צו השעה: התנצלות ממחלקת הדוברות של המשטרה

(איור: אבימי )

בזמן שמאות אלפי אנשים עם מעט לב וקורטוב מוח הזדעזעו מן ההתנהגות הבריונית והנבזית של שני השוטרים שתועדו אמש מנסים לתת דו"ח לילדה חרדית בוכיה, בעוון הסרת המסכה לרגע קט כדי לשתות ברד בשיאו של יום חם - אני רתחתי מזעם על מחלקת הדוברות של המשטרה.

ברוב חוצפתה ויהירותה, כדרכה בקודש, מנסחי התגובה לא טרחו לבדוק את הסיפור כהווייתו. ראשית הם הפכו אותנו לשקרנים, בהמשך נתנו לגיטימציה לעבודת "הקודש" של שוטרים מושחתים נטולי סממנים אנושיים, האשימו את הקורבן ולבסוף השמיצו אותנו בניהול קמפיין מגמתי נגד המשטרה הטובה, היעילה והצודקת.

לא מאמינים? רוצים לקרוא? הנה תגובה רשמית של משטרת ישראל כפי שנשלחה על ידי הדובר החרדי שבתי גרברצ'יק ל'כיכר השבת': "בניגוד מוחלט לנטען, השוטרים פגשו בנערה בת 13.5 ברחוב כשהיא ללא מסיכה על פניה, בניגוד לתקנות, אולם לא רשמו לה דו"ח כלל. השוטרים ביקשו ממנה לעטות מסכה על פניה ושחררו אותה לדרכה. מדובר בעוד פרסום שקרי ומעוות לחלוטין, במסגרת קמפיין מגמתי המתנהל בימים אלו נגד המשטרה והשוטרים הפועלים למען בריאות הציבור".

באופן כללי, משטרת ישראל עושה עבודה חשובה. אני סבור שהעלאת הקנס ל-500 שקל משרתת את המטרה וראוי לקנוס כל אדם במרחב הציבורי שלא מקפיד על חוק המסכות. כאשר צייצתי דעה זו בטוויטר, גיליתי שהיא לא ממש פופולרית. הציבור בטוח שיש אכיפה בררנית וסלקטיבית כלפי אוכלוסיות מוחלשות ושיקול דעת אמיתי מופעל בשכונות חילוניות בלבד.

תכל'ס, אם לשפוט על פי הפרסומים בתקשורת, אלף מוזמנים חילונים במסיבת בת מצווה ראוותנית לא מסוכנים כמו ילדה בת 10 שהורידה לרגע את המסכה כדי לשתות. חיוכים וחלוקת מסכות שמורים רק לאזורים חילונים, מסיבה פשוטה, הגיונית ומתקבלת על הדעת: הממשלה משקיעה מיליוני שקלים בהסברה במגזר החרדי, לעומת אפס התייחסות לציבור הכללי. לכן, מן הראוי לתמוך בגישה המחמירה כלפי אזרחים חרדים, סוג א', העילית שבעילית, הטובים שבטובים. הם הרי יודעים בדיוק מה צריך לעשות.

ובנימה רצינית יותר, כפי שפתחתי בדברי זעם וחרון אף מכוסה במסכה כירורגית, אומנם השוטרים פשעו כלפי הילדה המסכנה, אולם דוברי המשטרה הוסיפו חטא על פשע כאשר הוכיחו בפעם המי יודע כמה שהמציאות בשטח לא מבלבלת אותם. הם ימשיכו לטמון את ראשם בקרקע ולהעניק לגיטימציה למושחתים שביניהם.

אלי שלזינגר, כתב פלילים לשעבר ובהווה מנהל משרד 'טיפ פרסום', שיתף בקבוצת ווטסאפ שאני חבר בה: "לא ברור למה בדוברות המשטרה נוקטים שוב ושוב במדיניות ההכחשה, דבר שלעיתים מתברר כשקר. גם כאשר יש צדק עם המשטרה, יש דרך להגיב, ולא בתוקפנות והאשמה של הצד השני. במקרה של יענקי רוזנברג בל"ג בעומר, עוד לפני שזה הפך לסיפור היום, שוחחתי עם בכירי הדוברים במשטרה על התגובה המתסיסה של מג"ב. במג"ב המשיכו לדבוק בה, אך בצמרת הדוברות היו שלושה שהודו בפני (שלא לציטוט) כי התגובה לא נוסחה כראוי, וראוי היה לשנותה. אולם.. המשטרה המשיכה לדבוק בתגובה הראשונית על כך שחרדים השליכו אבנים קודם (דבר שלא תועד משום מה) ועוד האשמות. מאז, המשטרה הגיבה מספר פעמים באותה הצורה, תוך שבמספר מקרים תיעוד וידאו הוכיח כי תגובת המשטרה היא שניסתה לעוות את המציאות. במשטרה ממשיכים לטמון את הראש בחול. הצעתי להם לעשות חישוב מסלול מחדש, אסטרטגיה אחרת, אבל אין עם מי לדבר. כמו שאמר אלברט אינשטיין במשפטו המפורסם: "אי-שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות".

אתמול, בשעה שיכולתם להכיר אותי מחמת כיסי, כוסי וכעסי, צייצתי בטוויטר: "צילמתי מסך כי יש לנו גם שוטרים מושחתים שצריכים לעוף עוד היום מהמשטרה וגם מחלקת דוברות עבריינית שבמקום לטפל במשבר בצורה מקצועית בוחרת לשקר ביודעין ולהמשיך להסית נגדנו בזמן שהאירוע מתועד במלואו, כולל הבריחה המוצדקת של השוטרים המושחתים מהזירה. מרתיח, מקומם ומכעיס. הגיע הזמן לפעול".

לפעול? איך בדיוק? מה אנחנו יכולים לעשות? הנחתי על השולחן הצעה אופרטיבית: "דורשים שיפטרו מיידית את שני השוטרים, ביקור מתוקשר של השר לביטחון פנים בבית הילדה - כולל מתנה יפה לילדות. התנצלות רשמית בפריים-טיים עם הבטחה שסיפור כזה לא יקרה שוב בישראל בעשור הקרוב ופיצוי כספי למשפחה על עוגמת הנפש".

שמחתי לגלות שחברי הכנסת לא נותרו אדישים לגמרי וביקשו לבדוק את הנושא. שמחתי לקרוא את מכתבו של הח"כ הטרי אליהו ברוכי הקורא למ"מ מפכ"ל המשטרה לפגוש את ההורים ולהתנצל. אבל זה לא מספיק, זה אפילו לא מתקרב. המשטרה, כפי שכולנו יודעים, לא יודעת להתנצל. היא לא תתנצל עד שנקום ונדרוש זאת בכלים המתאימים לניהול מערכה כזאת.

כאשר מה שעומד על הפרק הוא התנהלות קלוקלת של שוטרים מושחתים ובלתי ראויים לתפקיד מול אוכלוסיה מודרת, נרמסת ונדרסת, התנהלותה המקצועית של דוברות המשטרה חשובה מאין כמותה.

כאשר המשטרה לא מתנצלת על אירועים חריגים אלו ואינה נוקטת בצעדים על מנת למנוע אותם בעתיד, היא למעשה מעניקה לגיטימציה ומעודדת שוטרים אחרים לפעול בדרך זו. אנחנו לא צריכים לבוא חשבון עם השוטר בשטח, אלא עם רוח המפקד. עלינו להתקומם כנגד התפיסה המקובלת שרדיפת הציבור החרדי היא מפלט נוח וכר פורה לעבריינות מבצעית. עלינו לעצור זאת לפני שיהיה מאוחר מדי.

אם לחברי הכנסת אין מספיק כלים או משאבים להתמודד עם התופעה המכוערת הזאת, הגיע הזמן שאנחנו - אזרחים סוג ב' מודאגים - ניצור את הכלים הללו בכוחות עצמנו.

תקשורת, הסברה וייעוץ משפטי - זהו צו השעה.

פרטים בקרוב.

• הכותב הוא יועץ תקשורת ומנהל משברים