כך מגלגלים עסקים. גם בעולם החסידי בישראל יש בתי מדרש שפעילים בערב".
עם זאת, פלאי דוחה את הטענה כי שיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים נמוך משמעותית משאר האוכלוסייה ואומר כי לדעתו, 70% מהגברים החרדים עובדים. את הפער בין הנתונים תולה פלאי בעובדה שחלקם מהחרדים עובדים ב'שחור' או מחזיקים במשרות תורניות. יש גם הרבה עובדי צווארון כחול חרדים - נהגי משאיות או שליחים" מוסיף פלאי, "הבעיה היא שאין מספיק חרדים במקצועות צווארון לבן בעלי שכר גבוה. אבל בשנים האחרונות מתרחש תהליך, וכיום יש 6,000 חרדים בעלי הכשרה אקדמית".
ההנהגה החרדית לא אשמה
פלאי נזהר שלא להטיל את האחריות למצב על ההנהגה הפוליטית החרדית. "ייאמר לזכות הפוליטיקה החרדית שהיא מצהירה שהמנדט שלה הוא לדאוג לשימור עולם התורה, וזה הצליח. הבעיה שכל נושא אחר אינו בראש מעייניה. אי אפשר להתעלם מכך שלאחר השואה הצליחו להקים כאן כנגד כל הסיכויים דור חדש של עולם התורה, שאני גאה להשתייך אליו. לפני 60–70 שנה לא היה נראה שיש סיכוי שבעולם מודרני כל כך תישאר קבוצה עם ערכי יסוד כאלה".
התורה, לדבריו, היא ערך היסוד הבלעדי. "המבחן האמיתי של החרדי הוא אם בשנים שבהן הילדים שלו במוסדות חינוך, עיקר העיסוק שלהם הוא לימוד תורה. גם איש עסקים חרדי בחו"ל שולח את ילדיו לישיבה" אומר פלאי, "אבל זה לא סותר עבודה בהיי־טק, כרופא או כעורך דין".
כדי להגדיל את מספר העובדים החרדים, על המדינה לחשוב לטווח הרחוק ולהתחשב במאפיינים התרבותיים הייחודיים לחברה החרדית, קובע פלאי, וכך להפחית את ההתנגדות שקיימת במגזר להתערבות ממשלתית בחינוך. "יש ביקוש ללימודי ליבה וצריך לתת לו פתרונות, למשל, לממן יזמויות ללימודי ליבה בחוגים במתנ"סים. בתפישתי אני ימין חברתי, וחושב שהמדינה צריכה להתערב כמה שפחות ולא להגיד לי איך לחנך, אבל אפשר לתת ליזמים ואוצ'רים להקמת מסגרות ללימוד מדעים, מתמטיקה ואנגלית. יש כיום קבוצות של ילדים שלומדים את זה אחר הצהריים, ויש ביקוש לעוד עשר קבוצות, אבל אף אחד לא מוכן לממן. שר החינוך הקודם, שי פירון, רצה לעצור את העברת התקציבים לבתי ספר חרדיים שלא מלמדים לימודי ליבה, ובכך היה הופך משפחות לעניות יותר, משום שהן היו נאלצות לשלם שכר לימוד גבוה יותר. זה יוצר אנטגוניזם ש"המדינה נגדנו".".
פלאי, בן 50 אב לשבעה המתגורר בירושלים, שואף לספק אלטרנטיבה חרדית לגופים הממשלתיים והחברתיים שכותבים על החרדים ומייצרים ניירות עמדה, אך רובם, לדבריו, "לוקים באי-הבנה של המגזר, וחלקם מגיעים עם אג'נדה". פלאי הקים מכון העוסק בתכנון לטווח רחוק, במחקר והצגת ניירות מדיניות של המגזר החרדי.
"כרגע יש לנו כמה פרויקטים: תוכנית למשרד הבינוי בתחום תכנון דיור למגזר החרדי ל–2030, כי עד היום לא היה שום גוף שעסק בתכנון למגורים לאוכלוסיה החרדית. זה יצר סיר לחץ בערים חרדיות או פלישה חרדית כתוצאה מחוסר תכנון. כך גם הרעיון לאכלס את היישוב כסיף בנגב בחרדים: לשלוח את החרדים מעבר להרי החושך ללא אפשרות תעסוקה יהיה בכייה לדורות. גם הניסיון להעביר את החרדים ליישוב חריש לא היה פתרון, אלא אלתור. להעביר חרדים לאזור ללא תעסוקה זה לקבוע שהאוכלוסייה הזו לעולם לא תצא מהעוני.
"נבצע גם מחקר כלכלי על החברה החרדית, על הצריכה ועל המאפיינים התרבותיים שיכולים להיות רלוונטיים כדי לדעת מהם מנועי הצמיחה. פרויקט שלישי הוא היבט המיסוי. גבר עם שמונה ילדים משלם מסים כמו רווק. זו אחת הבעיות הקשות במגזר. מערכת המס לא מותאמת. נטפל גם בסוגיית תעסוקת נשים. בשוק העבודה לא משקיעים בתוכניות לתעסוקת נשים, על אף שזה מנוע צמיחה כי הנשים משכילות מאוד.
"פרויקט נוסף הוא כתיבת ניירות מדיניות על שימור הזהות החרדית לחרדים שמשתלבים בשוק העבודה בסביבה הטרגונית. יש קרן שמממנת הקמה של בתי מדרש לאנשים שיוצאים לעבוד ויש לנו תוכניות ליצירת נטוורקינג של קבוצות כאלה".
את הראיון חותם פלאי בתקווה שהחברה החרדית "תהיה חברה שבטוחה בעצמה, לא מתנצלת ומגלה הרבה יותר מעורבות ואחריות למה שקורה סביבה. נוצרה מנטליות שאנחנו עוסקים ב"אכלו לי, שתו לי". בחלק גדול מהמקרים זה נכון, אבל יש לנו הרבה יותר מה לתרום לחברה".
הצגת כל התגובות