בימים אלו אנו עדים להפגנות יומיומיות של אנשי "הפלג הירושלמי", המוחים כנגד מעצרם של צעירים חרדים שלא התייצבו בלשכות הגיוס וכנגד מה שהם מכנים "גזירת הגיוס". הפגנות אלו נועדו על פי עדות מארגניהן להפריע את שיגרת החיים של התושבים במקומות שונים, באמצעות חסימת התנועה והתפרעות על הכביש, כשמדי פעם ננקטת אלימות פיזית ומילולית כלפי עוברי אורח שונים, אם בשל צורת הופעתם או בשל ניסיונם להתנגד להפרעת הסדר.
אינני בא לדון כלל במניע להפגנות אלו, ולצורך העניין נניח שיש כאן פגיעה בציפור נפשה של היהדות החרדית ושהדבר מצדיק מחאה ברחובה של עיר. אולם נדמה שמארגני ומשתתפי ההפגנות הללו שכחו לחלוטין (או לא ידעו) מה היה אופיין של ההפגנות הרבות שניהלה היהדות החרדית.
היהדות החרדית בישראל כינסה פעמים רבות הפגנות בנושאים שונים, כנגד חילולי שבת בהיכלי תרבות ובכבישים מרכזיים, על חילולי קברים במקומות שונים, בשל פעילות מיסיונרית, כנגד התערבות הבג"ץ במועצות הדתיות, במחאה על חוק לגיוס תלמידי ישיבות, על פתיחת חנויות למכירת בשר חזיר ועל עוד נושאים שונים הנוגעים לאורח החיים החרדי ולצביון של רשות הרבים. אולם על מנת להבין מהי הפגנה, עלינו לחזור למקור המצוי בחז"ל לעניין זה.
הגמרא במסכת תענית (יח,א) מספרת לנו: "פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות, מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו? הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה, אמרה להם: עמדו והפגינו בלילה. הלכו והפגינו בלילה אמרו: אי שמים, לא אחים אנחנו? לא בני אב אחד אנחנו? לא בני אם אחת אנחנו? מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות רעות? ובטלום. ואותו היום עשאוהו יו"ט".
הח"כים החרדים על הפגנות 'הפלג' (צילום: כיכר השבת)
מטרת ההפגנה איננה להפריע ולפגוע בחייהם של אנשים אחרים, היא נועדה להביע את הכאב העמוק ואת הצער שיש לאדם מהמציאות שאיננה רצויה בעיניו, ובכך לעורר את הגורמים האחראים למצב לשנות אותו מתוך התחשבות בכאבם. אם לעתים ישנה פגיעה בסדר הציבורי בשל ההפגנה, הרי זהו אילוץ ומחיר שניתן להצדיק אותו במידה מסוימת מחוסר ברירה, אבל מעולם לא הייתה הפגנה שיצאנו אליה במטרה להציק ולפגוע בציבור הרחב שלא חטא ולא פשע, רק בשביל לקוות שהפגיעה בציבור תגרום למישהו להיכנע לתביעות המפגינים.
את ההפגנות שנועדו להפריע לציבור הכרנו משני כיוונים, מצד אחד מצידם של קנאים שבמהלך הפגנות השבת ניסו לפגוע פיזית במחללי שבת, ועל כך הביעו גדולי התורה פעם אחר פעם את דעתם שמדובר בהתנהלות פסולה לחלוטין. ומן הצד השני, בהפגנות של עובדי מפעלים שונים שנסגרו או בהפגנות מחאה בנושאים מדיניים כאלו ואחרים, אולם מעולם לא הייתה ליהדות החרדית חלק ונחלה בהפגנות מסוג זה.
אנשי "הפלג הירושלמי" המפגינים כעת, מדברים תמיד על היותם ממשיכי היהדות החרדית האותנטית ועל התנגדותם להשפעות חיצוניות, אולם התנהגותם זו מלמדת שהם מושפעים מגורמים חיצוניים יותר מיתר הציבור החרדי. גם בנושא של "גזירת הגיוס" שכנגדו הם מוחים, הם ממחישים שחלק מהנימוקים לאי גיוס תלמידי ישיבות אינם נכונים. פעמים רבות נטען שאופיים של תלמידי ישיבות הוא נעים ורך ואיננו מתאים ללוחמים, כמו שאמרו חז"ל "תולעת יעקב אין כוחה אלא בפה", וכדברי הפסוק שאנו אומרים בכל בוקר "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹקינוּ נַזְכִּיר", והנה מסתבר שבחורי ישיבות אלו כוחם יפה למאבקים פיזיים.
בואו אחים יקרים ושובו לדרך המסורה לנו, הביעו את כאבכם הרב באופן שבו נהגו אבותיכם ורבותיכם, ואל תאמצו דרכי מחאה שאינם בדרכה של תורה.
הצגת כל התגובות