מרגש: הערבי מצא את ציון הצדיק במרוקו

(צילום: באדיבות המצלם, ללא קרדיט)

התרגשות בקרב יוצאי מרוקו: לאחר 103 שנה מהסתלקותו, ובסמוך ליום ההילולא י"ז טבת, אותר באופן שמימי ציונו הקדוש של הרה"ק רבי מכלוף אלחרר בבית העלמין הישן בקזבלנקה.

לאחר שנים בהם תרים יוצאי חלציו, אחר מקום מנוחתו במרוקו שנעלם ברבות השנים והעליה לארץ הקודש. בשבועות האחרונים יצאו שוב יוצאי חלציו להשתטח על ציוני הצדיקים במרוקו, ולהמשך החיפושים אחר ציון זקנם הגדול, כאשר הפעם הם משקיעים את החיפושים בבית העלמין הישן בקזבלנקה.

"בכניסה לבית העלמין", מספר אחד מהצאצאים, "פגשנו את הערבי ששומר על המקום ודואג לניקיונו, אמרנו לעצמנו מה נפסיד אם נשאל אותו, היה שם עוד אנשים מישראל ביקשנו מהם להסביר לערבי גם בערבית וגם בצרפתית "האם הוא יודע היכן קבור רבי מכלוף אלחרר".

הנכד מתאר: "לא עברה דקה והערבי מסמן בידו 'בואו אחרי' כולנו אחוזי התרגשות הלכנו חפוזים אחריו עד כמעט קצה בית העלמין סמוך ונראה לציון רבי חיים פינטו, והנה הערבי עוצר, מנקש עשבים, ומצביע על גבי מצבה עתיקה שכמעט והכיתובים שעל גביה נשחקו ברבות השנים, ואומר בהבהרה ערבית מרוקאית "הדא רבי מכלוף".

"הציבור ששהה במקום לא היה יכול לעצור את התרגשותו נוכח הגילוי המרעיש והצורה השמימית של התגלות הציון הנכסף, ומבלי להתמהמה, החל הציבור להשתטח בתפילה בזכות הצדיק שבכח תורתו זכה ופעל ישועות בקרב עמו, כאשר הערבי מביא דלי מים ומנקה את הציון מהעפר שהצטבר וכדי להאיר את הכיתוב שעל גבי המצבה", סיפר הנכד.

רבי מכלוף אלחרר זצוק"ל נמנה על גדולי חכמי העיירה "איליג" הסמוכה לתיזנית ואופראן שבמחוז סוס - דרום מערב מרוקו, שמו נודע לתהילה כחכם גדול בתורה ומופלג בחסידות ודבק בו התואר והכינוי הנעלה "לחזאן מכלוף" תואר שהיה נלוה לשמם של חכמים רשומים במרוקו ובהם גדולי עולם ומצוקי תבל.

בני משפחתו מספרים סיפור על גדלותו: "הדבר קרה בשנת תרס"ו ביום שבת קודש, בתו הגדולה שהיתה בסביבות גיל העשרים לחייה ונישאה להרה"ק רבי אברהם אמזלג זיע"א נפטרה לבית עולמה בהותירה את בנה יחידה עולל בן שנה וחצי אשתו הצדקת מרת רחל ע"ה שידעה על פטירת ביתה לא רצתה לצער את בעלה הגדול ביום קדוש כזה, אך כוחותיה לא עמדו לה עד שנאלצה לבשרו את הבשורה המרה על פטירת ביתם בטרם עת, הצדיק כששמע את הבשורה הקשה לא איבד את עשתונותיו ומיד הורה לאשתו שלא תעשה שום הרגשה בבית שאירע דבר וכן ציוה שהדבר לא יתפרסם בעיירה כלל וטעמו עמו שאם יתפרסם ויורגש הדבר הרי שאותם אומללים הסמוכים על שולחנו לא יוכלו להעביר את השבת כראוי באש"ל כדת היום".