סטודנט חרדי עונה לדו"ח המבקר // נתנאל שפיגלמן

סטודנטים חרדים, אילוסטרציה (צילום מסך: מתוך אתר המכללה החרדית)

בשנה שעברה למדתי במכינה החרדית של האוניברסיטה העברית בירושלים, והשנה התחלתי את לימודיי לתואר ראשון באוניברסיטה העברית.

לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם בצהרי האתמול, אני אמור לנשור מלימודי התואר בזמן הקרוב, כיתר ארבעים ושישה אחוזי הגברים החרדים הנושרים מן האקדמיה. למעשה, לפי הדו"ח לא הייתי אמור לסיים כלל את המכינה – הייתי אמור לנשור במהלך הלימודים בה, כמו חמישים וחמישה אחוזים אחרים, המתחילים ללמוד במכינה ולא מצליחים לסיים אותה.

"בחישוב משוקלל", מבהיר המבקר, "מכל 100 גברים חרדים שיתחילו ללמוד במכינות רק 24 מהם יקבלו תואר". לעומת אחוז גבוה זה בקרב בוגרי החינוך החרדי, רק עשרים אחוז מיוצאי החינוך הממלכתי נושרים מלימודיהם האקדמיים, במכינות ולאחריהן.

אבל לא – למרבה הפלא, את המכינה סיימתי בהצטיינות יתרה בכל המקצועות, וגם גיליון הציונים הנוכחי שלי מראה שאני לא נתון בסיכון סביר לנשירה. יש לכך סיבה: בחסדי שמיים, המכינה "שלי" היא מקום שונה לחלוטין מהמקומות עליהם נסוב דו"ח המבקר.

הנשירה הרב-שנתית מהמכינה החרדית של האוניברסיטה, בשבע שנות קיומה, עומדת על עשרה אחוזים, אחוזון נמוך משמעותית מחמישים וחמשת אחוזי הנשירה החרדית המתוארים לעיל. גם לכך יש סיבה: מכינת האוניברסיטה נמצאת מרחק שנות-אור מאחיותיה (החורגות) האחרות, ואני אפרט – ובקצרה ממש – אבל לא לפני שאשאל את השאלה המטרידה-באמת:

איך זה ייתכן שעידית החברה הישראלית, בוגרי ויוצאי החינוך הישיבתי, חוד החנית של האוריינות הישראלית, נושרים מלימודים אקדמיים? כיצד מי שעסקו עשור ויותר, מגיל שלוש עשרה ועד לחתונה ולאחריה, באימוץ השכל וחידוד החשיבה, נמצאים בפיגור כה משמעותי לעומת יוצאי החינוך הממלכתי?

מדוע מחצית ממסיימי המכינות החרדיות, שעמדו בהצלחה באתגרי שנת המכינה הלא-פשוטה בכלל, נוטשים את הלימודים לאחר מכן?.

התשובה העגומה, עליה עומד המבקר, היא שמרבית המכינות הקדם-אקדמיות אינן ראויות לשמן: הן לא מכינות את תלמידיהן לשנות האקדמיה שאחריהן. לפי המבקר, "צבר של חסמים מקשה על חרדים להתקבל ללימודים אקדמיים, להתמיד בהם ולהצליח". לדעתי, שלוש המשוכות הללו – הקבלה, ההתמדה וההצלחה – שלובות זו בזו.

אבל למה לי להכביר מילים על מוסדות אותם איני מכיר, כשאני יכול, ומעונין, להכביר על המקום אותו אני מכיר, והכה שונה מיתר המכינות הקדם-אקדמיות החרדיות. אבהיר כי אין בדבריי כדי לשדל לפנות ללימודים אקדמיים, ינהג בכך כל אחד כפי דעת ועצת רבותיו; דבריי נועדו אך ורק לעיני מי שנפלה בקרבו ההחלטה.

המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית מעוצבת, על הסגל האקדמי שלה ועל דרישותיה מתלמידיה, על ידי האוניברסיטה העברית, בצלמה ובדמותה. לנתון זה נודעות משמעויות מרחיקות-לכת.

הראשונה, והברורה מאליה, היא ש"לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול" – לא כל נרשם זוכה אוטומטית לבוא בשערי המכינה. ישנם שני מבדקי כניסה למכינה, אחד לפני קורס קדם-המכינה בן שלושת החודשים, והשני לאחריו, ערב פתיחת שנת הלימודים עצמה; ניפוי זה מבטיח שאכן רק היותר מוכשרים מבין הנרשמים יעמדו לפני קו הזינוק.

כאן טמונה הסיבה לאחוזי הנשירה המועטים מן המכינה החרדית: היא אליטיסטית, היא פונה מראש לסולתה-ושמנה האינטלקטואלית, והיא מאכלסת את הראויים לה בלבד.

המשמעות השנייה לאופייה של מכינת האוניברסיטה העברית, היא ששנת המכינה עצמה הינה אינטנסיבית ביותר. הדרישות מן התלמידים הן מן הגבוהות בארץ, והם מתמודדים בהצלחה עם רכישת ידע ומיומנות במקצועות הליבה: אנגלית, מתמטיקה, מיומנויות כתיבה אקדמית, ומקצוע בחירה אחד – פיזיקה או מדע המדינה.

הקורסים מועברים על ידי צוות מרצים מעולה, הנמנה על הסגל האקדמי של האוניברסיטה עצמה. מדובר במשמעת לימודים נטולת-פשרות, המזקיקה משאבי זמן בלתי נדלים, כמעט; אם אדרש לדבריו של מורי ורבי, ראש הישיבה שלי – "המקסימום האפשרי הוא המינימום הנדרש".

עם זאת, מעניקה המכינה שירותי מעטפת ברוחב-לב: מימון הלימודים ומלגות נוספות לזכאים, תגבור לימודים אישי או קבוצתי בעת הצורך, והרבה חום, הקשבה והכוונה, המבוססת על ניסיון אקדמי עתיר-שנים.

עד תום המכינה רוכש התלמיד, לצד שיפור מדהים במקצועות הליבה, גם סל כישורים הכרחי. סל זה כולל עמידה בלוחות זמנים נוקשים, היכרות עם מבחנים ובחנים ברמת קושי גבוהה, ויכולות כתיבה אקדמית – פרי הגשת מטלות כתיבה מדי שבוע, ואף עבודה שנתית בהיקף רחב. כישורים קריטיים אלה מוטמעים בתלמידים תוך מאמץ כביר.

זו הסיבה להצלחתם של בוגרי המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית בהמשך לימודיהם האקדמיים, ולאחוזי הנשירה האפסיים שלהם מן התואר: כתום שנת המכינה הם לא מתייצבים בפני הלא-נודע. הם הועמדו מראש מול דרישות אקדמיות גבוהות, למדו להתמודד עמן, ויכלו להן.

אני יכול להרחיב עוד על ערוצי הקבלה לאוניברסיטה העברית, והמגוון העצום של תכניות הלימודים שלה, הנפתחים בפני בוגרי המכינה (עשרים ושמונה מבוגרי השנה שעברה החלו ללמוד באוניברסיטה רפואה, מדעי המחשב, הנדסת חשמל, משפטים, כלכלה, מדעים ביו-רפואיים, רוקחות, ביולוגיה, פיסיקה ועוד).

אני יכול להרחיב על הסיכויים המשופרים-משמעותית במציאת עבודה לבוגרי אוניברסיטאות. אני יכול להרחיב על דברים רבים אחרים, אך מבקר המדינה פטר אותי מכך: חמישים וחמישה אחוזי נשירה ממכינות חרדיות אחרות, עשרה אחוזים בלבד מהמכינה החרדית של האוניברסיטה