במהלך דיון בהצעת אי אמון בממשלה, ח"כ ישראל אייכלר האשים את הממשלה שלדבריו שלחה שוטרים להכות ילדים חרדים ושלף פוסטר עם תמונות של חרדים פצועים בהפגנות וננזף על ידי יו"ר הכנסת.
הנאום המלא:
הגמרא במסכת שבת מספרת על אלישע בעל כנפיים. מיהו אלישע בעל כנפיים? בתקופת גזירות השמד של אדריאנוס גזרו שמי שמניח תפילין יוצא להורג. למרות הגזירות, המשיך אלישע להניח תפילין ואף לצאת עמן לשוק. באחד הימים ראה אותו חייל רומי, בלשון הגמרא קסדור, ורדף אחריו. כשתפס אותו, שאל החייל את אלישע, מה יש בידך? אלישע ענה "כנפי יונה". החייל ציווה עליו לפתוח את הידיים. ואכן, נעשה נס, ובידיו של אלישע היו כנפי יונה במקום תפילין. מאז הוא נקרא "אלישע בעל כנפיים" על שם הנס.
מדינת ישראל, לצערנו הרב, הולכת ומתרחקת יותר ויותר מהגדרתה כמדינה יהודית. ככל שחולפים השנים, הזיקה היהודית רופפת עד כדי שכחת שבת, איבה לתורה ותיעוב לקדשי ישראל. במקומה נוצקת מהות חדשה – מדינת המערב הפרוע, שבראש מעייניה האלימות, בליינות, ההנאות, הכיף, ה"לעשות חיים".
בשל העיקרון הזה, הקפידה הממשלה להשאיר את הכבישים ומקומות הבילוי פתוחים בכל תקופת הקיץ, למרות העלייה בתחלואה. הקיץ הוא חג קדוש יותר מחגי תשרי. הקיץ, לדידו של האדם הבליין, הוא תמצית החיים, השמש, החופים, טיסות לחו"ל, המלונות העמוסים, הברים, המועדונים והמסעדות. עשרים וארבע שעות של בילוי רצוף עד שיכרון חושים.
את כל אלו הקפידה מדינת הבליינות להשאיר פתוחים, גם אם מדובר בפיקוח נפש ובקריסת מערכת הבריאות. אם מישהו חשב להעלות על דל שפתיו את האפשרות לקיים סגר בתקופה הזו, שגם ככה התלמידים בחופש, הוא בטח נתקל בהשתקה, בנימוק "שלא פוגעים בחופש הדת" דת הבליינות.
ובכל זאת, הקורונה לא המתינה והכתה באלפים. מתי שהוא צריך לעשות סגר. כי הרי אי אפשר לתת לאזרחים תחושה שאין לנו שליטה באמת, ושום סגר לא מונע הדבקה. המגיפה הזו היא ההוכחה המוחצת שהכל בידי שמיים. שלא כל דבר אנחנו יודעים, ולא לכל בעיה יש לנו תשובה. אף אחד לא יודע את דרכו של הנגיף, מי יחיה ומי ימות. מי יחלה קשה ומי יעבור זאת בקלות. אסור לציבור לדעת שאין להם מושג כיצד פועלת הקורונה. ואולי, מי יודע, אולי יש להם גם אינטרסים כלכליים ופוליטיים. להסיט את תשומת הלב מהמחדלים.
ישבו וחשבו, ומצאו פתרון נהדר. נעשה את הסגר בתקופת תשרי. הרי אנחנו כבר לא מדינה יהודית, מה לנו ולראש השנה? מה לנו וליום כיפור? מה לנו ולתקיעת שופר? לארבעת המינים? להקפות? לספר תורה? מה לנו ולכל המסורת המיושנת הזו? זה עניינם של הדוסים. אנחנו הקמנו מדינה חדשה, עם ערכים חדשים, אוניברסליים. את הדת שלנו חגגנו בקיץ, עם אבטיח ובירה קרה בים. עכשיו שיסגרו את הכול, למי אכפת? שני מיליון מתפללים לא מעניינים אף אחד בתל אביב ההגמונית.
והיהודים שכן נשארו נאמנים לה' אלוקי ישראל, למצוותיו, לתפילה בבית הכנסת, לשמיעת שופר כדת וכדין, לנענע לולב ואתרוג, ולשיר את ההלל בשמחה ובדבקות. הם מקשיבים לרבנים וגדולי התורה שבכל קהילה וקהילה, היודעים את מצוות 'ונשמרתם'.
אותם יהודים, תלמידיו של אלישע בעל כנפיים, קבלו החלטה ברורה: להמשיך את החיים היהודיים תוך כדי הסגר שנגזר דווקא בימים הנוראיים. אותם יהודים שלא קבלו על עצמם את הדת החדשה שהפכה את היהדות לפולקלור עממי בלתי מחייב. הם עשו הפרדה מוחלטת בין מה שנצרך לבריאות, היגיינה, הרחקה, לבין סגירה מוחלטת של בתי הכנסת והשבתת הלב של החיים היהודיים.
אנו גאים על היותנו יהודים היודעים איך להעביר לדורות הבאים שהמסורת היהודית ממשיכה בעוז למרות כל הגזירות והניסיונות. מי שצריכים להתבייש אלו אותם שליחי השלטון והממשלה, שיצאו במהלך החג לפוגרום אכזרי שלא זכור כמותו. ברשעות וברוע לב, היכו ילדים קטנים, השתוללו בחמת זעם, וגרמו להתקהלות והפצת הנגיף הרבה יותר מכל קבוצה אחרת באוכלוסייה. לא כל השוטרים רצו את זה. יש מהם שליבם נכמר להיות קלגסים ולהוציא יהודים מבתי הכנסת, אבל גזרה המלכות.
הנה לכם התמונות המדממות שירשמו לדיראון עולם בהיסטוריה של עם ישראל. יהודים מוכים ומדממים על תפילה בבית כנסת.
מצפוני היהודי לא יאפשר לי לתת את אמוני בממשלה ששולחת קלגסים להתאכזר לילדים יהודים. לא אצביע אמון היום עם הממשלה.
הצגת כל התגובות