במודעת אבל: השכן שלי מהקומה // טור

הרב מעודה ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)

לפני כמה ימים, ראיתי בחדשות את תמונתו של הרב שמריה מעודה ז"ל שנפטר מקורונה.

הייתי בטוח שמדובר ב"אח של השכן שלנו לקומה". אמרתי לרעייתי: "תראי, זה בדוק אחיו, דומה לו שתי טיפות מים".

אבל למחרת ראיתי בכניסה לבנין, מודעת אבל.

זה היה הוא. השכן שלי לקומה, זה שהאיר פנים לי ולילדיי כל פעם מחדש, החבר הטוב מהמעלית, חבר ללא מילים, כולו נעים הליכות קודש, ת"ח ענוותן, סמל ומופת לאצילות ואהבת חינם.

שולחנות השבת שלו על שלל נכדיו ומשפחתו הענפה היוו לנו דוגמא מעבר לחלון.

תפקד כמו שור, יצא יום יום ללימודו, והאיר פנים לכל שכניו.

מחלות רקע? ממ.. לא הייתי מאמין שישנן, אבל שמעתי משכן, שהיו.

אבל מכ'פתלי? איזו משמעות הייתה להן? הבן אדם חי בעט נשם תפקד.

נשמר? כן! זוכר, שאלמנתו ביקשה ממני גמרא שבת, כי בעלה כעת לומד בבית. כעת ראיתי בסטטוס של משפחתו את גמרתי בשימושו. כמה שבועות לפני פטירתו, לפני שחלה.

ככה, לבד, בבית. לא מפספסים, אין תירוצים.

המחשבה שנפטר אולי בגלל צעיר שלא נשמר הורגת אותי. ועל כך הכותרת...

שכל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו עם עצמו - "כמה אני משתדל לא להדביק ולא להידבק".

עזבו הנחיות, עזבו קלישאות.

ואני שואל,

את ר' מוישה שלא עוטה מסיכה בתפילה, כי ישנו פסק של ת"ח אחד ויחיד, שאוסר - האם בכל הלכות תפילה אתה מהמחמירים, לא עובר לפני המתפלל, ולא מפספס לעולם זמן ק"ש?

את ר' דוד שלא מוכן לוותר על תפילה בבית מדרש סגור וממוזג כי יש ענין להתפלל בבית תפילה - מעולם לא התפללת במנין אמצע טיול מהיר, או במטוס אל על מעורב? (ולא ירושלמי...)

את איציק הפוליטיקאי המוביל בקבוצת הוואטסאפ הטיפוסית, שטוען שהכלכלה והעסקים הקטנים חשובים מכל - האם חשבת עם עצמך, האם באמת "אני נפגעתי כלכלית מזה" או "אני רעב ללחם" ולכן אני מפר הנחיות, או שאני עסוק בדיבורים בעוד פרנסתי מתקתקת בדיוק כשנת 2019, והפרותיי מגובות בתיאוריות בלבד?

את שמוליק החושש לדיכאון ההמון וטוען בתוקף ש"הדיכאון הורג יותר" האם אתה עצמך בדכאון? או רק עסוק בדאגה לעם ישראל?...

את לאה שמתחרפנת עם הילדים בבית, וגם דואגת לאמהות עוללי ישראל, שמא יקרסו מהסגר - האם את באמת על גבול אבדן השפיות?

ובכן,

מי שמחמיר בכלל ההלכות / קורס / מדוכא / מתחרפן - שיעשה מה שהוא רוצה. אין הנחיות אין קורונה, הכל פוליטיקה, הכל קלישאות. אני מוכן לקבל את כלל הטענות. איש באמונתו יחיה.

אך אלו שנהנים מכל רגע, או אלו הסובלים באיפוק ובשפיות, תשמרו על השכן שלכם.

תשאירו את הרב מעודה חי.