ילד ירושלמי - הר נופי, או ילד בני ברקי - מאיזור גבעת ישיבת פוניבז', לא יכול לשכוח את ההתרשות שהייתה מלווה בחגים, עת מצעד של פוליטיקאים בכירים היו זורמים לבתי ה'מרנים', מרן הגרא"מ שך זצ"ל ומרן הגר"ע עובדיה זצ"ל. מאז כניסתם של החרדים לראשונה לקואליציה ב-1977, אז עלה מנחם בגין לשלטון, וצירף אליו את אחיו החרדים, ידע כל פוליטיקאי כי הוא חייב לבקר לפחות פעם אחת בביתו של מרן.
מצעד של פוליטיקאים, שבראשם עמד שמעון פרס, אך לא רק, גם אריאל שרון, יצחק רבין ויצחק שמיר, היו מיטיבים את מלבושם בימי חול המועד ועולים לרגל, לבקר אצל גדולי הדור של הציבור החרדי, אחרת הם היו מרגישים סדק בספינתם הקואליציונית.
אך נדמה, כי מי שהוא מושא הערצתם של רבים בציבור החרדי, ולראשונה שתי המפלגות החרדיות רועדות עד אימה כי הוא יסחוף אחריו קהל של חרדים, דווקא ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, נראה שכלל לא סופר אותנו החרדים, וכל שכן לא את גדולי הדור שלנו.
נתניהו ידוע כאחד שלא מדלג על ביקורים במסעדות שמגישות טריפות ונבלות, ולעתים אף אוכל שרימפסים להנאתו. בדו"ח מבקר המדינה לפני כמה שנים פורסם כי נתניהו הזמין חשמלאי לעבוד אצלו בעיצומו של יום הכיפורים. יועצו של נתניהו דאז, אביב בושינסקי, גם הוסיף מזיכרונו כי הוא זוכר שנתניהו התקשר לכותב הנאומים שלו בבוקרו של יום כיפור, כדי שיכתוב לו נאום. מילא זה, אך בכלי התקשורת פורסמו במרוצת השנים כל מיני עדויות המלמדות, כי נתניהו הוא לכאורה אתאיסט גמור.
אולי גם לכך יש קשר שראש הממשלה שרואה בחרדים "שותפים טבעיים", לא מצליח כמו כל ראשי הממשלה שקדמו לו, להתחבר לגדולי הדור החרדים, וראו זה פלא, זה כלל לא מפריע לציבור החרדי. החשש הגדול של ראשי הממשלות אם חלילה לא יבקרו את 'מרן' בחג, מתפוגג אצל נתניהו. הוא כלל לא צריך את זה, וגם גדולי הדור שלנו, לא צריכים, הם יכולים להספיק ללמוד עוד דף גמרא.
אסור גם לשכוח, את מה שרוב הציבור מעדיף להעלים, כי בממשלת שרון ב-2003 נתניהו היה שר האוצר כשמפלגת שינוי הייתה חברה בקואליציה, ואז הוא הרגיש יד חופשית לבטל את 'קצבאות הילדים', דבר שגרם נזקים כספיים למשפחות חרדיות שברובן היו בנויות על הקצבאות האלו. אמנם, יש מחלוקת האם הוא עשה את זה מ'אהבה' או 'שנאה', אך כולם מודים שכלכלת ישראל ניצלה בזכות המהלכים האלו, ואולי, זה פשר הסלחנות.
אך בכל זאת, לאורך 30 שנות פוליטיקה של נתניהו, ניתן למנות על ידי אחת את פגישותיו של נתניהו עם גדולי הדור החרדים. הפגישה הראשונה שלו הייתה טרום הפוליטיקה, כשהוא עדיין היה 'שגריר ישראל באו"ם'.
הפגישה עם הרבי מליובאוויטש
זה קרה בשנת תשמ"ה, נתניהו היה שגריר ישראל באו"ם. חברו הטוב ביותר והלוחם לצידו בסיירת, שמריה הראל, נהיה חב"דניק, והוא החליט 'לגרור' - יחד עם חברו הטוב, החב"דניק דוד נחשון - את נתניהו לביקור אצל הרבי מליובאוויטש. וכך הראל מגולל את המעשה, כשבין היתר הוא אומר כי כל פעם שנפגש עם נתניהו "הוא הניח לו תפילין"...
בהושענא-רבה של אותה שנה, הוא הביא אותו לרבי, יחד עם ארבעת המינים. הם התוועדו, כאשר נושא ההתוועדות הוא - הרבי. בסוף ההתוועדות החליטו שיבואו גם בליל שמחת-תורה ל'הקפות' של הרבי בשעה 1:00בלילה.
הראל הכניס פתק למזכירות הרבי, בו הודיע שיגיע עם שגריר ישראל באו"ם, בנימין נתניהו, ואכן הם הגיעו בשעה היעודה. לאחר כניסת הרבי, סימן שייתנו לו 'לחיים'. מיד הביאו 'משקה' ומזגו לביבי כוסית 'משקה' ואמרו 'לחיים'.
הרבי בירך אותו, והחל לשוחח עם ביבי במשך 45 דקות רצופות, וזאת לעיני כל הציבור. בין היתר, אמר לו, מדוע פרס אינו מבקש להגדיל את כספי התקציבים ואודות התקיפות הדרושה כאשר מדובר בעניינים הנוגעים לארץ ישראל, וגם על הצורך לעמוד בתוקף ובחוזק בזירת האו"ם, שביבי היה מופקד עליה, תוך שהרבי מביא את תולדות מלחמות ישראל בדורות האחרונים, ועל ידי זה מוכיח שרק עמידה תקיפה של היהודי כלפי הגוי הביאה להצלחה.
בין שאר הדברים התעניין הרבי בקשר לתקציבים מארה"ב, ושאל: "מדוע פרס (שהגיע אז לארה"ב) אינו מבקש להגדיל את כספי התקציבים, מה הפזרנות הזאת? עכשיו זה הזמן לבקש". בהמשך אמר לו הרבי: "תסתכל על הקהל, רובם ככולם צעירים. זה דור העתיד שלנו".
שיחה זו, הכניסה את נתניהו להלם. הוא פשוט יצא מכליו. חודשים רבים לאחר-מכן הוא עדיין לא נרגע מאותה שיחה מיוחדת שבעצם נתנה לו את הקו והדרך שבה עליו לנהוג באו"ם.
בז' מר-חשון הוא הזמין את נתניהו להתוועדות נוספת בשגרירות, ואז ביטא את כל רגשותיו העזים כלפי הרבי. באותה עת הוא מסר מכתב חם מאוד לרבי, ובו הודה לרבי על השיחה שקיים עמו בשמחת תורה ואף שלח את הספר שהוציא לאור בצירוף הקדשה.
הרב נחשון מוסיף ומספר על פרט מפורסם נוסף בקשר בין נתניהו לרבי. "באותם ימים לכבוד העלייה לארץ לקחתי אותו לרבי. זה היה בב' אייר תשמ"ח, ושם הרבי אמר לו דברים מפורשים, שהיו כעין נבואה. הוא דיבר אתו על העתיד, על מה שהוא עומד לעבור כשהוא יעלה לכאן לארץ". במפגש זה קובע הרבי באוזני נתניהו כי "יהיה עליו להתאבק עם 119 אנשים. בוודאי לא תתרשם מזה כיוון שהקב"ה לצד הזה".
נתניהו, לפני חזרתו לארץ, נכנס ל-770 וזה הדו-שיח שהיה ביניהם: הרבי: "אני קורא רבות את מה שאתה... שנה טובה ומתוקה, הצלחה בכל מעשה ידך, הצלחה מופלגה בכל העניינים". נתניהו: "כבוד הרב. אתה עוקב רבות אחרי הנעשה במדינת ישראל". הרבי: "עוקב, תמיד כל הימים, אבל לצערי לא שומעים". נתניהו: "שומעים יותר ממה שהרבי חושב". הרבי: "אולי שומעים, אבל אין בשורות טובות. המעשה הוא העיקר ואין מעשה, אבל אולי אתה מכאן יכול להשפיע על ההנהגה שם".
נתניהו: "אני מתכונן בזמן הקרוב לחזור לארץ ולהיאבק על העניינים שם ולנסות להשפיע". הרבי: "אבל יש עוד הרבה מה להשפיע מכאן (מהאו"ם. ח"ב)". נתניהו: "אפשר להיאבק גם מארץ ישראל, חשוב לדאוג שאכן יהיו מחליפים טובים". הרבי: "אין על מי לסמוך". בנימין נתניהו: "יש כמה מועמדים טובים". הרבי: "זה ספק, ואין ספק מוציא מידי ודאי".
נתניהו: "לא שכחתי את פגישתנו הראשונה, ופעלתי לפי מה שכבוד הרבי אמר לי לעמוד גאה וחזק, זה נחרט אצלי ופעלתי לפי זה". הרבי: "אתה יודע בוודאי שבנימין היה היחידי מהשבטים שנולד בארץ ישראל והוא פעל אחר כך על הגויים והיה הראש של הגויים (האו"ם. ח"ב) בתוקף המתאים ובגאון יעקב". בנימין נתניהו: "אני משרת כאן חמש שנים". וכאן הרבי אמר משפט סתום: "אתה יכול להמשיך לשרת מכאן עד משיח צדקנו". וחתם את השיחה.
מרן הרב שך זצ"ל
נתניהו נכנס לפוליטיקה לראשונה בבחירות של - 88', אז, התמודד לראשונה במפלגת הליכוד, ומוקם במקום התשיעי. לאחר שיו"ר הליכוד, יצחק שמיר, הרכיב את הקואליציה, הוא התמנה לסגנו של מישה ארנס – שהיה שר החוץ, וכשארנס התפטר, ודוד לוי החליף אותו, נתניהו נהפך לסגן של דוד לוי.
באותה שנה שנתניהו נכנס לכנסת, נכנסה גם מפלגה קטנה של שני מנדטים – 'דגל התורה' שמה, ובראשה עמד מרן הרב שך זצ"ל, אז, למעשה, התחילה היכרותו האמתית של נתניהו עם החרדים – הליטאים, כאשר הוא אמנם היה 'טירון' פוליטי, אך אלוף בטוויית קשרים אותם הוא קשר עם שני הח"כים הצעירים. אברהם רביץ ויבדל"א משה גפני.
בבחירות של שנת 1996, הונהגה בישראל לראשונה בחירה ישירה בראש הממשלה, בדומה לבחירות המוניציפליות, היה צריך להטיל לקלפי 2 פתקים - פתק אחד למפלגה ופתק שני לראש הממשלה. החרדים היו במצוקה, לראשונה, הם יצטרכו לשים פתק בקלפי לבן-אדם שלא שומר תורה ומצוות, זה היה או שמעון פרס או בנימין נתניהו.
מי שהכריע את הכף, היה מרן הרב שך. שנה לפני אותם בחירות הרב שך כבר לא נראה בציבור, ולא תפקד, במלוא מובן המילה. אך ראו זה פלא, כשהגיע אליו השאלה הזו, הוא ניעור, והוא החליט כי חייבים לתמוך דווקא בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. ההכרעה הזו גרמה לכלל הציבור החרדי לתמוך בנתניהו, שאכן, ניצח באותן בחירות על חודן של קול.
בזמנו אמרו, כי יותר ממה שהרב שך אהב את בנימין נתניהו, הוא תיעב את שמעון פרס. כמה חודשים לפני הבחירות אף הספיק הרב שך לפרסם מכתב חריף כנגד שמעון פרס, לאחר שזה פער פיו, והתבטא בצורה מזלזלת וחצופה, כנגד דוד המלך ע"ה, עפ"ל.
וזה לשון המכתב: "קריאה קדושה לעם ה'. הנה דורנו דור היתום, שפסו אמונים מבני אדם, הדור שחז"ל אמרו במשנה בשלהי מסכת סוטה על דור עקבתא דמשיחא "ומראה פני הדור…" ובעוונותינו הרבים לא נשאר אלא קומץ קטן מבקשי אמונה ה' עליהם יחיו. וצריך התחזקות גדולה כדי לא להגרר ח"ו אחרי הרחוב, לא במעשה ח"ו ואף לא במחשבה. וכל דבר משפיע על האדם, וכדברי הרמב"ם בפרק ו' מהלכות דעות הלכה א', שדרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו וכו'. ונוהג כמנהג אנשי מדינתו וכו'. עיי"ש.
"ועתה קם אחד מהם וקבל עם ועדה התיר חרצובות לשונו, לדבר על קדוש ישראל רח"ל ואנו צריכים ומחוייבים למחות ע"פ דין, כדי שח"ו לא יעשה הדבר רושם עלינו. ולכן אני קורא לעם ה' קומו ונתחזקה בעד תורת אלוקינו, ולא נהי' ח"ו מאלו המחזיקים ונותנים כוח להם. הבה ונתחזק ביראת שמים ובלימוד התורה, בצניעות ועשיית חסד, וזה ישפיע גם על אחינו התועים, שיחזרו מדרכיהם. וישוב ה' מחרון אפו. ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו.
"מנאי הכותב וחותם בצער רב, אלעזר מנחם מן שך".
מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
לאורך השנים היו קשרים מאוד אמביוולנטיים למרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל עם בנימין נתניהו. בתחילת כהונתו של נתניהו כראש ממשלה, הרב עובדיה לא חיבב אותו - בלשון המעטה, ויש אומרים כי די בצדק. מי שזוכר את נתניהו בכהונתו הראשונה, יודע כי לא רק שהוא היה ראש הממשלה הצעיר ביותר שנבחר עד אותו הזמן (בן 46), הוא גם התנהג בהתאם, "הוא היה ממש פראי, וחסר רגישות לכל דבר שסביבו", אומר ל'כיכר השבת', אחד ממקורבי נתניהו באותו הזמן, ואולי זו הסיבה שהרב עובדיה 'לא מת עליו', כלשונו.
בזיכרון הקולקטיבי של הציבור נחרת המשפט שאמר הרב עובדיה על נתניהו - 'עיזה עיוורת'. המקרה האמור, קרה דווקא לאחר הדחתו של נתניהו מראשות הממשלה (במרץ 2000). זה היה בדרשה השבועית ב'מוסאיוף', אז הוא אמר על נתניהו כי "הציבור לא יכול לשים בראש - עיזה עיוורת". מה שמעניין כי כמה חודשים לאחר אותה התבטאות, היה זה הרב עובדיה שתמך ב"חוק נתניהו" – שנתן אפשרות גם למי שלא ח"כ (כמו נתניהו בזמנו) להתמודד על ראשות הממשלה.
אחד מן התלמידים באותה התקופה, שהתפלא כי הרב תומך בנתניהו, ולא באהוד ברק או אריק שרון. שאל את מרן, האם זהו אותו נתניהו שכינה "עז עיוורת", ובתגובה השיב הרב: "כן, אבל ברק הוא שועל עיוור".
כפראפרזה לאותה תקופה, הפרשן ד"ר אבישי בן חיים כתב ב'ידיעות' כי "בש"ס מקווים שהנוסחה "ביבי + ש"ס" שהצליחה בבחירות הקודמות, תסייע לתנועה לשמור על כוחה האלקטורלי גם הפעם, ולכן שוררת שביעות רצון משובו של נתניהו לזירה. ההערכה היא כי ההזדהות עם נתניהו תסייע לתנועה לחמוק מה"דימוי השמאלני" שדבק בה".
ובאמת, מאז, מרן הרב עובדיה תמך לגמרי בנתניהו, ובבחירות של 2009, אז ניצח נתניהו פעם שניה, היה זה הרב עובדיה שגרם לנתניהו לזכות בראשות הממשלה. באותה התקופה מי שעמד מול נתניהו הייתה ציפי לבני, שהיא ומפגתה – מפלגת 'קדימה', קיבלו מנדט 1 יותר מנתניהו, אך בעקבות תמיכת ש"ס והחרדים, נתניהו הצליח להרכיב את הממשלה. ומני אז, לא מתייחסים לכמה המפלגה קיבלה, אלא כמה הגוש קיבל.
מרן האדמו"ר מגור – הפני מנחם
נתניהו נבחר בזמן שבראש חצר חסידות גור עמד האדמו"ר 'הפני מנחם' זי"ע, שכמובן תמך בו בפתק של הבחירה הישירה לראשות הממשלה. זמן קצר לפני הבחירות נפגש ה'פני מנחם' עם נתניהו, כדי לתהות על קנקנו ולהבין במי מדובר. למרות יכולותיו האנליטיות של נתניהו להרשים אנשים הודות לכישרונו המבריק, כנראה על ה'פני מנחם' זה לא עבד ואחרי השיחה עמו אמר האדמו"ר למקורביו על נתניהו כי "הוא לא רואה בו שום דבר מיוחד, אין בו כלום", אך למרות כל זה הוא החליט כן לתת לו את התמיכה לראשות הממשלה.
מקורות יודעי דבר בחסידות אומרים כי בדומה לרב שך, ה'פני מנחם' החליט לתמוך בבנימין נתניהו, לא בגלל שהוא חשב שהוא הראוי ביותר, אלא שהוא תיעב את מי שהתמודד מולו באותה העת, שמעון פרס, שכמה חודשים לפני הבחירות גידף וחירף את דוד המלך, והרבי אף הוציא נגד פרס מכתב חמור.
במכתבו כתב האדמו"ר: "עם ה' חזקו ונתחזקה! מאז היותינו לעם האמונה בהש"י החזיקתנו. החל מגלות מצרים בקושי השיעבוד, – ויאמן העם, מאמינים בני מאמינים, ובכל צרותיו בארצו ובגלויות, האמונה, התורה וספר תהלים, אשר בו שפך לבו בצר לו לפני הש"י הצילוהו. גם במלחמת עירק האחרונה, בה"י מוצש"ק פ' ויחי תשנ"ה, ראינו את השגחת הבורא יתברך עלינו בזכות תפילת רבים.
"מאות אלפי אומרי תהלים, יראי ה' ולומדי תורה התחזקו בתויר"ש, אין לנו להישען אלא בהש"י, מגן דוד, שבמהרה יושיענו ע"י בן דוד עבדו. ואם אחד מהרחוקים מתומ"צ, שאין לו מושג בקדושת וצדקת דוד המלך שילח לשונו להלעיב על קדוש ה' – חייב אני למחות על דבריו, שנאמרו בפרהסיא, אין לנו אלא להתחזק בתורה ובאמונה, וכשהכניסו הארון לבית קה"ק נהפכו פני שונאי דוד כו', כן במהרה יידע כל פעול כי אתה פעלתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' מלך בביגאו"צ בב"א. פינחס מנחם אלטר".
המקובל רבי יצחק כדורי
אחד הדברים שהכי מאפיינים את נתניהו - ומאז כהונתו הראשונה בראשות הממשלה, הנקודה הזו היא שמובילה אותו - זה השמצת השמאל והפיכתו ללא לגיטימי. האבן בוחן הראשון של המהלך שלו נגד השמאל, קרה דווקא אצל המקובל הרב כדורי, והמשפט האלמותי שלחש לרב כדורי על האוזן, נחקק בספר תולדות הימים של מדינת ישראל.
כשנתניהו התמודד לראשונה לבחירות, הוא רצה לשוות לדמותו, דמות מסורתית שמאמינה במקובלים, והולכת לרבנים. לכן הוא בחר לסור למעונו של המקובל הרב יצחק כדורי, והרב אכן בירך אותו יום לפני הבחירות הדרמטיות בינו לבין שמעון פרס: "מבטיח, מחר אתה תהיה ראש הממשלה". ונתניהו אכן ניצח, והמשיך לשמור על קשר עם הרב כדורי.
כשהגיע לבקר אותו כשנה לאחר בחירתו ב-1997, הוא נשמע לוחש לאוזנו של הרב כדורי משפט, שנקלט במיקרופון של אחת מרשתות הטלוויזיה שהייתה במקום. נתניהו לא היה מודע שהמיקרופון פתוח, ולכן הוא הרשה לעצמו לדבר בחופשיות וכך הוא נשמע לוחש לאוזנו של הרב כדורי ו... למיקרופון: "אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים, הם חושבים שהם ייתנו נשק לערבים, והערבים ישמרו עלינו". הרב כדורי שמע את הדברים אך בחר שלא להגיב, כמובן שכל הארץ געשה ורעשה מ'השיסוי' של נתניהו. זו הייתה יריית הפתיחה למלחמת הקודש של נתניהו בשמאל.
כנראה שדבריו של נתניהו עוד נשארו רלוונטים. לא מזמן, יו"ר העבודה, אבי גבאי גם עשה בזה שימוש ואמר כי "אנשים חשים שאני מתקרב יותר לערכים היהודיים. אנחנו יהודים, חיים במדינה יהודית. אני חושב שאחת הבעיות של חברי מפלגת העבודה, ברצינות, זה שהיא התרחקה מזה. נתניהו אמר ב-97' לרב כדורי והטלוויזיה קלטה את זה. הוא אמר לו 'השמאל שכח מה זה להיות יהודי'. את יודעת מה השמאל עשה כתגובה לזה? שכח מה זה להיות יהודי. כאילו אומרים את זה עלינו, 'אנחנו עכשיו רק ליברלים'. זה לא נכון, אנחנו יהודים ואנחנו כן צריכים לדבר על הערכים היהודיים שלנו".
גבאי אמר עוד בהקשר זה כי "הערכים היהודיים שלנו הם הבסיס לכל הדור שקם אחר כך. אנחנו יהודים ואנחנו כן צריכים לדבר על הערכים היהודיים שלנו. אני אומר לך באחריות, הכול מתחיל בתורה שלנו, בהלכות שלנו ובדברים הבסיסיים, אנחנו צריכים להיות גאים בזה. יש כאלה שאומרים 'צריך להיות חילוני קיצוני'. אני מכבד כל דרך".
כך או כך, אצל נתניהו כמו אצל נתניהו, השיקול הפוליטי והישארותו בהנהגת המדינה, הוא זה שמנחה את צעדיו, ברצותו מחבק את החרדים וברצותו מרחיקם, אם יבין כי לפגישותיו עם הרבנים יהיה משקל מכריע, הרי שהוא לא יהסס למהר ולעלות על הגל.
עדות לכך ניתן לראות הבוקר בדיווח ב'משפחה' על הפניה שנערכה מטעמו של ראש הממשלה נתניהו לביתו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי בבקשה כי הרב יעתיר בעבורו בציון הרשב"י במירון.
הצגת כל התגובות