אם ניתן להורות באצבע על הרגע בו החל המשבר הנוכחי, הרי שהוא בי"ב אלול תשע"ה, בו התירה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל לח"כ יעקב ליצמן להתמנות לשר בממשלת ישראל, לאחר שבג"ץ כזכור קיבל את עתירת יש עתיד נגד המצב בו הוא כיהן כ"סגן שר במעמד שר".
התנגדותם ההיסטורית של גדולי ישראל המנהיגים את יהדות התורה לנטילת תפקיד שר לאחד מנציגיה, היתה בשל האחריות המיניסטריאלית המגיעה בחבילה אחת עם כהונת שר; אחריות גם למעשים אסורים על פי התורה, שלצערנו נעשים מכוחה של ממשלת ישראל.
ההשלכה המיידית להחלטתה של ה'מועצת' לסטות באופן זמני מהתנגדות זו, טמנה בחובה פצצת זמן: ברגע שהאדמו"ר מגור, רבו של ליצמן, יחליט כי בנושא השבת - הקרוב מאז ומתמיד ללבו - ישנה חציה של קו אדום מבחינה הלכתית, הרי שליצמן לא יוכל לשאת באחריות לכך.
בלי להיכנס לסיבות הפנימיות בחסידות (במידה והן קיימות) שהובילו להתפטרות ליצמן דווקא בנקודת זמן זו, אף שחילולי השבת המתרבים ברכבת ישראל הם לא עובדה חדשה ומפתיעה, ראוי שר הבריאות עוד-מעט-לשעבר להערכה על הציות המלא לאדמו"ר, איתו הוא קשור מזה עשרות בשנים בקשר נדיר גם יחסית לחסיד רגיל.
הבעיה הקשה היא לא במה שנעשה אלא במה שעלול להיעשות: מאחר ונדמה שחלקים בתקשורת החרדית התאהבו בפוזיציית העומדים ומטיפים בשער בענייני דת הנושקים לתחום הפוליטי, והיות והשפעתם על הנציגות החרדית אכן הולכת וגדלה, נראה שאנו עומדים בפתחו של מדרון תלול שעלול למוטט על הציבור החרדי שורת הישגים, שימוגו כלא היו.
הדברים אמורים כמובן באשר לתחזיות הפוליטיות כי התפטרות ליצמן תגרור אחריה התפטרות קולקטיבית, גם אם בשלבים, של מפלגות יהדות התורה וש"ס מהקואליציה ומהממשלה.
במידה וכך אכן יארע, הרי שתוחטא המטרה שלשמה נשלחים הנציגים החרדים לכנסת. דפדוף זריז בדפי ההיסטוריה, בפרוטוקולים מצהיבים של ישיבות מועצות גדולי התורה לאורך השנים, יעלה כי סיסמת קמפיין הבחירות שליוותה את יהדות התורה לפני כ-15 שנה, "כדי שנוכל לחיות כאן", היא שהנחתה תמיד את גדולי ומאורי הדור.
כל בר דעת אמור להבין, כי מיטוט הקואליציה הנוכחית, עתירת ההישגים לציבור החרדי, שתוביל מיידית לבחירות, תעמיד את החרדים בפני שוקת שבורה ביום שאחרי.
הזיכרון המר מממשלת לפיד-נתניהו שנבחרה לפני 5 שנים, על כל מוראותיה, טרם פג. ואם נרענן את הזיכרון גם לגבי הנסיבות הציבוריות בה נערכה אותה מערכת בחירות, נגלה כי אלו די זהות לבחירות שעלולות לבוא עם פרישה חרדית נרחבת כעת: אטמוספירה ציבורית בה לפיד יכול לרכוב על נושאי דת ומדינה; מצב נפיץ בו סוגיית גיוס בני הישיבות אינו מוסדר חוקית.
חברו את שני הנתונים הללו וקבלו תרכובת רעילה, שצפויה להמיס כמו חומר כימי כל הישג חרדי עכשווי ועתידי.
התקווה היא שהנציגים בהם בחרנו, כל אחד לפי הוראת רבותיו, ישכילו להביא ולהבהיר את העובדות הללו בפני ההנהגה הרוחנית העליונה, כשהדגש הוא אחד: היתכנות קיומו של עולם התורה במתכונתו הנוכחית, כשהוא תלוי גם בתקציבי המדינה, לא תתקיים ברגע שהוא יוגדר כלא חוקי, באין הסדר לגבי אי גיוסם של תלמידיו לצבא.
בשביל זה אתם שם, נציגים יקרים, כדי שנוכל לחיות כאן. לא בשביל אף דבר אחר.
הצגת כל התגובות