את השאלה הקשה טרם פתרנו, מדוע כה התנגדו לראי"ה קוק?! את התעלומה אנו פותרים במכתב מרתק שהובא בשו"ת 'מלכי בקודש' אשר שופך אור על קורות כולל הונגריה, מכתב שכתב הגאון רבי צבי פסח פרנק אל הגרי"ח הירשזון, נביאו כלשונו בשל רגישות הדברים:
"מוצא אני לחובה לגלות פני הלוט מהנהגת העיר בפה. הנה הגאון מוהרא"י הכהן קוק שליט"א "נתקבל פה לרב מרוב מנין של קהלת הקודש דפה", ובני כולל אונגרן, "כבר ידוע כי עינם צרה באחינו גולי רוסיא ופולין", וביותר שכדי שתגדל הכנסתם המיוחדת דוקא לבני אונגרין, לא טוב להם שהרב הכולל של עה"ק יהי' שלא מבני אונגרין.
"ומה עשו אחדים מבני כולל אונגרין נתלכדו מתי מספר מהם, מזכיר ועד העיר האשכנזי ובראשם הנער הזקן [כוונתו להרב ברוך ראובן שלמה יונגרייז. י"ש] ועשה תעמולה לייסד ועד אשכנזי והנער הזקן הזה הוא מומחה גדול לסדר בחירות בדעות "נעלמות מכל" בבחינת רואה ואינו נראה. וקשה לתאר בכתב כל חריצותו בענין זה באופן שהוא מסדר לו רשימה של ועד גדול וגם ועד הפועל, הכל בסדר נאה מבחוץ ומקור מושחת מבפנים.
"ובכן יוצא הבחירה הסתומה מן העין שהוא המזכיר הראשי, והם כותבים וחותמים לאלפים ולרבבות בשם כל האשכנזים שבירושלים כי הרב ר' חיים זאננפעלד הוא הרב בפה במקום שהכל רואים ויודעים כי ר' חיים זה לא היה מעולם רב ולא יהיה. ורק זה הנער הזקן משתמש בו ובשמו לכלי חפץ להחריב עיר ומלואה. את הגאון קוק שליט"א יבזה הוא ואחוזת מרעיו ר[י]קים ופוחזים בראש כל חוצות בחציפות נוראה והנער הזקן הנז[כר] נתחבר אל [...] באי בית הישיש הרב ר' יצחק ירוחם דיסק[י]ן נ"י, כי על הזקן הזה [בן 82 שנים] רובצת השפעת הנערים ומקבלים ממנו חתימות על כל תעלוליהם והם כותבים וחותמים כל מה שירצו". (שו"ת 'מלכי בקודש' הגרי"ח הירשזון כרך ד תרפ"ח עמוד 38-44).
מכתב מרתק זה מצטרף לעוד מכתב שכתב אביו של הגרצ"פ פרנק, הרב יהודה לייב מליטא אשר לשם נשלח למצוא מועמד מתאים לרבנות ירושלים לאחר פטירת רבי שמואל סאלנט: "תדע בני יקירי כי הרבה הרבה לא יוכשרו לקבל עליהם עבודת משרת רבנות דירושלים אחרי כי באמת הוא דבר קשה [...] קשה מאוד [...] ולא יש בפֹה רב אחד או איש אחד אשר ישים לבו לזה באמת [...] בבואי לפאניוועז [פוניבז'] [...] התבוננתי שמה הרבה אבל יצאתי משמה בלי חשק גדול, מסופקני מאוד מאוד אם הנהגתו וטבעו יוכשר להנהגת עיר קדשינו [...]
"רבים אמרו לי מדוע לא אציע גם אחד מהני תרי גיסי חתני אחי, הגאב"ד דסלאבדקע וסלוצק שליט"א, [רמ"מ אפשטיין ורא"ז מלצר] אשר כעת המה בפֹה מפורסמים גדולים בעתים האלו [...] ובמעט כאשר ידעתי החיי צער בירושלים אמרתי להם בפרוש שלא אייעץ להם זאת, אבל באמת רואה אני כי גדולים וטובים מהם אי אפשר להשיג". (הובא בקובץ הר המור כרך ה' עמוד 63 ירושלים מכון הרב פרנק תשמ"ד).
נוסיף עוד את מכתבו בחזרה של הגרי"ח הירשזון לגרצ"פ פרנק שטען לו שההונגרים סוברים ש"רק הם יחזיקו את הדת בארץ ישראל, והם הדביקו את אחינו הליטאים במחלה המדינית היא פירוד הכתות והרבות קרעים שאינם מתאחים, הנובעת מתפיסת ההונגרים שהם, ורק הם, הערבים והאחראים עבור כל היהדות בעולם".
ראוי לציין שדברי הגרצ"פ פרנק והגרי"ח הירשזון לא היו מוסכמים על כל גדולי ישראל, והגאון רבי יקותיאל יהודה גרינולד דיין דק"ק סאטמר כתב מאמר כנגד הגרי"ח הירשזון ופרסם הדברים מעל גבי ירחון 'אפיריון'.
מעניין שר' משה בלוי כותב דברים מעין אלו, והם שכולל הונגרין לא הסכים לחתום על המינוי של האדר"ת והמהר"י דיסקין למנותם לנשיא העדה החרדית ורבה של ירושלים... בלוי לא מציין מדוע, אלא רק קובע עובדה, אולם לפי המכתב של הגרצ"פ יתכן שזוהי סיבתם. בלוי משתמש במשפט ממגילת אסתר: "הגרי"י דיסקין לא רצה להיות "רצוי לרוב אחיו"...
יהי רצון שיתגלה כבוד שמים, ונזכה לראות עין בעין את ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
- לקריאה נוספת:
"על חומותיך ירושלים פרקי חיי" ר' משה בלוי.
מאמרו של מנחם קרן -קרץ 'מורשת ישראל' גיליון יוני 2019 עמוד 107-55
- - - - - - - - - -
- ישראל שפירא, הינו מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית.
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות