"קשה לזווגן כקריעת ים סוף". וכשלקב"ה עצמו קשה, מי לא יבוא לעזור? אז הם באים לעזור, קונים בשביל זה פנקס קטן, מצמידים לו עט ומתחילים באיסוף מידע - היעד הסופי הוא יצירת חיבור אמיתי בין שתיים מנשמות עם ישראל והקמת בית נאמן בישראל. כשאותם שדכנים ושדכניות יוצאים לדרך הם מבינים שהם עוסקים בדבר המצריך עדינות רבה ומלאכת מחשבת, הם יודעים שלא תמיד הכל הולך במהירות ובקלות, חיבור נשמות איננו עניין של מה בכך והם לוקחים זאת בחשבון. גם אם בטבעם הם חמי מזג וקצרי רוח, הם יודעים שכאשר ניגשים למלאכה זו צריך לשלוף את כפפות המשי ולהתנהג עם הנשמות הללו בעדינות, המאמץ והאמונה שהקב"ה הוא המזווג האמיתי ואנחנו שליחים המשתדלים להיות נאמנים לו ולפציינטים ששלח אלינו, נותנים כוח וסיעתא דשמיא להצליח ולזווג זיווגים נכונים ובריאים.
אך אין דבר שבא בחינם. בסוף כל חתונה, לאחר שהחתן והכלה הופכים להיות אנשים רגילים מן השורה, מחכה השדכן למעטפה שלו, שבמקרים רבים היא לא רק שכר על המאמץ אלא המנוע העיקרי של כל ההתעסקות במקצוע הזה.
אומרים שאין אדם רע, אלא יש אדם שרע לו, וזה לא באמת משנה, בסופו של דבר העולם מכיל בתוכו גם אנשים רעים, אנשי מדון שהטבע האנושי שלהם מביא אותם לחוות דעה על כל אדם ואדם בו הם פגשו או אפילו שלא, אלו שלשונם מתגלגלת במהירות ואצבעותיהם רצות על גבי המסך ומעבירות מידע רגיש לכל מי שחפץ. אנשים אלו רואים במקצוע השדכנות ככפפה ליד, כי מי לא רוצה לעבוד במקצוע שהוא אוהב ועוד לעשות מזה 2,000$ לראש? אז הם קונים פנקס, אבל לא קטן אלא גדול - כזה שיכיל את כל המידע הצהוב אותו הם מחפשים, מצמידים לו עט ומתחילים להצליב בין שמות לגופים, הם ינסו להגיע לכדי שידוך במינימום זמן ובמקסימום כסף.
פה של אנשי מכירות יש להם, ושמיים מעליהם אין. הם בטוחים שהם אלו המזווגים זיווגים, והיכן שלהקב"ה קשה, יגיעו הם בכדי להוכיח עד כמה זה קל. אין עוד מלבדם.
כל הורה שיש לו בן או בת בשידוכים יודע כי החיים והמוות ביד הלשון של אותם שדכנים ושדכניות שלא יהססו מלהדביק על הילד שלו את אות הקין ולפרסם זאת בשער בת רבים בקרב קהילת הכל יכולים, השדכנים.
הסיפורים המקוממים על חוסר הדיסקרטיות של אותם שדכני כסף אינם חדשים, אין אחד שלא נתקל בבן משפחה שגילה ששמו ממולמל על שפתותיה של שדכנית שהמטרה אותה הציבה קידשה בעבורה את כל האמצעים, כולל להוציא את דיבת אחד מן הצדדים רעה, רק כדי להתאים אותו לצד האחר שנחשב פחות ממנו. ומה? כלום, עולם כמנהגו נוהג, ואין אף אדם שיעמוד על כך שלא ייתכן ובמלאכה כל כך עדינה ישתוללו בפראות אנשים הנדמים כפילים בחנות חרסינה.
תחושת "השטיבל" הרווחת במגזר מתירה לאנשי מקצוע רבים להדליף מידע רגיש ואינטימי שהגיע אליהם על דעת כך שמדובר באנשי מקצוע שמכבדים את היושב מולם ואת עצמם, זאת יכולה להיות פסיכולוגית שאמונה על בריאות הנפש של לקוחותיה וכששמה של אחת מהמטופלות עולה כאופציה לשידוך על ידי השדכנית איתה היא יוצאת להליכה בכל יום רביעי, היא תשפוך את כל מה שהיא יודעת עליה ממה שהיא עצמה סיפרה לה כשבטחה בה, ואף תפליג ותוסיף פרטים כדי להפוך את הסיפור לפיקנטי יותר. וזה יכול להיות שדכן להוט, שברגע האחרון התפספסה לו עסקה עליה עמל במשך חודשים ארוכים.
ה"שטיבל" הזה פוגע בנפש של כל כך הרבה אנשים שעלולים לחיות עם ההשלכות של הדיבורים נגדם במשך שנים, בעוד השדכן/פסיכולוגית יחייכו חיוך אווילי כל הדרך אל הבנק. עיני אינה צרה ברווחתם הכלכלית וכיהודי מאמין ברור לי שעל פגעי לשון אכזריים שכאלו דינם יבוא עוד בזה העולם, אבל זה לא מעודד ולא ירפא את כאבו של הצד הנפגע.
תיווך דירה, שעל פניו זו עבודה פשוטה ולא מורכבת, דורש מהמעוניין לעסוק בה לעבור קורס הכשרה שיעניק לו תעודת מתווך, במידה ויבצע עוול כלשהו לאחד מלקוחותיו תשלל ממנו התעודה ושוב לא יוכל לעסוק במקצוע הנ"ל. כשיש גוף שמפקח, טבע האדם לנהוג במשנה זהירות. אך בעסק השדכנות שאין גוף שמפקח ואין למעלה מן השדכנ/ית כלום כי הרי הקב"ה אומר שזה קשה לו, אז איש הישר בעיניו יעשה.
אין בטור זה כדי להכליל חלילה וכמובן שישנם רבים העושים את מלאכתם נאמנה,אך יחד עם זאת חשוב היה לפקוח את עיני הציבור שיידע להישמר, ולקרוא לאותם שנפגעו לשתף פעולה בכדי למגר את התופעה.
אם גם לכם נגרם עוול משדכנ/ית או פסיכולוג/ית, צרו איתנו קשר בדואר האדום או במייל. דיסקרטיות מובטחת.
הצגת כל התגובות