בימים אלו מתקיים זמן הרישום לישיבות גדולות ומספר הרב משה יהודה שניידר, החברותא של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, כי תלמידים רבים נכנסים אל ראש הישיבה בכדי להיוועץ בו ולשאול להיכן כדאי ללכת וללמוד, כל אחד וספיקותיו.
"כידוע שראש הישיבה אינו אוהב להעדיף ישיבה אחת על חבירתה" מספר החברותא, "ואף כשבאים לשאול אם ללכת לישיבת "ארחות תורה" (שהינה בנשיאות מרן. י. כ.) או לישיבה אחרת, לא משיב מרן הגראי"ל באמרו שאינו יכול לומר לבחור לבוא לארחות תורה, כי הוא נוגע בדבר". אך מציין הרב שניידר כי "דבר אחד רואים אצל מרן ראש הישיבה והוא כי ראשית חכמה יראת ה', וישיבה שאפשר לקבל בה יותר יראת שמים, קודמת".
הרב שניידר הוסיף, "לפני שנים רבות סיפר לו מרן הגראי״ל שבא אצלו תלמיד חכם מופלג לשאול אם מסכים שיפתח ישיבה, ואמר מרן שהסכים שיפתח ישיבה, כי חושב שראוי לכך, רק ביקש ממנו דבר אחד 'שיראה שתהיה פרומע ישיבה..'. כמו כן מזהיר הגראי"ל מאד מפני ישיבות מסוימות שהיצר הרע הוא השולט שם".
הרב שניידר מציין עוד כי "בימים אלו נכנסו אל מרן הגראי"ל ראשי ורבני ישיבת "נר זרח" במושב עוצם, שאף היא בנשיאותו והעלו בפניו כמה שאלות בנוגע להנהגת הישיבה. בתחילה סיפרו למרן הגראי"ל שבזכות שבאה הישיבה למושב בשנה שעברה, קבלו עליהם כל חקלאי הישוב לשמור שמיטה כדין, הודות לרב המקום, שיראתו קודמת לחכמתו, ושמח מרן בזה, ואמר 'ברוך השם'".
"בנוגע להספק הלימוד", מספר הרב שניידר, "אמר מרן שמלכתחילה צריך לראות להספיק יותר גמרא, רש"י ותוס', ורק אחר כך כשמתבגרים יותר יכולים להתחיל לעשות קצת "קוועצ'ין" - להתעכב יותר".
"בנוסף שאלו את מרן הגראי"ל היות ומייסד הישיבה היה הגאון הצדיק רבי יששכר מאיר זצ"ל עם יד ימינו הרה"ג ר' אלי' ברוורמן שליט"א מרבני הישיבה הקדושה, מה ראוי לעשות לעילוי נשמתו, בפרט שלא השאיר שארית בארץ. אמר רבינו "אז מעלרנט תורה, איז דא בעסער ווי דאס? אם לומדים תורה, האם יש דבר יותר טוב מזה?".
הרב שניידר מוסיף כי "בתוך הדברים עלה נידון עניין אמירת קדיש, ואמר מרן הגראי"ל שהציבור הרחב טועה וחושבים שקדיש אומרים על המת, אך זה טעות, אלא קדיש זה מה שאומרים "יתגדל ויתקדש שמי' רבא", רק שהזכות הגדולה הזאת מועילה למת. מוסיף מרן הגראי"ל ואומר 'אם זה מועיל למת, מסתמא לחי זה מועיל בכפליים...'".
"וכשנשאל איזה עצה יש לישיבה כדי שתצליח? השיב: 'לערנען, לערנען, לערנען...' - ללמוד, ללמוד וללמוד.. אין סגולות לזה!'".
"והביא מרן שכתוב בקדמונים, כמדומה בספר חסידים, שנגזר על כל אחד ואחד היכן יגדל, וממילא יש כאלה שדוקא במקום זה עושים שטייגן, ואם ילכו למקום אחר לא יעלו...".
לסיום מספר הרב שניידר: "כמו כן הרחיב את הדיבור על חובת כל יחיד לדאוג להצלחת חבירו, ולפעמים צריך להמשיך עם חברותא כדי להצילו שלא יפול, שהרי זה דומה לטובע בנהר, שלא שייך לומר על זה חייך קודמין, וכמובן כל א' היא שאלה לעצמה".
הצגת כל התגובות