רציתי לשתף אתכם בהתרגשות האישית שלי, בעקבות התגובות וההדים הרבים והנרחבים שקיבלתי על הטור מהשבוע שעבר. ובמילה אחת, המסר שלו היה כי יהודי לא מתבוסס במשקעי העבר ובצרות ההווה, אלא רק לומד מהם ומפיק לקחים – עם הפנים קדימה!
התגובות החמות שימחו אותי, החכימו אותי, ולימדו אותי, הבנתי כי עבור רבים הם היו בבחינת "מים קרים על נפש עייפה", כל אחד ואחד עם האתגרים שלו, עם הסיפור האישי שלו, כאשר המכנה המשותף לכולם היה "עם הפנים קדימה"...
כזכור, סיכמנו בתחילת מחזור לימוד וקריאת התורה הנוכחי, כי צריך להתחיל מחדש ולהתרענן בלימוד הפרשה. ובכן, בס"ד מצאנו בפרשת השבוע חידוש מאלף, ומסר אקטואלי של זעקה אדירה: לעולם לא להתייאש, ואדרבה, בכל מצב שהוא – להתחיל מחדש, עם הפנים קדימה אל עבר ההצלחה הבאה.
בפרשתנו, פרשת תולדות, התורה מלמדת אותנו על קורות חייו של יצחק אבינו, ונתעכב כעת על מאורע מתגלגל של ענין חפירת הבארות:
"וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים ... וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים. וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ. וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה. וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ".
הסבא קדישא רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל החפץ חיים מסכם את המסר העולה מתוך ענין זה: "ענין הבארות אשר חפר יצחק מלמדנו, שלעולם לא ירפה האדם את ידיו מלהמשיך את העסק אשר התחיל, אל ייאוש ואל כישלון. אם יצחק אבינו חפר ולא מצא מים, חפר באר אחרת עד שמצא מים, ואם רבו עליה, חפר באר אחרת, וכל כך המשיך במלאכת החפירה, עד שסוף סוף חפר ומצא באר שלא רבו עליה וקרא שמה רחובות. כן הדבר בכל העניינים החומריים והרוחניים, הן במסחר והן בלמוד התורה" וכו'.
• • •
אתרגם את הדברים למסר האקטואלי שחשבתי להפיק מכך לתקופתנו, כפי שתיאר לי את הדברים ידיד נאמן שלי (החפץ בעילום שמו), חסיד חב"ד נלהב הפועל רבות במסירות עצומה להפצת תורה ויהדות בגבולות עירנו חדרה, ומחוצה לה:
האמן לי – כך הוא לוחש באזני בכנות – בימי הקורונה, כאשר קשיים על גבי קשיים נערמים בזה אחר זה, בתי הכנסת סגורים, קהילות אינן יכולות להיפגש, אירועי החגים מבוטלים, אפילו ליל סדר ציבורי לא יכולנו לקיים כראוי, הרבה יותר קל היה לי לומר לעצמי, "מצטער, הייתי מאוד רוצה לפעול, אבל זה פשוט לא שייך", תשובה זו הייתה בהחלט מתקבלת על הדעת, ואפילו נכונה...
אך מה אנו עושים? חופרים "בארות חדשים", טורחים ופותחים מתחמי תפילות בחוץ לפי ההנחיות, פותחים שיעורים ייחודיים במתכונות שונות של לימוד מרחוק, מארגנים ערכות מיוחדות לליל הסדר לאלו שערכו אותו בפעם הראשונה בעצמם.
זה הוא המסר של פרשת השבוע. עם חשיבה נכונה, ו"עם הפנים קדימה" אפשר להגיע רחוק מאוד! אם נחדד לעצמינו את התנאים החדשים שהבורא בחר להציב אותנו בהם, נוכל להגיע לכיבוש האתגרים החדשים והמרתקים שהועידו לנו משמים דווקא לתקופה זו.
רק כך נוכל להגיע אל באר המים החדשה והמיוחדת שנועדה לנו, התקנות הקורונה החדשות והישנות, ואלו המשתנות חדשים לבקרים, הם אינם אלא אתגרים חדשים, שמביאים אותנו לכרות עוד ועוד "בארות" חדשות, ולפעמים אפילו מרתקות... נסו ותהנו.
עם הפנים קדימה – יחד שבטי ישראל !
שבת שלום וחודש מבורך
הצגת כל התגובות