אי שם, ברחוב ירושלמי, מצא ידידי את האלימות. שוכבת לה בשקט על הכביש, שוכבת ולא מבויישת, צועקת לה בשקט – אני ואפסי עוד.
בדמות של פשקוויל, כתב פלסתר, ניסה אדם כל שהוא, איני יודע מי הוא, להכריח את כל תושבי ירושלים שלא להשכיר דירה במחיר של יותר מאלף שקל לחדר, או יותר מחמש מאות לחצי חדר.
כל מכירי יודעים שאני שונא מונופולים מושבע, ולא רק מונופול אלא גם דואופולים ואוליגופולים למיניהם לסוגיהם ולגוונים. אני גם שונא הפקעות מחירים, לעולם לא אקנה ארטיק בחוף הים, ואפילו לא בקבוק שתיה.
אבל משהו צרם לי מאד באותו הדף.
אם זה כל כך חשוב, למה לזרוק את הדף על הרצפה? האם הציבור החרדי, שמספר העיתונים שבו משתווה למספר העיתונים שבכל המזרח התיכון, אינו יכול להוודע לכללי החוק הללו בדרך קצת יותר אלגנטית?
אבל נניח לזה. יותר מטרידה אותי השאלה, מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו ליבו להוציא איסור כה חמור, בלי שום נטילת אחריות. האם אין זכות הציבור לדעת מי זה שאוסר עליו כל מיני דברים?
נכון, הם חתמו בשם "הועד למען שמירת המחנה", האמנם כל חרדי ממוצע יודע מי זה הועד הזה, והאם כל אחד באשר הוא משועבד לשמוע לחוקיהם ולדיניהם? אם מישהו מכם פוגש את סרגיי ברין או את לארי פייג', מייסדי גוגל, שיואיל נא לספר להם שמנוע החיפוש שלהם כושל (בעדינות, שלא יעלבו), ולראיה, שאין בו שום אזכור לועד כה מרכזי כמו הועד למען שמירת המחנה.
אבל גם לזה אני מוכן לסלוח. אבל מה עם כללי השוק? מנעורי ידעתי שכלכלה מבוססת על היצע וביקוש, יש עודף קונים עולה המחיר, יש עודף מוכרים המחיר יורד. למעט מונופולים, אין שום גוף שיכול להעלות מחירים בלי חשבון, כי מיד המתחרים יעמידו אותו במקומו. האמנם כל תושבי ירושלים שמשכירים דירות עשו יד ביד והקימו את "אגודת המונופול החשאית" שמעלה את מחירי השכירות בלי שום פרופורציות?
אאוריקה!
הבנתי את הרעיון. בעצם, אם המחיר נקבע שרירותית במחיר נמוך ממה שהשוק מתמחר, זה אומר במילים אחרות שיש יותר ביקוש מהיצע. כלומר, יש יותר אנשים שמוכנים לשלם את המחיר שנקבע, ויותר ממנו, ממספר הדירות שעומדות להשכרה.
אם אכן יקבע מחיר הדירות בצורה מוחלטת, יווצר מצב שבו יהיו הרבה אנשים שיסכימו לשלם את המחיר שנקבע, אבל ישארו בלי דירה לשכור, כי כל הדירות יהיו תפוסות.
אופס. מי יחליט מי יקבל את הדירות ומי לא? כוחות השוק, והפעם במובן של "כח", כל דאלים גבר. ומי לנו יותר אלים מיוצרי מודעות הרחוב הללו, שאינם דואגים אלא לעצמם.
הצגת כל התגובות