כש"חברון" נטעה יתד בעיר חדרה; פרק א'

הגרמ"מ אפשטיין עם התרבוש האדום על רקע הדיליזַ'נְס (צילום: ישראל שפירא, מתוך ויקיפדיה)

מדינת ישראל נכנסת לשנתה ה-74, וישנם שסבורים שלציבור החרדי אין חלק בהקמתה (זולת העיר בני ברק). לכך אנו נצא למסע היסטורי מרגש, ונספר על ראש ישיבה חשוב זצוק"ל שנטל חלק בהקמת עיר ואם בישראל.

אי שם בתחילתו של אביב תרנ"א (1891) היכן שהיום מצוי כביש החוף, נסחב אברך צעיר בשם משה מרדכי אפשטיין חבוש בתרבוש טורקי אדום, איבריו הפנימים כאובים מהנסיעה הממושכת בכרכרה רתומה לארבעה סוסים המכונה באותה העת דיליזַ'נְס, לאחר שהשאיר את אשתו חיה מנוחה (לבית פרנק) בבית בעיר קובנא.

כך, ביחד עם שלושה אברכים בוגרי ישיבות ליטא, מהעיר ריגא וקובנה ,כולם עסקנים תלמידי חכמים מסלתא ושמנה של עולם התורה באותו דור, יצאו לתור את הארץ כדי להפריח את השממה, ולקחת חלק בשיבת ציון של היהודים לארצם.

ארבעת חברי הקבוצה נסעו מנמל יפו, לכיון צפון, נהנים מהנוף המשכר של מישור החוף, ובליבם הרגשה של גאולה וישועת ישראל - הולכים לקנות קרקע בארץ ישראל, וכך יוכלו יהודי אירופה לעלות אליה, ולקיים תרי"ג מצוות וכך תבוא הגאולה.

פעמיים הגרמ"מ אפשטיין שם נפשו בכפו, ובימים בהם הנסיעה באוניה הייתה מסוכנת, והיו רבים שלא עמדו בתלאות הדרך, עלה לארץ ישראל פעמיים כדי לרכוש קרקעות בתיווך יהושע חנקין, הן לאגודת "חובבי ציון", והן לבניית בית למשפחתו.

התאריך המדויק בו עלה הגרמ"מ אפשטיין לארץ ישראל, אינו ברור, אולם על כך שעלה פעמיים בין השנים תר"ן – תרנ"א (1890-1891) בשליחות האגודה, אין חולק.

מדוע דווקא בשנים הללו נערכה רכישת הקרקע?

בשנת תרמ"א (1881) נערכו פרעות ביהודי רוסיה שמכונות "סּוּפוֹת בַּנֶּגֶב" מה שגרם לעליית רבים לארץ ישראל, העלייה מכונה בהיסטוריה של מדינת ישראל: "העלייה הראשונה".

נראה שהגרמ"מ אפשטיין חשש שהסיבה היא מפני שלא עלו לארץ ישראל, כפי שכתב לפני יותר מארבע מאות שנים הגאון רבי יהושע פלק מחבר ספר הסמ"ע על השולחן ערוך, שסבר שפרעות "מסעי הצלב" לפני כשמונה מאות שנים, הידועים בשם "גזירות תתנ"ו", בהן נרצחו והושמדו קהילות יהודיות הי"ד, ארעו מפני שהיהודים בגרמניה לא רצו לעלות לארץ ישראל לבנין בית המקדש, למרות שרבני ירושלים שלחו להם אגרות בה קראו להם לעלות לארץ ישראל. אלא ענו להם: "ירושלים נמצאת בגרמניה... שבו אתם בירושלים הגדולה, ואנחנו נדור פה ירושלים קטנה"[1].

[1] הובא בהקדמה לספר מנהגי וורמייזא של מכון ירושלים בשם "סדר הדורות" - שנת ה' אלפים ש"פ - על פי ספר 'מעשה נסים' בלשון אשכנז, דף נז, א, סימן א'.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com