קידוש ה': המאבק החשוב של הרב אלישיב

כותב השורות, חיים כהן (צילום: עזרא לנדאו, באדיבות מגזין עמי)

אחרי אינסוף טיוטות, תיקונים, מחאות והפגנות, נחתם בשבוע שעבר הסכם המעצמות עם האיראנים. בעולם סיקרו את ההסכם בצורה מינורית, אבל אצלנו בשבוע שעבר רצו כותרות היסטריות אחת אחרי השניה, כמה שההסכם עם האיראנים הוא גרוע ומלא חורים, בעוד בחו"ל האשימו בכלל אותנו. כותרת אחת, לדוגמא, סיפרה ששר החוץ הבריטי מאשים אותנו בטענות שווא ואומר שההסכם הוא טוב ואילו אנחנו פשוט רוצים להיגרר למלחמה.

בסבך הבלגן הזה, בואו וננסה להבין קצת את הפרוצדורה שהייתה כאן, והיכן אנחנו עומדים. כידוע, נגד איראן היו 3 סנקציות שהעולם הפעיל נגדם, סנקציות שנתניהו טוען שהופעלו בזכות פעילותו.

השלוש היו: הסנקציות האירופאיות, הסנקציות של מועצת הביטחון, והסנקציות של ארצות הברית. אבל כאשר אנחנו מדברים על אפקטיביות של "סנקציות עולמיות" עלינו לדעת: אפילו היום, כאשר המצב הכלכלי גם באירופה וגם בארצות הברית הוא לא מי יודע מה, במיוחד אחרי הסנקציות שארה"ב הפעילה כנגד רוסיה בגלל המדיניות של פוטין באוקראינה - כולם ישבו בצד וראו איך שהאיראנים עוקפים את כל הסנקציות שהופעלו נגדם, ועושים עסקים עם רוסיה וסין. ואנחנו לא מדברים על כסף קטן, אלא אנחנו מדברים כאן במיליארדים על גבי מיליארדים של דולרים.

כלומר, זה היה רק עניין של זמן עד שהאיחוד האירופי ומועצת הביטחון יגיעו למסקנה שפשוט תם עידן הסנקציות. ואחרי ששני הגופים האלה הגיעו למסקנה הזו, אז בוודאי שארה"ב לא הייתה יכולה להישאר היחידה עם הסנקציות שהיא מפעילה מול איראן, כי ראשית - זה לא היה אפקטיבי כל כך, ושנית, היא בטח לא הייתה מעוניינת להיות לבדה ה"גוי של שבת" בנושא הזה.

ולכן, מה שנתניהו טוען כעת שעדיין יש סיכוי שבשכנוע ועבודה טובה בקונגרס נצליח "לתקוע" את ההחלטה של ההסכם עם איראן - אלו הם פשוט חלומות באספמיה, ואני מניח שהוא יודע את זה. רק שכמובן אין ספק שבשבילו זה חשוב לעשות את זה ולומר ולעשות את כל מה שהוא יכול עדיין, בעיקר כדי לרצות את מי שעומד מעליו בארה"ב, שכבר מכין את הקמפיין של המועמד הרפובליקני לבחירות הבאות בארה"ב.

ולענייננו, אין ספק שהמצב העכשווי באמת מכניס את כולנו בסכנה, כי אני לא מתעלם מהסכנה, אבל אנחנו, כמו יהודים מאמינים, יודעים מה שכתוב בתורה הקדושה שאם נשמור את התורה ונתחזק בלימוד התורה, זה ורק זה הוא הדבר היחיד שיגדיל את "כיפת הברזל" שלנו כאן מול כל האיומים.

במקום שנתניהו ושליחיו יצטרכו לרוץ לקונגרס ובדרך יוציאו מיליונים או מיליארדים על הסברה נגד ההסכם, יש לי פיתרון אחר: אני לא מבקש שהוא יוסיף ללומדי התורה תקציבים חדשים, אלא רק שיחזיר את הגזילה אשר גזל מלומדי התורה והאברכים, ובזכות זה הקב"ה ירחם עלינו וישמור על עמו גם בעת הסכנה הגדולה הזאת.

קידוש ה'!

ולסיום, אני רוצה להדגיש כאן עד כמה שאני שמח ומרוגש עד עומק לבי, שאחרי שנים רבות בהן מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ואתו עמו מרן הגר"ע יוסף זצ"ל היו תמיד נאבקים על נושא כה חשוב כמו נציג חרדי בוועדה למינוי הדיינים ובכלל על נושא הדיינים בו בזמן שהיו לא מעט כאלה שזלזלו בזה, מאחר וזה כביכול תפקיד "מטעם", דווקא השבוע ראינו את הקידוש ה' הגדול, כיצד כל גדולי ישראל ללא יוצא מן הכלל מעוניינים להיות שותפים בדבר הזה.