ברחבי העולם היהודי מציינים היום, כד' אלול, את הילולת רבי ישראל מאיר הכהן מראדין - בעל ה'חפץ חיים'.
רבי ישראל מאיר הכהן (כגן) מראדין, נולד בעיירה ז'יטל לאביו ר' אריה זאב ולרבנית דובורושה. את ימי נעוריו השקיע בלימוד תורה בווילנה, שם נודע כעילוי גדול, ואף היה תלמידו של רבי נחום מהורדנא, בזמן לימודו בישיבת וולוז'ין.
לאחר פטירת אביו, אמו נישאה בשנית, ובהגיע לפרקו ביקש אביו החורג מרבי ישראל מאיר שיישא את בתו מנישואיו הקודמים.
אחיו הגדול של החפץ חיים ניסה לעכב את השידוך, אך כאשר שמע החפץ חיים כי העיכוב עלול להפר את שלום הבית בין אביו החורג לאמו, לא רצה לקבל הצעות אחרות ונשא לאישה את את פריידא, בת ר' שמעון הלוי וגיטל אפשטיין מראדין.
לפרנסתם פתחה האישה חנות מכולת והייתה עוסקת בניהול החנות על מנת לאפשר לבעלה לשבת וללמוד ללא הפרעה.
עם השנים התבטא ה'חפץ חיים' על רעייתו ובשיחה לבנו ר' לייב אמר, כי "אלמלא העיירה הקטנה ראדין ולולי מעשי אמך, מי יודע אם הייתי מגיע לתורה ולא נסחף בטרדות החיים ככל בני גילי".
מנהג היה לו לרבי ישראל מאיר לפתוח את חנות המכולת שלו למשך חצי יום בלבד, זאת כדי לאפשר לסוחרים יהודיים נוספים להתפרנס בכבוד.
תקופה לאחר נישואיו הקים את ישיבת 'ראדין', בראשה עמד במשך שנים רבות.
ה'חפץ חיים' סבר שאחת הסיבות העיקריות לאריכות הגלות הוא הזלזול וחוסר הידיעה בענייני שמירת הלשון, כל זה בגלל חוסר בספר הלכה מרכזי בנושא, מה שגרם לו להוציא את ספרו הידוע על שמירת הלשון.
וכך הוא כותב בהקדמה לספרו: “נתמוטט העניין מכל וכל, כי ממילא הורגל האיש לדבר כפי שיזדמן שיצא מפיו, ולא להתבונן בו מתחילה פן דבר זה נכנס בכלל איסור רכילות ולשון הרע”.
רבי ישראל מאיר נודע כמי שיישם בעצמו הלכות אלו, ונזהר מאוד מכל דיבור של לשון הרע, בנוסף היה מדגיש את חשיבות המצוות שבין אדם לחברו, ולשם כך כתב את ספרו 'אהבת חסד'.
בשנת תרמ"ד הוציא ה'חפץ חיים את החלק הראשון של הספר 'משנה ברורה', ספר שמהווה חלק בלתי נפרד מארון הספרים היהודי, ונלמד בכל עולם התורה והישיבות.
בחודש אב בשנת תרס"ג נפטרה אשתו של החפץ חיים בווילנא, שם היא גם נטמנה.
בשנת תרס"ה נישא ה'חפץ חיים' בשנית לאשה מרת מרים פריידא, בת הרב ר' הלל ששימש אב"ד בעיר לאפיס.
ה'חפץ חיים' סבר שבדורו כבר אי אפשר לתת לבנות ישראל לגדול ולהתחנך בבית, כפי שהיה נהוג בימים הללו, משום שאז פשתה תנועת ההשכלה, שהשפיעה לרעה על נערות יהודיות רבות ברחבי אירופה, ונוצר צורך ממשי במסגרות חינוך לבנות. בעקבות כך מה הביא ה'חפץ חיים' להקמת רשת בתי הספר לבנות 'בית יעקב', שהוקמה בקרקוב שבפולין ביוזמתה של שרה שנירר וכיום נחשבת לרשת החינוך החרדית לבנות הגדולה בעולם.
החפץ חיים נודע גם בציפייתו לגאולה, ובמסגרת זו הוא עודד כוהנים ואחרים ללמוד את הלכות עבודת הקרבנות וסדר קדשים. לשם כך אף ייסד כולל מיוחד בישיבתו שעסק בנושא.
רבי ישראל מאיר היה פעיל מאד בתנועת אגודת ישראל, ואף הופיע אישית בכינוס הראשון של התנועה.
בנוסף דאג לשמירת השבת של יהודים בכל מיני מקומות, וטרח לבקש אישית מבתי חרושת ומקומות עבודה לשחרר את היהודים מעבודתם ביום השבת.
עוד פעל רבות למען עליית יהודים לארץ ישראל ויש שסבורים שהוא עצמו הביע רצון עז לעלות לארץ ישראל, דבר שלא עלה בידו.
ה'חפץ חיים' חיבר ספרים נוספים: 'ליקוטי הלכות', 'שם עולם', 'אגרות החפץ חיים', 'נדחי ישראל', 'תורת הבית' וספר המצוות הקצר.
רבי ישראל מאיר הכהן, נסתלק ביום כ"ד אלול בשנת תרצ"ג, ונטמן בבית הקברות היהודי בראדין.