אמש (ראשון) נערכה עצרת מרכזית לרפואת מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן בישיבתו 'ארחות תורה', דברי התעוררות בחובת השעה נשא ראש הישיבה הגאון רבי ברוך דב דיסקין.
הרב דיסקין אמר בדבריו כי "אם לא מתפלל בזמן כזה הוא נקרא חוטא. מה יכול להיות יותר מזה שרבינו מרן ראש הישיבה שליט"א שהדור עומד עליו נמצא במצב של סכנה, אין לך עת צרה גדולה מזו, אז וודאי שהתפילה בשעה כזו זה חיוב ולא רשות, וכל אחד ואחד צריך למצוא זמן לחיזוק בתורה וחיזוק בתפילה".
לאחר מכן עבר לפני העמוד באמירת פרקי תהילים ושמע קולינו רה"י הגרב"ד דיסקין, בעצרת השתתפו רה"י הגר"א גרבוז, ראשי ורבני הישיבה, הגרמ"ב זילברברג מרא דאתרא שיכון ה', הגר"מ בן שלמה ר"י תורת חסד, מאות בני הישיבה ותושבי העיר.
"כיכר השבת" מגיש את דבריו המלאים של הגרב"ד דיסקין:
"באמת לא צריך לדבר כעת, הרי זה דברים פשוטים שבעת צרה כזאת צריך חיזוק גם בתורה וגם בתפילה, אבל בכל אופן ביקשו לומר כמה מילים.
"ידוע הגמ' בברכות אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא, בקשת רחמים זה לא מעלה, אלא מי שלא מבקש רחמים זה חיסרון ונקרא חוטא, וככה צריך להיות שנאמר גם אנוכי חלילה לי מחטוא לה'... ולחדול מלהתפלל בעדכם, ואמר רבא אם ת"ח הוא צריך שיחלה עצמו עליו, שנא' ואני בחלותם לבושי שק.
"ובדברי הגמ' כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו, צ"ב מהו כל שאפשר, והנה לא תמיד נותנים את האפשרות לבקש רחמים לפעמים לא יודעים או שיש דברים שמגיעים פתאום, וכשאפשר לבקש רחמים זה מצב שנותנים בשמים את האפשרות להתפלל, ועצם הדבר שכולם יחד יודעים את המצב וכולם כואבים את המצב זה נקרא שאפשר לו לבקש רחמים, וא"כ אדרבה ככל שיותר אפשר לו זה יותר מחייב, ואם לא זה נקרא חוטא.
"ויותר מזה צריך לדעת דהנה נחלקו הרמב"ם והרמב"ן במצוות תפילה, דהרמב"ם ס"ל דהויא דאורייתא מהדרשא דלעבדו זו תפילה, והרמב"ן ס"ל דתפילה הוי דרבנן ומביא לזה ראיה מהא דאיתא בשבת (יא.) שחברים שהיו עוסקים בתורה מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה, וחזינן דתפילה הוי מדרבנן, ועוד כתב הרמב"ן דמה שדרשו לעבדו זו תפילה אסמכתא בעלמא היא, או לומר שמכלל העבודה שנלמד תורה ושנתפלל אליו בעת הצרות ותהיינה עינינו וליבנו אליו לבדו כעיני עבדים אל יד אדוניהם, וזהו כענין שכתוב וכי תבואו מלחמה בארצכם וגו', ובסו"ד כתב שם הרמב"ן ואם אולי יהיה מדרשם בתפילה עיקר, דזה לא אסמכתא אלא חיוב מהתורה נמנה אותו במנינו של הרב ונאמר שהיא מצוה לעת הצרות שנאמין שהוא יתברך ויתעלה שומע תפילה והוא המציל מן הצרות בתפילה וזעקה, עכ"ד.
"והיוצא מדבריו דתפילה שמתפללין במשך היום זה דרבנן אולם התפילה שמתפללים על צרות יתכן שזה חיוב מדאורייתא, והענין שנאמין שהוא יתברך ויתעלה שומע תפילה והוא המציל מן הצרות בתפילה ןזעקה, ןהיינו דחלק מענין התפילה של לעבדו בכל לבבכם שאדם יאמין שהקב"ה שומע תפילה והוא המציל מן הצרות בתפילה וזעקה, ומדבריו משמע דתפילה בעת צרה זה דאורייתא, דלתפילת שמו"ע חברים לא מפסיקים דהוי דרבנן אמנם תפילה בעת צרה זה יותר מתפילה שמתפללים בשמו"ע כיון דזה דאורייתא.
"ואם נמצאים במצב שאפשר להתפלל של תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם, וא"כ זה הזמן שצריך להתחזק בתפילה ולהאמין שהוא יתברך ויתעלה שומע תפילה והוא המציל מן הצרות בתפילה וזעקה, ועכשיו זה זמן של תפילה אם בתפילה של ציבור, וכל אחד לעצמו ג"כ צריך למצוא זמן להתפלל גם אם לא עושים תפילת רבים אבל זה מחייב כל אחד, כמו שכתוב שאם לא מתפלל הוא נקרא חוטא, שאם יש לו פנאי בשעות שלא צריך לעמוד בתפילה, זה תפילה בעת צרה, מה יכול להיות יותר מזה שרבינו מרן ראש הישיבה שליט"א שהדור עומד עליו נמצא במצב של סכנה, אין לך עת צרה גדולה מזו, אז וודאי שהתפילה בשעה כזו זה חיוב ולא רשות, וכל אחד ואחד צריך למצוא זמן לחיזוק בתורה וחיזוק בתפילה, ואז וודאי שיש גם חוץ מזה את התפילות רבים שיש לה את המעלה של עצמה שיש בכל המקומות שהתחזקו, והקב"ה ישמע שוועתינו ויהיה בעז"ה רפואה שלימה בקרוב לרבינו אהרן יהודה לייב בן גיטל פייגא בתושח"י אמן.
הצגת כל התגובות