רבי ישראל מסלנט נגד 'העסקנים המושחתים'

רבי יצחק, בנו של רבי ישראל - שהיה דומה לאביו (צילום: מתוך ויקיפדיה)

שבוע היארצייט למייסד תנועת המוסר רבי ישראל סלאנטר זיע"א, שנפטר לפני 137 שנים (שנת תרמ"ג). 'כיכר השבת' ממשיך במסע המיוחד, בו נחשוף את תולדותיו - כפי שלא נחשפו מעולם!

הפרק השלישי (והאחרון)

פרופסור הרמן לודוויג פון הלמהולץ נפגש עם רבי ישראל סלאנטר והייתה ביניהם שיחה מעניינת. פרופסור זה הביע את תימהונו על אגדות חז"ל המצלצלות כדמיונות פנאטים משונים של רבה בר בר חנה על עוף העומד בים והמים מגיעים לו לקרסוליו וראשו מגיע לרקיע (ב"ב ע"ג)

• תולדות מייסד תנועת המוסר רבי ישראל מסלנט • הפרק הראשון
• מדוע המשכילים חיבבו את רבי ישראל סלאנטר?! • הפרק השני

השיב לו רבי ישראל: ראה, אחרי הניצחון של גרמניה על צרפת - הסמל שלו, הנשר, שהיה לו עד היום ראש אחד, קיבל פתאום שני ראשים. מאות סופרים ומשוררים תיארו את המאורע ההיסטורי החשוב הזה בצבעים שונים, אני בעצמי קראתי שיר, בו מתאר מחברו על גדולתה של גרמניה במשל ציורי, שהנשר הגרמני הגדול מגיע בראשו האחד על העיר ממל ובראשו השני על העיר מץ... וכולנו יודעים את פירוש הדברים: המשורר מציין בזה את גבולות גרמניה לכל ארבע רוחות.

ברם תארו לכם בעוד שש עשרה מאות שנה, בזמן שבוודאי לא יהיה זכר לחלוקת המדינות הנוכחית, ימצא אחד סיפור בנשר בעל שני ראשים ובעל כנפיים שכל אחת מהם ארכה שלוש מאות מיל. אותו הדבר למעשיות רבה בר בר חנה, ברור כמו שאנחנו מבינים עתה את כוונת הנשר בעל שני ראשים, כך הבינו מחברי התלמוד בזמן ההוא את כוונת הסיפורים הללו, שהם בוודאי הרבה יותר עשירים מתיאורי הנשר. אלא שהואיל שאנחנו רחוקים מהתקופה, הם נראים לנו כפנאטיים, בדרך זו עלינו להבין כמה אגדות תלמודיות דומות.

בגרמניה, כינו את רבי ישראל סלאנטר "פילוסוף רוסי", הוא החזיק בשיטת הגר"א שיש הכרח להבנת התורה בידיעת מדעים שונים: הוא חפץ להנגיש את התלמוד להמונים לצורך זה הוא חשב לכתוב מילון ארמי עברי, הוא בא בקשרים לצורך זה עם מלומדים מומחים לשפות, אך לא הצליח להוציא אל הפועל מכמה סיבות. הוא הציע שמאה רבנים יקבלו על עצמם תפקיד לפרש כשלושים דף, ומפני סיבות שונות לא בוצעה גם הצעה זו.

הוא חפץ להכניס את תלמוד בבלי לאוניברסיטאות כי היא לא נופלת מכל תרבות עתיקה אחרת, אשר תועלת לימודה אינה נופלת מלימוד שפות עתיקות כגון רומית, יוונית וכו' אולם הצעתו עוררה את חמת ה'קנאים' בטענה שאסור להפוך את התורה שהיא "מורשה קהילת יעקב" לקניין העמים האחרים. הצטרפו לקנאים, הגויים האנטישמים וחששו מהכנסת דת האמת, אמרות חז"ל הקדושים, והיוזמה נפלה. למעשה, שנים רבות אחר-כך, פרופסור שטרק עיבד את ש"ס משניות ללימוד בבית הספר הגבוהים בגרמניה. בהשפעת רבי ישראל סלאנטר תורגמו ספר "י"ט אגרות" של רש"ר הירש לרוסית ועברית.

הערצת רבי ישראל סלאנטר בקרב המשכילים לא ידעה גבול. הסבא מסלבודקא סיפר בעת שהדפיסו את ספר "עץ פרי", שקלמן שולמאן, מראשי המשכילים, אמר עליו: "אילו היה בזמנו עוד אחד כמותו היו מחוללים מהפכה בישראל". עוד אמרו עליו כי "הוא שלוחו של המקום והזמן להחיות נפשות רבות להרחבת דעות ישרות ומידות טובות". כשמשכיל קיצוני העיז לכתוב נגדו, גער בו קשות משה ליב לילנבלום (מעניין לעניין: כשלילנבוים עצמו כתב בעיתון המגיד נגד תלמוד בבלי, רבי ישראל סלאנטר ביחד עם הסופר ר' יצחק מרגליות הוציאו חוברת "מעוז לתלמוד" נגד כל המשמיצים ופוגעים בקדשי האומה).

גם הדור השני של ההשכלה אהב את רעיונותיו, אחד מהם כתב: "אמנם לא תחייתו כתחייתנו אנו היום רחוקים מאד דרכיו מדרכינו. ואולם רעיונות גדולים נשא האיש המצוין הזה בלבו הגדול ועקבותיו הרוחניות רישומן ניכר גם עכשיו...".

רבי ישראל נגד העסקנים המושחתים המדקדקים במצוות

מקרה מזעזע על חטיפתה של אלמנה עניה בידי ראשי הקהל בעיירת מגוריו סלאנט, שנתקלו באלמנה שהייתה אוספת פרוטות צדקה בעת שהייתה חוזרת על הפתחים ומנגנת בתיבת נגינה, נטלו הללו את הילד, רשמוהו כתושב העיר ורשמו אותו לעבודת הצבא. מסירתו למכסות של הקנטוניסיטים הטריף את דעתו של רבי ישראל סלאנטר זעקת האלמנה האומללה הגיעו עד לב השמים ודעתה נטרפה עליה: התרוצצה מבית לבית, דפקה על דלתות גבאי העיר ואיש לא שם לב לתחנוניה.

באותו זמן הגיע רבי ישראל סלאנטר לשבת, האישה, בראותה לפניה איש נשוא פנים, נפלה לרגליו והתחננה שיציל את ילדה. רבי ישראל זימן בשבת אחרי התפילה את נכבדי הקהל לביתו לקידוש, בעת הקידוש קם רבי ישראל ממקומו בקצף רב והתחיל לנזוף במסובים על השערורייה במעשה החטיפה ולכנותם בשמות גנאי: רוצחים, גונבי נפשות וכו'.

הוא פנה לאחד מהעסקנים החשובים: "אתה צדיק וקושר מטפחתך על הצואר בשבת כדי לא להוציא אף במקום ערוב, ואילו לעבור על הפסוק: 'גונב איש ומכרו מות יומת' לא אכפת?". לשני אמר: "אתה מחזר אחרי הידורי מצווה ומדקדק בקלה כבחמורה, ואילו למסור נפש מישראל לשמד מותר?!". לשלישי אמר: "הלא אתה מדקדק במצה שמורה ובאתרוג מהודר, ואילו לעבור על הלאו 'כל אלמנה ויתום לא תענון', שיש עליו מיתה בידי שמים, אין אתה חושש?" וכן לרביעי ולחמישי. הקהל נדהם ונבהל מפניו ולא יכלו לפתוח פה להשיב. רבי ישראל קם בחמתו, כאילו הכישו נחש, ותוך כדי זעקה מרה שאסור להימצא בחברת פריצים, עזב בבהלה את הבית ובאמצע יום השבת יצא את העיר.

בסופו של המעשה המזעזע ראשי הקבל חזרו בתשובה, ושחררו את הילד החטוף ושלחו את תלמידו רבי אליהו מקרטינגן לחפשו בהרים בתחומי העיר שקוע במחשבות נוגות, רבי אליהו פנה אליו כדברי הבת קול לרשב"י: "להחריב עולמי יצאת?", ורק אחרי ששמע רבי ישראל סלאנטר ששחררו את הילד, חזר לעיר.

מקרה דומה אירע בקובנה והאלמנה הגיע לבית הכנסת ועיכבה את הוצאת ספר התורה מהארון, ראשי הקהל ניסו לדוחפה ורבי ישראל הגיע לטובת האישה וגער קשות בדוחפים. יש המספרים שרבי ישראל סלאנטר השלים את תפילתו ביחידות באומרו שהתפילה אסורה בבי"כ זה.

• לקריאה נוספת: קובץ סיני שנה ו' כרך נא חוברת ב ג

• ישראל שפירא, הינו מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית.
  לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com