הקשר היהודי להודו // הרב ישראל גליס

ביהמ"ד תפארת בחורים (צילום: גוגל מפות)

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי נחת פה בארץ, ביקור היסטורי קוראים לזה.

מדינה של למעלה ממיליארד בני אדם עם 30 מדינות בתוך המדינה הגדולה חותמת הסכמים עם מדינת ישראל שיש לה בקושי 8 מיליון.

צריך להכיר קצת את ההיסטוריה של הקשר היהודי למדינת הודו מאות שנים לפני הציונות ומדינת ישראל.

אצלי בסלון תלוי כתב שליחות של סבא, סבא רבה של אשתי, הרב משה יפה ז"ל, שיצא בשנת תר"ח בשליחות יהודי חברון למדינת הודו שבה ישבו יהודים עשירים שתמכו בישוב היהודי בארץ ישראל.

הוא היה בנו של רבי ישראל יפה המוכר בחב"ד כמדפיס מקפוסט. אחרי שנתיים של שליחות הוא חזר לארץ ישראל ואז הוקם בית הכנסת חב"ד במאה שערים הנקרא בית הכנסת של הקפוסטים.

לאחר זמן הוא יצא לשליחות שניה והפעם גם לחפש את עשרת השבטים. מהשליחות הזאת הוא לא חזר. יש שמעות שהוא נפטר ונטמן בכלכותה או שחזר והאוניה נכנסה לסערה קרוב לחופי הארץ, נפטר ונטמן בכפר יסיף.

המבקרים בקבר רחל, בחלק של עזרת נשים, יכולים למצוא את הבאר כשמעליה מצבה "הבאר הזאת נעשתה מנדבת השרים הרמים אחינו בני ישראל היושבים בעיר באמבי הודו יע"א [יגן עליהם אלוקים] לכבוד כל הקהל עדת ישראל הבאים להשתטח על מצבת קבורת רחל אמנו, זכותה יגן עלינו אמן, נבנה ונגמר בשנת שערי גאולה לפ"ק [תרכ"ה 1865] מי שעמד מאחורי היוזמה לתרום למען יהודי ארץ ישראל היתה משפחת ששון".

פגישה נוספת עם יהודי הודו יש לנו בבית הכנסת "תפארת בחורים" בית מדרשו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

מי שנכנס לבית המדרש יכול לראות את המצבה "ב"ה לעזר בנין בית המדרש תפארת ירושלים שלח הנדיב ר' יצחק זאלעמאן נ"י וחבריו הנקבץ על הידם מעיר באמביי חמשה ואלפים ושבעה מאות ושבעה ושמונים גרוש טו"ת ול' פרוטת לזכר עולם יהיה להם עדי יכונן ה' ציון עירו וירושלים מקום בית תפארתנו במהרה לעינינו אמן".

שנים שחיפשתי מי הם אותם חברים מהודו ממומביי שהגיעו עד למאה שערים כדי לתרום כסף להקמת בית המדרש.

לפני למעלה מעשרים שנה פגשתי את הסופר בן ציון בנימין שתרגם את המסע לארץ ישראל של אותם החברים שנכתב בהודית והוא תרגם את המסע לעברית. המסע הוא אחד המסעות המרתקים של אנשים המחפשים קשר לארץ ישראל זה מאות בשנים.

מסע של יהודים שמגיעים לירושלים ועגלון שיושב בשער יפו ומביא אותם למאה שערים שהייתה אז בראשית הבניה שלה.

לאחר שהם היו מספר שבועות כאורחי הוועד של מאה שערים הם התבקשו לתרום סכום כסף. הם התנו את התרומה בבנית בית הכנסת מעל בתי הכנסת שבונים כשבבית הכנסת יהיו חלונות הפונים להר הבית, ואכן כך נעשה ובחוברת יש גם פירוט על המשך קשר של הועד עם אנשי בומביי שתרמו גם רהיטים.

לימים מגיע לירושלים הרב אברהם אלישיב שמתחיל לומר שיעורים באחד מבתי הכנסת במאה שערים. לאחר תקופה כשרבו המתפללים והבאים לשיעור הוחלט לעלות לבית הכנסת העליון ונקרא המקום "תפארת בחורים" ולאחר פטירתו של הרב אברהם אלישיב התחיל בנו הגרי"ש זצ"ל למסור שם שיעורים.

כאשר חלה מרן והוקם הקרון ליד ביתו רצו אנשי הועד להחזיר את בית הכנסת לוועד מאה שערים. אז ביקש מרן לדעת את ההיסטוריה של בית הכנסת וכשהתברר לו הסיפור הוא ביקש לראות את המצבה והנה התברר שמרן ישב למעלה מחמישים שנה מול המצבה ולא ראה אותה אף פעם.