כיכר השבת

מרגש במיוחד

צפו: כאן טבל הגאון מוילנא - "זהו גילוי מרגש מאוד עבורי"

ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן הוא נצר למשפחה ליטאית שורשית בחודשים האחרונים הוא עמל על חישוף המקווה בו עשה שימוש הגאון מווילנא. זה מרגש לגעת באבנים הללו" (חרדים)

15
כיכר השבת | כ"ה באב | 17.08.17
המקווה שנחשפה (צילום: ג'ון זליגמן, רשות העתיקות)

משלחת של ארכיאולוגים מישראל ליטא וארצות הברית חשפה בחודשים האחרונים שרידים של 2 מקוואות ששימשו את הקהילה היהודית בווילנה ונהרסו במהלך מלחמת העולם השנייה.

המקוואות היו ממוקמות מתחת לבית הכנסת העתיק שנבנה בתחילת המאה ה-17. החשיפה גילתה קירות ורצפה מרוצפים ומדרגות המובילות אל המקווה עצמה ואוצר לאיסוף מי הגשמים.

החפירה החלה לאחר שהתגלו עדויות על חללים במקום בו היה בית כנסת, בכדי לאתר את המיקום המדויק הסתייעו החוקרים בתכניות בניה שאיתרו בעירייה המקומית, המקווה כללה שתי קומות, חדרים רבים ככל הנראה מלתחות וחדר שירותים גדול.

ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות אומר הבוקר (חמישי) בראיון ל'כיכר השבת' כי הגילוי של המקוואות היה מרגש במיוחד, "אני נצר למשפחה שמקורה בליטא, ובית הכנסת הזה שימש את כל הקהילה היהודית וסביר להניח שסבי ומשפחתי הענפה עשו שימוש במקום וטבלו באותם בורות שאני והצוות חשפנו".

העבודות בווילנא "התרגשתי מהממצאים" (צילום: סאוליוס ברזיניס)

"הקהילה היהודית בווילנה מנתה כמחצית מאוכלוסיית העיר לפני השואה ותיאורי הקהילה בספרי ההיסטוריה מלמדים כי הייתה פעילות רבה סביב בית הכנסת העתיק", מסביר ד"ר זליגמן.

עוד אומר זליגמן ל'כיכר השבת', כי המקווה נבנתה לפני כ-400 שנה ובית הכנס והמקווה שימשו בין היתר את הגאון מווילנה, רבי אליהו בן שלמה זלמן, "הגר"א", וכשפרצה המלחמה השלטונות הסובייטים הרסו כליל את בית המדרש ועל חורבותיו נבנה בית ספר מודרני".

"יש הרגשה מדהימה שאתה נוגע במקווה ובבית כנסת שכל יהדות ליטא הייתה משתמשת בו, אמנם יש לי כאן עניין מקצועי כארכיאולוג וכהיסטוריון אבל אי אפשר להסתיר את הנגיעה האישית שלי כאן בסיפור".

לשאלת 'כיכר השבת', האם נתקל באנטישמיות עונה ד"ר זליגמן כי להיפך הוא קיבל סיוע מהעירייה על כל צעד ושעל, לדבריו הוא וצוותו הסתייעו בפועלים מקומיים שדווקא האירו פנים וניסו אולי לכפר על מעשי עמם, הליטאים היו אלה שרצחו את היהודים בשואה ומעניין שלא חווינו אנטישמיות או הערות גזעניות.

לדברי ד"ר זליגמן, "יש להשאיר את המקווה במקום ולהקים שם אתר שימור היסטורי כדי שהמקומיים יכירו וידעו איזו קהילה יהודית מפוארת חיה שם לפני המלחמה", באשר לפרויקטים עתידיים אומר ד"ר זליגמן, "כל אדמת אירפה מלאה בממצאים יהודיים של מאות שנים של חיים יהודיים פורים ביבשת, זהו רק קצה הקרחון אין ספק בכמעט בכל מקום שנחפור נמצא ממצאים מדהימים שיעידו על החיים היהודיים באירופה לפני השואה, זהו רק קצה הקרחון", מסכם זליגמן את הפרויקט.

המקווה בווילנא (צילום: ג'ון זליגמן, רשות העתיקות)
העובדים בשטח (צילום: ג'ון זליגמן, רשות העתיקות)
תוכן שאסור לפספס
15 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו ובמידה ותימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו ובמידה ותימצא תקינה תפורסם באתר.
4
1. המקוה נראית די מודרנית לפי סגנון האריחים, כך שקשה להאמין שזה היה קיים בזמן הגר"א. נראה שזה נבנה (או שופץ) זמן קצר לפני השואה. 2. בווילנא ובפרט רבם הגר"א, היו מתנגדים ולא חסידים. המתנגדים כידוע לא חיבבו את מנהג הטבילות של החסידים, וסביר להניח שזה לא ממש שימש את גברי הקהילה באופן סדיר, אלא את נשי ה
חסיד17.08.17
חידשה את הטבילה, יש חיובים לטבול,כמו טבילת עזרא,ובע"ש ורגל. מנהג החסידים הוא לטבול כל יום "ללא צורך" כיון שהמציאו שגם אם האדם לא טמא זה מוסיף קדושה וטהרה, ולא מטהר מטומאה
שפוי17.08.17
טבילת עזרה בוטלה ע"י חז"ל, ורק יחידי סגולה החזיקו בה. המתנגדים התנגדו לכך שהמון העם ינהג במנהגים ששייכים לדעתם ליחידי סגולה בלבד. שלא לדבר על טבילת עזרה בשבת, שהגר"א התנגד לה בכל תוקף (עיין במשנ"ב), אף שהשו"ע מתיר בשופי. הטבילה בערב שבת גם לא שייכת ע"פ הלכה אלא ע"פ קבלה, ולכן לא מובאת בפוסקים הקדמו
חסיד17.08.17
זה שקר גס להעליל על הליטאים שלא טבלו וכאילו רק החסידים המציאו את זה.
חסיד17.08.17
רוב האברכים ה"בני תורה" טובלים טבילת עזרא למרות שאין חיוב מדינא. יש בזה השמצות ידועות מאדמוריהם שפערו את פיהם כנגד גדולי ישראל בענין כביכול הם"טמאים" עפרא לפומייהו
יודע20.08.17
שכיוון שהגר"א הקפיד על סוחט היה טובל מיד במוצ"ש כמדומני קודם הבדלה, כך שלא החסידים הנהיגו כן וכן מקפידים המדקדקים בציבור הליטאי וכמפורסם. משא"כ החסדידם שטובלים ללא צורך וכנ"ל
שפוי17.08.17
3
פרשת שבוע מדהימה (נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
רבי דוד17.08.17
2
מתאים לחסידים להתלהב מהבלים כאלו, לא לאלו שהולכים בדרך הגר"א.
אבי17.08.17

הצגת כל התגובות

1
לא נוטשים בית ששימש החרדים 2000 שנה, לזכור זה לא ביקור במקום, לזכור ולהנציח זה נהירה המונית חרדית הביתה, לעזוב את סיר הבשר הקצבאות והתמיכות בגלות ישראל.ולחיות בצל קברם של כל גדולי ישראל.
דן סגל17.08.17
אולי גם יעניין אותך
חדשות חרדים

אור החיים אקטואלי: איך מייקרים ומקדשים את הזמן? צפו

כיכר השבת | 03.05.24

חידוש מגן עדן

לא אוכלים סעודת מלווה מלכה? זה מה שאתם מפסידים

כיכר השבת | 03.05.24

לקראת אישום?

"מודל כלכלי לא ישים": מה קורה בחברת ההשקעות החרדית

דוד הכהן | 03.05.24

תיעוד ענק 

אז נדברו יראי ה': גדולי ישראל התוועדו בכינוס השנתי | גלריה

חיים רוזנבוים | 03.05.24

נגד העתירה

היועמ"שית לבג"ץ: אין להתערב בהחלטה לתת פרס לראשל"צ

חזקי שטרן | 02.05.24
ש

יום פתוח בזום

בוגרי תואר ראשון? זו הדרך שלכם להתקדם לקריירה מצליחה

כיכר בשיתוף העברית | מקודם

צפו בתיעוד

שנה בלי הבעל מנגן: המונים עלו לקברו במונסי | גלריה

חיים רוזנבוים | 02.05.24

פונתה בטיפול נמרץ

מים רותחים נשפכו על ילדה בשיכון החסידי; מצבה קשה

מישאל לוי | 02.05.24

פרשת

זהירות בל תשחית במצוות קמחא דפסחא | פינתו של ראב"ד ת"א • צפו

כיכר השבת | 02.05.24

וקווי ה' יחליפו כח 

מה רבו מעשיך ה' | כך נראה בין הזמנים ניסן במרכז הארץ 

חיים רוזנבוים | 02.05.24
ש

לימודי דיינות

כך אלפי בוגרי ישיבה הפכו לדיינים מוסמכים

כיכר בשיתוף מ.ל.מ | מקודם

תן דעתך שלא תחריב

"החרדים אולי לא מלכלכים יותר - אבל הם מתים יותר בתאונות שיכלו להימנע"

משה מנס | 02.05.24

קבלה מעשית

טיסת המקובלים ושחיטת התרנגולים בשמי הארץ כנגד הנאצים

ישראל שפירא | 02.05.24

מסר חינוכי להורים

אשתי הצליחה לשבור את רוחי במריבה הקבועה שלנו בערב פסח; השנה - זה רק עזר לי

מרדכי רוט | 02.05.24

חמץ שבלב

תחנכו את הילדים להחמיר, זה בסדר. אבל בלי 'להוריד' את האחר | טור מטלטל

משה רבי | 02.05.24
ש

הבריאות שלכם קודמת

סל הריון מקיף - ההטבה שתלווה אתכן בחוויית ההריון

כיכר בשיתוף מכבי | מקודם
ש

רבים כבר נושעו

זהו הספר של הצדיק, הידוע כסגולה בדוקה לישועה ורפואה

כיכר בשיתוף ניצני הקודש | מקודם

הטור השבועי

"אוקירו לנשייכו" // הרב בן ציון נורדמן

הרב בן ציון נורדמן | 02.05.24