פרק ז': אנו עסוקים בלבוש הירושלמי, שהועתק מבגדים שהיו נפוצים באימפריה התורכית כדי שהערבים יחשבו שאשכנזים הינם ספרדים.
- הקשר בין משיח השקר ללבוש הירושלמי • פרק א'
- כך נלחמו גדולי ישראל ב'כת השבתאית' • פרק ב'
- המלחמה של היעב"ץ כנגד ה'שבתאים' • פרק ג'
- ה'כת' שהתפצלה בגלל מחלוקת על ה'ממשיך' • פרק ד'
- כשהערבים פטרו את הספרדים מחובות האשכנזים • פרק ה'
- כשהבגדים הצ'אלמרים הצילו את המוסלמי • פרק ו'
העיד הגאון רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות שבשנת תרל"ז (1877), כשעלה מרנא ורבנא השרף מבריסק רבי יהושע לייב דיסקין המתינה לו משלחת מכובדת בכפר מוצא, שם הולבש הרב בבגדי "כתונת פסים/זברא" ומעיד ריא"ז מרגליות: "ולבשו בשמחה ואח"כ בא ירושלימה"[1]. במקור אחר נטען שהמהרי"ל דיסקין מרצונו לא רצה להיכנס לירושלים ללא הלבוש המפוספס.
אומנם על הגה"ק מבעלזא העיד ר' דוד אייכלער שרבי עמרם בלויא הלך לקבל את פניו, והביא אתו מתנה לרבי - קאפטן בצבע לבן של הישוב הישן, והרבי מבעלזא קיבל אותו בחביבות אולם אמר לו, שאין הוא ישנה את בגדיו ממנהג אבותיו, אבל בכל זאת הוא ישתמש עם זה. למעשה הרבי מבעלזא היה לובשו באפיית מצות.
כמו כן בשנת תש"א (1941) אנשי ירושלים ערכו מעמד קבלת פנים למרנא הגרי"ז סולובייצ'יק מבריסק בכפר מוצא בסמיכות לירושלים, שם כמובן הראו לו "הפתעה" באמתחתם שהיא חבילה מהודרת עם בגדי "זברא" מתאימה למידות גופו של הגרי"ז מבריסק.
גאב"ד בריסק אינו רצה ללבוש זאת, ודחה בנימוס את בקשתם. על כך מבאר הרב שמעון מלר בספרו "הרב מבריסק" שבשינוי מהמהרי"ל דיסקין שהחליף את לבושו כיון שהיה זה בעבר הרחוק שאז היה המנהג כך אצל רוב יהודי ירושלים, בשינוי מימי הגרי"ז שהישוב הירושלמי היה מורכב מכמה זרמים שונים, ולא היה זה הלבוש המציין את יהודי ירושלים.
התייחס לפולמוס זה הרה"צ עמרם בלוי, ואמר: "זה בערך לבוש ערבי. אנשים שישבו בארץ ישראל לבשו אותה ושינו קצת מהלבוש של הערבים... כתוב בספרים שזה לבוש מקובל מהאבות"[2].
הגה"צ ריא"ז מרגליות בספרו "עמודי ארזים" יוצא חוצץ כנגד "עלילה" של "ליצני ורשעי וכופרי הדור" ש"בחוצפה יתירה" טוענים שה"קאפטין" הינו בגד מוסלמי. מסורת אותה כותב ריא"ז בספרו, שאת לבוש ה"זברא" לבש אברהם אבינו, וכך לשונו:
"והיום בעוונותינו הרבים... אלו העולים האחרונים... ברוח החפשים... אשר יפיחו בקרבם ובפיהם שלא בדעת. ובלשונם יחליקון לקרוא לבושי ארץ הקודש בשם של ליצני ורשעי וכופרי הדור "לבושי הערביים" אשר שם הזה מרגלא בפומייהו דחפשייא כל יומא לבזות כל הוד והדרת קודש וקדושת ישראל וקדושת אה"ק. וחידוש הוא על היראים מהעולים, שאינם מרגישים שבדברי לעג אלו כלאחר יד מוציאים לעז ומלעיבים על הראשונים כמלאכים גאונים ורבנים וצדיקים וקדושים אשר באה"ק היו. דלהידור היו לובשים לבושי אה"ק. ואלו הקאפטינס של האשכנזים אינו כלל וכלל כתפירתם... שקבלה הוא שאלו הלבושים של אה"ק היו לבושיו של אברהם אבינו עליו השלום"[3].
בספר 'עמודי ארזים' הובאה ביקורות כנגד תלמידי ישיבה מפורסמת בעיר חברון שלא לבשה את בגדי הישוב הישן.
הספר לא קבל הסכמות של רבני ירושלים האשכנזים, אלא רק של רבנים ספרדים מארץ ישראל, ורבנים אשכנזים מחו"ל. כל זה אירע למרות תחנונים מרובים שביקש הגריא"ז מרגליות מהגרי"ח זוננפלד שיכתוב לו הסכמה, הלה התעקש ואמר: "איני מסוגל להתנגד לבני תורה". לימים לקח הגרי"ח זוננפלד לבנותיו חתנים תלמידי חכמים מישיבת חברון.
ביקורת נוקבת ספג ספר "עמודי ארזים" מאת מרן הגר"ע יוסף[4] שכתב: "ולא חש להפוך בזכות היהודים הפרזים, היושבים בגולה בגלות החיל הזה שפלים ונבזים, אף בארץ ישראל יהיה הדבר כנגד עמי הארץ דלים ורזים".
צער גדול כותב הגריא"ז מרגליות בספרו "אשרי האיש" על כך שבעבר שעלו לארץ ישראל - פשטו לבושי חו"ל, ולבשו במקומם בגדי ארץ ישראל, ואילו בימינו "להכעיס הולכים בלבושי פריצות של חו"ל ומקצרין בבגדים העליונים עד ארכבותם ומאריכין בתחתונים, וקוצצים פאות ראשיהם או שגוזזים אותם תחת אחורי אזניה, ועל ראשם מגבעות נבקעים ילבישו וכו'".
ישנה עדות ששמעתי מבוגר ישיבת חברון שלאחר שהגריא"ז מרגליות הדפיס את ספרו בגנות תלמידי ישיבת חברון שלא הסכימו להתלבש בבגדי הישוב הישן, שלח הגריא"ז מרגליות שליחים שהטמינו את ספריו בסטנדרים בישיבת חברון, או אז אחד הבחורים עיין בספרו, וכנראה מאד נפגע, והלך לראשי הישיבה, שראו את הספר, וענו לאותו בחור נפגע שלא ניתן לצאת נגד הספר שלא חידש שם שום דבר משלו, ובס"ה ציטט מאמרי חז"ל שעוסקים בעניין.
- לקריאה נוספת:
עידו הררי, "אשכנזים ערבים? – קירבה והתבדלות ב'יישוב הישן' בירושלים", זמנים – רבעון להיסטוריה, גיליון 135 (ינואר 2017), עמ' 22-33
אברהם יערי מסעות ארץ ישראל — של עולים יהודים מימי הבינים ועד ראשית ימי שיבת ציון, תל אביב: המחלקה לעניני הנוער של ההסתדרות הציונית, 1946.
רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות, ספר אשרי האיש, ירושלים: דפוס ברסלב, תרפ"א. ישעיה אשר זעליג מרגליות, ספר עמודי ארזים, ירושלים: דפוס המערב, תרצ"ב
מאה שנה בירושלים: מזכרונות איש ירושלים, 1964 ,עמ' 28.
רבי יהוסף שווארץ, ספר תבואות הארץ, הוצאה שלישית בעריכת אברהם משה לונץ, ירושלים: הוצאת העורך, תר"ס
רבי יהוסף שווארץ, בשערי ירושלים - תעודות לתולדות ירושלים ותושביה, הוצאת כתבי רבי יהוסף שווארץ, תשכ"ט.
רבי שמעון מרגליות, ספר אזמ"ר בשבחין — תולדות הרב החסיד המקובל ר' ישעיה אשר זעליג מרגליות זצ"ל, תשס"ג, עמ' יא-יג
[1] ספר אשרי האיש, ע"א ע"ב, הערה י'
[2] משנתו של רבי עמרם, יואליש קרויס, תשע"ב, עמ' 152
[3] רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות, ספר עמודי ארזים, תרצ"ב, עמ' לד, ע"ב - עמ' לה, ע"א
[4] שו"ת יביע אומר ח"ט, יו"ד, סי' י', אות ז' והלאה
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות