בחודשים האחרונים הצגנו את כאבם של הגרושים והגרושות בחברה החרדית וההתמודדות עם התהליך. דיברנו בהרחבה על כאבם של בני הזוג שהתגרשו, ההתמודדות של הילדים ומה שעובר על בני המשפחה המורחבת.
מובן שיש מקרים שבהם גירושין הם הצעד הנכון - אך אין חולק על כך שחובה לעשות הכל בכדי שלא להגיע למצב שבו הגירושין הם הצעד הנכון...
הגירושין במגזר • פרויקט מיוחד >>
- הגעגועים והקשיים; האבות הגרושים שוברים שתיקה
- החלום שהתנפץ; הגרושות החרדיות שוברות שתיקה
- ילדים על מזוודות; הצצה לעולמם של ילדים להורים גרושים
- כך תתכסחו ביניכם - בלי להרוס לילדים שלכם את החיים
- כך מרגישה בת להורים גרושים מהמגזר החרדי | מסמך
- "אח שלנו מתגרש"; מה עובר על משפחות הגרושים?
- רגע אחרי; למה הגרושים מרגישים מרוסקים?
- "הגירושין - הדבר הטוב ביותר בחיי"; גרושים וטוב להם
את אחד המשפטים הכואבים ביותר, שמעתי מאחוזים גבוהים מהזוגות הגרושים איתם שוחחתי: "מהרגע הראשון ידענו שאין סיכוי שנשאר יחד לכל החיים". המשפט הזה מזעזע משום שאם אכן צודקים בני הזוג ולא היה להם סיכוי, לא נותר אלא לכאוב על הילדים שנולדו בדרך לגירושין.
האם יש מקרים שבהם ניתן לזהות את הגירושין עוד לפני החתונה ולמנוע אותה? כנראה שזה תלוי את מי תשאלו. יהיו יועצים שיטענו בתוקף שאהבה מגיעה רק אחרי החתונה - וכשמאורס רוצה לבטל שידוך זה רק בגלל שהוא חטף רגליים קרות. לעומתם יהיו יועצים אחרים שיחלקו בתוקף על סגנון היחס הזה, ויטענו שהדבר הכי אכזרי שניתן לעשות הוא לתת לזוג להתחתן מבלי ששניהם שלמים עם בחירתם.
בכתבה זו לא באנו להכריע בין הצדדים, במיוחד לאור העובדה שכפי הנראה הם נסמכים על הנהגות שהשתרשו בדורות הקודמים. אולם לא יכולתי שלא להציג את המציאות כפי שנחשפתי אליה. את הסיפורים שמעתי מכלי ראשון והם גרמו לי ללא מעט מחשבות ותובנות.
גם הריאיון המרתק עם הרב שמריהו גריינמן שמובא בהמשך הכתבה, גרם לי להוסיף ולהרהר בסוגיה העמוקה הזאת שנקראת "שידוכים". אם תצאו עם תובנה אחת חד משמעית מהכתבה הזאת - כנראה שהיא נכשלה במילוי תפקידה.
בכדי להעלות את הריכוז שלכם נפתח במקרה הקיצוני ביותר שמובא בכתבה, למרות שמדובר במקרה קיצון שאין בו בכדי ללמד על הכלל.
ביטלתי לאח שלי את השידוך
"אתה מבין שאת הסיפור המדהים שאני מספרת לך אתה לא מספר לאף אחד ומטשטש פרטים, נכון?", שאלה אותי רחלי (34) מאלעד, ואני התחייבתי. אין סיכוי שתזהו פרט אחד מהסיפור הזה, שכן הפרטים טושטשו לחלוטין.
"כשאח שלי התארס ראיתי שהוא לא שלם עם הצעד הזה. במהלך האירוסין הוא היה קפוא לחלוטין, וכולנו התלחשנו ואמרנו שהוא נראה עצוב. מיד לאחר שהסתיימו האירוסין ניסינו לשוחח אתו והוא סיפר שבלב הוא לא רצה אותה, אבל הוא התייעץ עם מישהו שאמר לו ש'אם אין לך דחיה כלפיה כנראה שהכל בסדר', אבל עדיין הוא מרגיש רע מאד, ולא בטוח בצעד הזה.
"לאחר כמה ימים כשראינו שהוא לא נרגע, הצענו לו להתייעץ שוב ואמרנו לו שזה נראה לנו חריג לחלוטין שבחור אחרי האירוסין מרגיש רע כל כך. אבא שלי אפילו אמר לו בכאב שכתוב 'כמשוש חתן על כלה ישיש עלייך אלוקיך' - ולא נראה לו שמדובר על הששון המופלא שבו הוא שרוי בימים אלו...
"הוא הלך להתייעץ שוב. הוא סיפר לאותו יועץ שאין לו על מה לדבר עם כלתו, ושבכל פעם שהם משוחחים הוא רק מחכה שהשיחה תסתיים. הוא אמר לו שהיא משעממת אותו מאד והוא מרגיש שאין להם שום מכנה משותף בחיים.
"היועץ אמר לו: 'אתה יכול להיות רגוע. אתה בסך הכל לחוץ מהחתונה ולכן אתה רואה פגמים בארוסתך. הרבה חתנים לא מרגישים שמחים בתקופת האירוסין וזה טבעי לגמרי, אבל אין לך מה לדאוג - אחרי החתונה תהיה מאושר ושנינו נצחק על זה ביחד'.
"כשהוא סיפר את זה בפני כולם התכווצתי במקום ושתקתי, אבל אחרי שכולם הלכו אמרתי לו שאני רוצה לשוחח אתו בארבע עיניים. כשישבנו לשוחח אמרתי לו שאני רוצה להבין בדיוק מה הוא מרגיש ביחס אליה, ושירגיש בנח לספר לי כל דבר שהוא רק רוצה.
"הוא אמר לי: 'מהרגע הראשון לא רציתי אותה, אבל לא הורדתי את השידוך כי לא הצלחתי למצוא סיבה טובה להוריד. אני שונא את המראה שלה ומבחינתי היא כמו גבר משעמם. זה היה ככה עוד לפני שהתארסנו ואין לי ספק בזה. אני משוחח אתה ומחכה שהזמן כבר יעבור והשיחה תסתיים. אין לנו שום נושא שיחה משותף ואני מרגיש שאנחנו עשויים מחומר אחר לגמרי'
"אמרתי לו שאני רוצה לספר לו משהו שהוא יהיה בהלם לשמוע אותו, אבל אני עושה את זה כי אני חרדה מהעתיד שלו.
"'אתה חושב שאני נשואה באושר?', שאלתי אותו. הוא אמר שכן, ושזה נראה שאנחנו מסתדרים מעולה - ואני סיפרתי לו ש'כשהתארסנו הרגשתי שהחתן שלי מאוכזב ממני. הרגשתי שהחתן שלי התחרט על זה שהוא התארס איתי ובכל תקופת האירוסין הרגשתי לא רצויה. בחתונה אני אפילו לא רוצה להיזכר...'.
"אחרי החתונה דיברתי עם בעלי על זה והוא סיפר לי שכמאורס הוא באמת לא היה סגור על עצמו. הוא הלך להתייעץ ואמרו לו בדיוק את מה שאמרו לך. אמרו לו שאחרי החתונה זה יעבור, ש"קליק יש רק בשוקולד", ושהוא יכול להיות רגוע וכמובן שלא שכחו לומר לו שהוא 'סתם מפחד מהחתונה'. אמרו לו את כל המילים היפות שאמרו לך ושגרמו לך לא להאמין בתחושות וברגשות שלך.
"ואני אומרת לך - שאנחנו נשואים כבר 14 שנה ואנחנו לא מאושרים. הוא לא אוהב אותי, ולא משנה לאיזה מטפלים רגשיים הלכנו. ניסינו הכל, התייעצנו עם כולם ואולי יום אחד יהיה למישהו מאתנו את האומץ לקום וללכת.
"אני לא כועסת על בעלי, הוא בן אדם מקסים שעשה את המקסימום שהיה מצופה ממנו ופעל על פי ההדרכה שהוא קיבל, אבל אני כן כועסת על אלו שאמרו לו שאחרי החתונה הכל יעבור. אני מקווה שהם לא התכוונו למקרה כמו שלי, ואני מקווה שאם הם היו מבינים עד הסוף את הסיטואציה שהיינו בה הם היו מבינים שהדבר הנכון היה לבטל את השידוך.
"יכול להיות שזה נכון. יכול להיות שיש מקרים רבים שבהם מאורסים רוצים לבטל שידוך רק כי הם חוששים מהחתונה, אבל אני מכירה לא מעט מקרים שבהם שום דבר לא עבר והתחושות רק הלכו ונהיו יותר גרועות, כשבסופו של דבר אנשים התגרשו עם כמה ילדים, למרות שהכל היה יכול להימנע מראש.
"אני לא אומרת לך מה לעשות, אבל אני מציעה לך לקבל את ההחלטות בעצמך כי אחרי החתונה לא יעזור לך לבוא בטענות לאף אחד. האם אתה מוכן להמר? האם אתה לקחת את הסיכון שתגלה אחרי החתונה שאתה מרגיש את אותן הרגשות בדיוק ותקוע איתן לכל החיים? אם תרצה לבטל את השידוך אני מוכנה להיות זאת שתדבר עם ארוסתך.
"הוא היה בהלם, ואמר לי כמעט מיד שבתוך ליבו הוא בטוח שהדבר הנכון זה לעזוב את השידוך, אבל לא היה לו את האומץ לקבל את ההחלטה הבלתי מקובלת הזאת מבלי לקבל 'אישור'. הצעתי לו לחשוב על זה כמה ימים, ואחרי שהוא הגיע אלי נחוש לבטל את השידוך הרמתי טלפון לארוסתו.
"אמרתי לה שאני נותנת בה אמון ומספרת לה סיפור שאפילו הורי אינם יודעים, וביקשתי ממנה לכבד את בקשתי. סיפרתי לה את סיפור חיי, ושאלתי אותה אם היא רוצה למצוא את עצמה בסיטואציה שלי בעוד 10 שנים..."
בדמעות היא סיפרה לי שהיא מרגישה כבר עכשיו כמוני, ושלדעתה הם צריכים להיפרד, והם אכן נפרדו מתוך כבוד והערכה.
"המסר שלי מהסיפור הוא - אל תהמרו! לא מתחתנים אם לא בטוחים. נכון, לבטל שידוך זה 'פדיחות', וזה לא נעים לכל הצדדים, אבל תאמינו לי שלחיות בסבל כל כך הרבה שנים - זה לא פחות כואב".
האם יתכן שהמקרה שלך היה חריג, ובמקרים אחרים דברים מסתדרים אחרי החתונה?
"אני לא יודעת, אבל שמעתי מהמון יועצי נישואין מקצועיים שהמקרה הזה לא חריג, ושיש למרבה הכאב לא מעט מקרים כאלו שבהם הובטח לזוג ש'אחרי החתונה נצחק על זה' - והסיפור נגמר בבכי גדול".
אני מסתפק אם לכתוב את הסיפור שלך. אני לא חושב שזה אחראי לומר לכל מי שיש לו ספיקות ללכת ולשבור שידוך. את לא חושבת שאצל הרבה אנשים ביטול שידוך יכול להגיע ממקום של בריחה מאחריות?
"אני לא אומרת לבטל. אני אומרת לפנות לאיש מקצוע רציני וללבן אתו את הספיקות ביישוב הדעת. מבחינתי לתת לבחור או בחורה להתחתן מתוך ספק - זה הדבר הכי לא מקצועי שאני מכירה. אני יודעת שכשמלבנים את הספקות ביישוב הדעת אפשר להתחתן ממקום הרבה יותר רגוע ובטוח.
"אני רוצה לומר לך יותר מזה - כשחתן וכלה מתחתנים כי מישהו אמר להם שזה נכון, הם לא לוקחים על עצמם את האחריות. ואני לא חשובת שמישהו יחלוק על זה שלהתחתן מבלי להרגיש מחויבות לנישואין זה הדבר הכי גרוע שיש".
זה בסך הכל מודעה ב'יתד'
"לקח לי זמן רב מאד להתחיל שידוכים", מספר ר' שמעיה (32) בוגר אחת הישיבות הליטאיות המובילות, וכיום אברך באחד הכוללים היותר מוכרים בבני ברק. "התחלתי שידוכים בגיל מבוגר בשל האחות שמעליי שהתארסה בגיל מבוגר, והשתוקקתי כבר להתארס. ראיתי את כל החברים שמעליי נשואים ומגדלים ילדים והרגשתי שאני תקוע מאחורה.
"כשהתארסתי - לא היה מאושר ממני, וכולם שמחו איתי מאד. המשפחה, החברים בישיבה, וכל מי שהיה מודאג משמעיה שלא מתארס...
"עברה תקופה קצרה, וגיליתי בעיה משמעותית שלא נתתי את דעתי עליה לפני האירוסין. כשגיליתי את הבעיה לא היה לי שום צד לבטל את השידוך, ופניתי לאחד הרבנים המוכרים בירושלים (אחד השמות המוכרים בירושלים, שאני מעדיף שלא לנקוב בשמו מבלי לקבל ממנו אישור) רק בכדי לדעת כיצד נכון להתנהל מול הבעיה.
"הוא שיקף לי את המציאות כמו מראה, ופתאום הבנתי לאיזה חיי סבל אני הולך להיכנס. הבנתי עד כמה הבעיה שגיליתי היא דרמטית, והחלטתי מיד לבטל את השידוך, אך הוא דחק בי שלא למהר ולעשות את זה.
"'תחשוב על זה כמה ימים, תישן על זה לילה, אני לא רוצה שתקבל החלטות בפזיזות', ככה הוא אמר לי. 'אני גם לא רוצה שתקבל החלטות כי אני אמרתי לך משהו. אני רק משוחח אתך על המציאות ומציף את מה שקורה. תכתוב לך רשימה של 'בעד' ו'נגד', ותקבל את ההחלטה בעצמך'. אחרי כמה פגישות אתו הייתי נחוש בדעתי לבטל את השידוך.
"הרב אמר לי עוד משהו משמעותי שעזר לי לקבל את ההחלטה: 'אני נפגש עם מאות זוגות, ותדע לך שהם כולם היו משתוקקים להתחלף אתך. הזוגות הגרושים לפחות הגיעו לבירור מסוים, אך יש לך מושג כמה זוגות שהנישואין שלהם נוראיים חורקים שיניים וסובלים סבל נורא - והם היו משלמים כל הון שבעולם כדי להיות במצב שלך ולבטל את השידוך לפני שמתחיל הקושי הנורא שעובר עליהם?!'".
אז הבנת שהשידוך לא מתאים לך. איך הרגשת עם זה בפועל?
"היה לי קשה להכיל את זה. חיכיתי כל כך הרבה שנים לרגע הזה שאתארס, וגם ידעתי איזה צונאמי הולך ליפול עליי ברגע שהבשורה תצא. כולם כבר התכוננו לחתונה והתחילו לקנות דברים ופתאום אני דופק להם ברקס. אבל זה לא עניין אותי. החיים שלי שווים יותר מהכל, גם אם אנשים ירכלו עליי בלי סוף. הבנתי שהחיים שלי גדולים בהרבה מכל הפיצ'יפקעס האלה".
ואיך הרגשת כשחזרת לישיבה אחרי שהשידוך התבטל?
"אתה לא מבין איזה פדיחות שזה היה. בחורים עברו לצד השני כי הם לא ידעו מה לומר לי. הייתי מאד בטוח בצעד שלי, אבל הקושי היה נורא. מצד שני ידעתי שיום יומיים וזה יעבור, לעומת נישואים קשים שהם סבל של שנים ולא של כמה ימים.
"הייתה לי גם אסטרטגיה שאיתה פעלתי אחרי שהתבטל השידוך. יש כאלו שמנסים להסתיר ולהתחבא, ואני דווקא העדפתי שכולם ידעו על זה כמה שיותר מהר. הודעתי לכל מי שרק יכולתי שהשידוך התבטל ושאני שוב בשידוכים.
"בחורים היו כל כך בהלם שהם פשוט לא ידעו מה לומר. הם ריחמו עליי מאד ולא הפסיקו לאחל לי שיהיה בסדר. החלטתי לא להתייחס לזה, חזרתי ללמוד בכל הכח ועשיתי שטייגען מדהים באותם ימים.
"המשכתי להיות חבר של האחים שלה, ולא עבר דם רע בינינו. אפילו התפללתי עליה שתמצא את זיווגה כי אני חושב שהיא בחורה איכותית וטובה, ורק לי ספציפית היא לא התאימה. אני מאמין שעבור הבחור שיתאים לה היא תהיה אישה נהדרת".
וכשחזרת לשוק השידוכים, ההצעות חזרו לזרום?
"לצערי לא. אפילו אנשים שבעבר רדפו אחריי ואמרו לי שהם ביררו עליי ורצו כבר להיפגש - פתאום התחמקו ולא רצו להיפגש עם בחור שביטל שידוך. שדכנים שרדפו אחריי והרעיפו עליי הצעות כי בחור איכותי שלומד בגיל הזה דיי קשה למצוא - ופתאום הם התחמקו. בחור שביטל שידוך זה פגם רציני בשידוכים".
וזה מכעיס אותך?
"בוודאי. מה ההבדל ביני לבין בחור שנפגש 10 פגישות והוריד?! למה בגלל שהייתה מודעה ב'יתד' אני כבר פסול שידוך? זה לא שהתחתנתי והתגרשתי, ומסיבות טכניות אפילו אירוסין או 'תנאים' עוד לא היו. אז מה ההבדל ביני לבין בחור 'רגיל'? בגלל שעשינו 'לחיים'?!
"זה לא שבחור בוועד שביעי או שמיני לא נשבר לו הלב פעם או פעמיים. זה לא שהוא לא נפגש עשרות פגישות עם בנות. אז מה ההבדל בינינו? רק המודעה ביתד!".
בחורות בגיל 30 יכולות להרשות לעצמן לסנן בחור רק כי הוא ביטל שידוך?
"תתפלא. הן עדיין חוששות ממה שתאמר הסביבה על זה שהיא לקחה בחור שעזב שידוך. גם בגיל הזה בחורות נמנעות מלקחת בחור שעזב שידוך".
אז אם היית בן 22 בטח היית נדפק הרבה יותר מעזיבת השידוך?
"בוודאי, בגילאים האלו זה אחרת לגמרי. להם פי 10 יותר קשה. בגיל צעיר בחורה תשאל את עצמה 'למה שאקח בחור שעזב שידוך כשאני יכולה לקחת בחור 'רגיל''. בגיל מבוגר שאין הרבה בחורים איכותיים באמת זה פחות משחק ועדיין ראיתי את הירידה בהצעות בצורה בולטת. הציעו לי פתאום כל מיני הצעות הזויות ומשונות, שבחיים לא היו מציעים לי אם לא הייתי מבטל שידוך".
אם יורשה לי לשאול - אני מניח שבעבר גם אתה נמנעת מלהיפגש עם בחורות ששברו שידוך?
"אתה צודק. גם אני חששתי בעבר מהסטיגמה הזאת, ורק היום אני יודע שמדובר בסטיגמה בלבד. אני חושב שזאת סטיגמה שחייבים לעקור מהשורש, ושאין בה שום היגיון או צדק. אבל לפעמים עד שאתה לא פוגש את הסטיגמה בעצמך לא נופל לך האסימון".
איזה עוד קשיים פגשו אותך כבחור שעזב שידוך?
"הקושי מול המשפחה. אמא שלי הייתה שבורה, אחים שלי הרגישו מאד לא בנח מול הסביבה. אני מרחם על אמא שלי שנאלצה להתקשר לכל השדכנים ולשכנע אותם שאמנם עזבתי שידוך אבל אני בחור טוב...
"מבחור מוצף בהצעות היא הייתה צריכה להתחנן לשדכנים ולהסביר להם בדיוק מה קרה ולמה שברנו את השידוך. אני חושב שיש סטיגמה מאד לא הוגנת ביחס לבחורים ובחורות שעזבו שידוך".
אמא שלי והרבי - הצילו את החיים שלי מגורל אכזרי
"שלושה שבועות לפני החתונה, אחרי שכבר חולקו ההזמנות וכל ההכנות לחתונה הושלמו, הייתי מאד לא שמחה", מספרת יעל (27) בת למשפחה חסידית מבית שמש. "אמא שלי ראתה את המצוקה שלי וביקשה לשוחח איתי. היא אמרה לי שאם אני לא מרוצה אני יכולה לבטל את השידוך - ואני מיד פרצתי בבכי נורא. אמרתי לה שאני לא רוצה אותו, אבל לא מסוגלת לעמוד בקושי הנוראי של ביטול שידוך ובמה שכולם יגידו.
"כבר תקופה ארוכה לפני כן רציתי מאד לבטל את השידוך אבל לא העזתי לומר את זה בקול, ואם אמא שלי לא הייתה מעלה את האפשרות הזאת לא הייתי מעזה לעשות את זה. זאת לא אופציה שקיימת בתפריט, כולם מדברים עלייך ואת חוששת שאחרי זה אף אחד לא ירצה להתחתן אתך.
"אמא שלי שוחחה עם הרבי שלנו וסיפרה לו את הסיפור, והרבי ביקש לשוחח איתי - צעד חריג מאד של הרבי מאחר שהוא הבין שאני לא אהיה מספיק שלימה עם הצעד אם לא ארגיש שהוא מבין היטב את המקרה ונותן לי גב חזק למהלך.
"הרבי התקשר אליי בשעה שנקבעה, ולאחר ששוחחנו הוא פסק ואמר שעלי לבטל את השידוך. הוא אמר לי ש'לא נכנסים למיטה חולה' ולא מתחתנים בכזאת צורה. אמרתי לו שאני חוששת מאד מהרכילויות שירכלו עלי, והוא אמר לי ש'עדיף כולם ירכלו ויצחקו עלייך כמה חודשים או אפילו שנה שלימה, מאשר שכל החיים שלך תבכי במיטה ואף אחד אפילו לא יראה את הבכי שלך'.
"המשפחה של החתן לא הסכימו להשלים עם הסיטואציה, והם שלחו שליחים לרבי שלי לומר לו שהם לא מוכנים לבטל את השידוך. הם טענו ש'עדיף להתחתן ולהתגרש ולא לבטל שידוך', והרבי ענה בתגובה ש'אני את הדעה שלי אמרתי, ואני לא חושב שהיא צריכה להתחתן בכזאת סיטואציה'.
"במקביל הרבי שלח אותי לטיפול רגשי, כשהוא ראה שאני כל כך נסערת, וזה באמת עזר לי מאד".
אז שלושה שבועות לפני החתונה רק התחילה הסאגה הזאת?
"בדיוק. אני מבחינתי מהרגע שבו שוחחתי עם הרבי הודעתי מיד לכולם שהחתונה מבוטלת, אבל הסיפורים עם המשלחות רק התחילו אז. היום אני מסתכלת אחורה ואומרת לעצמי 'מה ההיגיון בלהתחתן ולהתגרש, או בלהתחתן עם מישהו לא מתאים? בשביל מה באמת להיכנס למיטה חולה?!'".
אם הרבי לא לא היה אומר לך לעזוב אותו, איפה היית היום?
"הייתי עגונה. אני בטוחה. אני מכירה אותו וגם קיבלתי אחר כך דיווחים נוספים. ברור לי שלא הייתי יכולה לחיות אתו, וברור לי שהוא לא יהיה מסכים לתת לי גט. אני יכולה גם לומר לך שאם היו מכריחים אותי להתחתן והיו הורסים את החיים שלי, אני לא מאמינה שהייתי נשארת חרדית.
"ההתנהגות של המשפחה שלו אחרי שביקשנו לבטל את החתונה, ומכבש הלחצים שהם הפעילו על הרבי שלי, מבהירים בדיוק איך הם היו מתנהגים אם הייתי מבקשת גט, כשזה כבר בידיים שלו הרבה יותר מאשר בידיים שלי.
"גם בהמשך ביקשנו מהם 'כתב מחילה', כי בלי זה אף אחד לא מוכן להתחתן עם בחורה שביטלה שידוך, והם דרשו סכומי כסף מטורפים כפיצוי. ברור לי שבדרישה של גט הוא היה סוחט אותי הרבה יותר מזה. בסוף קיבלנו פסק דין מכמה בתי דינים בבני ברק שפסקו שאנחנו לא צריכים לקבל מחילה ממנו".
ואיך הלך לך בשידוכים אחרי שביטלת שידוך?
"אני כבר לא הייתי קשובה למה שאמרו עליי. מהרגע שעשיתי צעד כזה דרמטי ולא מקובל התמקדתי בחיים שלי וסיננתי את רעשי הרקע של הסביבה, אבל בעלי סיפר לי שאחרי שהתארסנו כולם שאלו אותו 'איך הסכמת להתארס עם בחורה ששברה שידוך?', והוא אמר להם שהוא העדיף להתמקד בבחורה עצמה ובאופי שלה, ולא בסטיגמה שהצמידו לה.
"היה פה גם סיפור של סייעתא דשמיא שהרב של בעלי היה חלק מהרבנים שנשלחו לרבי שלי בשביל לדרוש ממנו לא לבטל את השידוך, והרב שהתנהל באחריות - החליט שלפני שהוא פונה לרבי שלי הוא יברר עליי בכדי להכיר את הפרטים.
"הוא ביקש מאשתו לברר עלי והיא דווקא שמעה עלי דברים מאד טובים, ולכן כשהציעו אותי לחסיד שלו הוא דחף אותו בכל הכוח לגשת לשידוך על סמך הפרטים שהוא שמע עלי כשביטלתי את השידוך".
אז הרבי הציל לך את החיים...
"הרבי ואמא שלי - שניהם הצילו לי את החיים מגורל אכזרי. אם לא אמא שלי שהעזה להעלות את האופציה של ביטול השידוך, ולולי הרבי שנתן לי גב חזק כל כך החיים שלי היום היו הרוסים. אני לא הייתי מעזה לעצור את החתונה לולי העזרה של שניהם.
"היום, במבט לאחור, זה נראה לי כל כך הגיוני ונכון. אני לא מבינה למה את ההיגיון של האנשים שמעדיפים להתחתן עם מישהו כשהם יודעים עוד לפני החתונה שזה לא יעבוד. למה לאמלל את הזוג?!
"אני חושבת שגם הרבי וגם אמא שלי - שניהם חשבו רק על הטובה שלי ולא חשבו על שום דבר נוסף. במבט לאחור אני מסתכלת אחורה ואני מאושרת שעשיתי את הבחירה הזאת. היום אני נשואה ובמקום שטוב לי, במקום להיות עגונה אחרי תקופה נוראית של סבל, אולי בתוספת של ילד או שניים - מתחננת לגט. ומשלמת על זה מחירים יקרים".
עדיף להתחתן ולהתגרש
לעומת המקרה של יעל שהסתיים בביטול השידוך, נציג את סיפורה העצוב של הודיה שהעדיפה להתחתן למרות החשש מהעתיד.
"כשאחותי הודיה התארסה אירחתי אותה ואת החתן שלה לפני האירוסין, וראיתי שההתנהגות של החתן מוזרה במיוחד", מספרת נעמה (35) מנתניה. "אמרתי להורים שלי שהוא נראה לי אלים, וההתנהגות שלו מאד חריגה וחששתי מאד לעתידה של אחותי.
"ההורים שלי השתכנעו מהטענות שלי, והבינו שהם נפלו עם חתן בעייתי. הם הלכו להתייעץ עם גורם מוסמך שאמר להם ש'עדיף להתחתן ולהתגרש מאשר לבטל שידוך - מאחר שיש בעייתיות קשה בלקבל מחילה בלב שלם'.
"הם התחתנו, ואחרי חודשיים מהחתונה אחותי קיבלה מכתב מבית הדין של ר' נסים קרליץ זצ"ל שבו הוא אמר לה שהיא יכולה לעזוב את הבית והיא לא נקראת 'מורדת' מכיוון שהיא עוזבת את הבית בשביל לשמור על בריאותה הנפשית.
"היא חוותה אלימות, השפלות, וכל מה שהדמיון השטני יכול להעלות בדעתו, וכשהיא דרשה ממנו גט הוא התנה את הגט בכך שהוא יקבל את הדירה שההורים שלי רכשו.
"בלית ברירה היא וויתרה על הדירה וזכתה בחירות, אבל הכאב נשאר עד היום".
תרשו לי להוסיף ולהזכיר - המקרה הזה קיצוני מאד, ויש לא מעט מקרים שבהם מתברר אחרי החתונה שהספקות נעלמו כלא היו, אך למרות זאת - חשוב שלא להתעלם ממקרי הקיצון האלו כדי ולמנוע סבל בעתיד.
היא חושבת שהיא דפקה אותי?
"הכלה שלי עד היום בטוחה שהיא דפקה אותי, אבל אני דווקא שמחתי מאד", מספר רפי (22) מביתר עילית. "התארסתי בגיל צעיר מאד והבחורה שהייתה גדולה ממני בכמה שנים הייתה ביקורתית ביחס לכל דבר שעשיתי: כשסיפרתי בדיחה היא טענה שהיא תינוקית, כשנתתי לה לבחור היא טענה שאני לא מספיק בוגר - והביקורתיות שנדפה ממנה הייתה בלתי ניתנת להכלה. היא גם הרגישה שהמשפחה שלה מיוחסת ושלי פחות וההרגשה שלי הייתה נוראית.
"לקראת החתונה הבנתי שהיא רוצה לבטל את השידוך והיא לא מעזה לעשות את זה. החלטתי שאני לא אהיה זה שאבטל את השידוך, וקיוויתי שיהיה לה מספיק אומץ לקום ולעשות את זה בעצמה.
"ואכן, חודש לפני החתונה היא ביטלה את השידוך ואני שמחתי מאד. לא היה לי אומץ לקום ולעשות את זה נגד מה שמקובל בחברה ובמשפחה שלי, ושמחתי שהיא בחרה בשבילי".
אם השידוך לא היה מתבטל - איפה היית היום?
"אני מאמין שהייתי גרוש, או שהייתי מתוסכל מאד בתוך מערכת זוגית הרסנית. למזלי היה לה את האומץ".
ואיך היו השידוכים אחר כך?
"הציעו לי הצעות מעולות. אני לא יודע אם זה קשור לזה שאנחנו משפחה ממוצא מזרחי, אבל לא הרגשתי שהשידוכים שלי ירדו ברמה בגלל זה".
עברו שנתיים מאז - זה השפיע על מי שאתה היום?
"בהחלט. היום אני לא סופר אף אחד. הגעתי למצב שאני חי את החיים שלי ולא מעניין אותי מה אנשים מדברים על זה מאחורי הגב. בכל נקודה של שבר אתה יכול או להתאבל או ללמוד - ואני למדתי לא להתייחס למה שאנשים מדברים עלי, וזה עוזר לי מאד בחיים.
"אך למרות הכל, חשוב לי להדגיש לך משהו שאני יודע שאני לא היחיד שעבר את זה. עברו שנתיים ואני עדיין לא מסוגל לשמוע הצעות שידוך. אין לי הסבר מדויק למה זה קרה, אבל העובדה היא שאני לא מסוגל לשמוע שידוכים. אני יודע שלא מעט בחורים שביטלו שידוך מתמודדים עם קושי לחזור ולשמוע שידוכים".
מותר לי להציע לך לפנות לטיפול מקצועי? עברת חוויה קשה, נתת אמון בקשר עד כדי הסכמה לאירוסין והאמון נסדק. תרשה לי להציע לך להיעזר בייעוץ מקצועי בכדי שלא תישאר תקוע...
"תודה, נחשוב על זה".
• • •
אחד האנשים שמתעסקים בנושא של 'שידוכים' הוא הרב שמריהו גריינמן - ראש ה'כולל לבחורים' ברחביה. השיחה איתו הייתה מרתקת ולא צפויה, והאמירות שלו מקוריות ועמוקות.
הרב שמריהו, כתבת בעבר כאן ב'כיכר' טור בשם "איך סוגרים שידוך?!", והסברת כיצד לדרך לשידוך בצורה רגועה ובטוחה. השאלה היא מה אתה עושה עם בחור שאתה לא מכיר שכבר סגר שידוך - והוא יושב מולך בצד השני של השולחן נסער וחסר מנוחה ואומר לך שהוא רוצה לבטל את השידוך. איך אתה יודע מה לענות לו? האם השידוך באמת לא מתאים לו? אולי הוא סתם חושש?
"בוא נתחיל דווקא ממה שלא עושים בכזאת סיטואציה... אני לעולם לא אקבל החלטה בשביל הבחור, או אומר לו מהי הבחירה הנכונה בשבילו, וזאת מ-2 סיבות:
א. כי אני באמת לא יודע מה נכון עבורו.
ב. כי זה לא יעזור לאותו בחור שאני יודע מה נכון לו לעשות.
"מה שכן יעזור לו זה שנשב בנחת ונפתח את הסוגיה בצורה רגועה. נוריד לאט לאט את המתח, נקלף את כל הדברים החיצוניים עד שבס"ד נגיע לאמת הפנימית של הבחור: מהו הרצון האמתי שלו, מבלי לפחד להגיד אותו במילים, מהו החלום שלו, ממה הוא חושש באמת?
"המרחב שהבחור מקבל מביא אותו לשמוע, לפעמים לראשונה בחיים ממנו עצמו מה הוא באמת מחפש, מה הוא באמת רוצה וממה הוא באמת מפחד.
"בדרך כלל כאשר נוצר סנכרון בין העולם הפנימי של הבחור לעולם החיצוני התמונה נעשית ברורה יותר, וכל התהליך מתנהל מתוך הרבה יותר ביטחון. הדרך לשידוך טוב עוברת בדרך ארוכה אבל הדרך אמורה להיות דרך שנעים לך ללכת בה, ובשביל שאתה רוצה לצעוד בו ואתה פוסע עליו בביטחון. בחור אמור להיות שלם עם הבחירה שלו".
בחור שבא ואומר לך: 'התארסתי, אבל אני יודע בוודאות שעשיתי טעות. אני לא רוצה את השידוך הזה ואני נשאר בו רק כי אני כבר בפנים. אם רק היה אפשר הייתי מחזיר את הגלגל אחורה'. האם יש סיכוי שמשידוך כזה של מישהו שלא רוצה להתחתן עם בן/ת הזוג יצמח משהו טוב, או לא? מהו בכלל הפתח שבו נכנסים סימני השאלה?
"בצורה שבה אתה מציג את זה לכאורה אין סיכוי, אבל אתה מציג את זה מאד דרמטי וחד משמעי. שאלת מהו הפתח שבו נכנס סימן השאלה, והפתח הוא שהוא בא אלי. אם היה ברור לו שהוא לא רוצה הוא היה מודיע שהוא לא מגיע לחתונה. כשהוא בא אלי הוא רוצה משהו, והתפקיד שלי הוא להבין מה הוא רוצה ממני. הוא בא אליי בשביל לבקש עזרה ואני צריך לזהות איזו עזרה הוא רוצה באמת. ביטחון? אישור? לגיטימציה? אתה אומר את זה מאד ברור, אבל מרבית הבחורים שנפגשתי איתם בשלב הראשון של השיחה הם לא ידעו מה הם רוצים.
"כשאדם נמצא בתוך הסיטואציה אין לו באמת יכולת לדעת מה הוא באמת רוצה. וכשהוא מדבר על הדברים - אחרי שעה של שיחה הוא פתאום נהיה נינוח ורגוע. לפעמים מתחילת שיחה לסוף השיחה יכולים לצאת דברים הפוכים לחלוטין.
"אני יכול לשוחח עם בחור שמצהיר שהוא לא רוצה את השידוך שלו, ואחרי שאני נותן לו לגיטימציה לפחדים שלו הוא מבין בעצמו שהפחד הוא לגיטימי ושבמקרים רבים בתוך ליבו הוא רוצה את השידוך אבל מפחד. אבל זאת כבר תובנה שהוא הגיע אליה מעצמו ולא משהו שאני אשכנע אותו".
אמרת שאתה לא אוהב לדבר על מקרי הקיצון, אז נלך על המקרה שנמצא בדיוק באמצע... מגיע אליך בחור ואומר לך: 'אני חש רגשות מעורבים ולא מצליח להכריע. יש לי צדדים שאני מאד אוהב בארוסתי ויש צדדים שאני לא מסוגל להכיל'. איך אתה יודע לומר לו כיצד לשקלל בצורה טובה את הנזק מול התועלת? והאם אתה לא חושש שאחרי שבועיים או חלילה אחרי החתונה - הוא יאמר לעצמו 'כשהייתי אצל הרב שמריהו היה לי ברור מאד, אבל עכשיו אני שוב בספקות ולבטים'?
"אספר לך סיפור. הגיע אלי בחור עמוק מאד, וגם רגיש. הוא נפגש עם בחורה כמה פגישות והוא אומר לי דבר כזה: מצד אחד היא עמוקה מאד ברמה שטרם פגשתי, ומצד שני יש בה משהו קצת כבוי. אני הרפתקן, אוהב סערות והיא לא משתפת עם זה פעולה. מה אני יכול לעשות? איך אני יכול לדעת אם הנזק שווה את התועלת או לא?
"מה שעשיתי זה שאחרי שנתתי לו להוציא את כל הלבטים שלו, חזרתי על הדברים שהוא אמר. הוא שמע את עצמו בצורה מאד מונוטונית וברורה, ונהיה לו מאד ברור בראש מהם הצדדים לכאן ולכאן. ואז אמרתי לו: בוא נחליף את התפקידים. אני מגיע להתייעץ אתך, ואני זה שמציג את השאלות. מה היית עונה לי?
"הוא אמר לי מיד שהוא לא חושב שאפשר להמשיך הלאה בכזה מקרה... וזהו, כך הסתיימה הפגישה".
בכזה מקרה אתה באמת יכול להיות בטוח שלא יהיו לו ספיקות כי אתה לא אמרת לו כלום...
"אני מעולם לא אקח אחריות בשביל מישהו. האחריות היחידה שאני לוקח היא להיות עם הרבה סבלנות. אני לא אומר לבחור מה אני חושב. אתה נותן לרעשי הרקע לכבות וכשאתה מפרק את זה בלי כל הדרמות, פתאום הכל נהיה ברור.
"ככלל, אני לא נבהל מספיקות ולבטים, ולא חושב שהם בעיה שלא אמורה להיווצר. זה בסדר שיש ספיקות ולבטים, זה מעיד על עירנות נכונה ואחריות, אבל במקביל יש גם דרך לפשוט ספיקות ולבטים. הלבטים הם חלק מתהליך - הם אינם עצירה או סטייה מהתהליך.
"המשמעות האמיתית של בחירה היא שהאדם שלם עם המציאות שקיימת, ועם המציאות שהולכת לקרות. כלומר, אני בוחר לראות את עצמי יחד עם מה שקורה. לדוגמה - הזמינו אותי למפגש משפחתי ואני בוחר להיות חלק ממנו למרות שהוא דחוס ומלא ומלא במבוגרים, ולמרות שאני מוכרח להיות במפגש אני בוחר להיות נוכח בפועל.
"המשמעות של לבחור שידוך היא שאחרי ששמעתי אינספור נתונים ומידע, ואחרי הרבה תחושות ולבטים, אני מתנתק מכל הרעש והבלגן, מתנתק מערימות הנתונים, ומתכנס עם עצמי כדי לבחון ולהרגיש אם זאת בחירה נכונה או לא. בחירה זה לא משהו שחייבים להסביר אותו, אבל זה בהחלט משהו שאתה מרגיש שלם אתו. בדרך כלל כשהאדם חושף את הקול הפנימי שלו בנחת וברוגע, הבחירה צפה ועולה וזה לא כרוך במאמץ".
כשאתה נתקל בבחורים שרוצים לבטל שידוך, אתה מתרשם שהם יודעים מה הם רוצים או מה הם מרגישים?
"תרשה לי לומר לך בכאב על כלל הבחורים שאיתם אני נפגש ולאו דווקא על אלו שמבטלים שידוך: אחוזים גבוהים מכלל הבחורים שאיתם אני משוחח לא יודעים למה הם רוצים להתחתן. אני שואל אותם את השאלה הזאת בצורה מאד נינוחה שמאפשרת להם לענות כל תשובה אפשרית, אבל אפילו ביחס לעצמם אין להם תשובה. יכול להיות שבתת מודע מסתתרות להן תשובות, אבל הסיכוי להגיע לבהירות כשאין לך תשובה ברורה לעצמך, הוא נמוך מאד.
"ככלל, כל עוד ואתה עסוק בעצמך ובתחושות שלך, הסיכוי שיתפתח קשר הוא נמוך מהסיבה הפשוטה - כי עדיין לא ניסית לייצר קשר: ניסית לבדוק מה אתה יכול לקבל, ואתה כל הזמן בוחן אם זה כבר קורה, והאם העסקה שעשית הייתה טובה, וכשהשני מרגיש שהוא נמצא במבחן, סיכוי קלוש שיתפתח קשר של אמון".
אתה פוגש בחורים בגילאים מבוגרים. האם אתה מרגיש שהם קיבלו כלים מספיקים?
"אתה לא מבין כמה חסרה הדרכה בתחום הזה. הבחורים אובדי עצות, ולא יודעים כיצד להתנהל. כמעט ואין וועדים וגם כשיש הם לא תמיד טובים. אין מענה בתחום הזה. אז בחורים צעירים שעלו על המסלול והתארסו עוד איכשהו יצאו מזה, אבל בחורים שמגיעים לגילאים מבוגרים יותר הם אובדי עצות. בחור שהגיע לגיל שבו הוא שואל שאלות ולא מקבל מענה הוא סובל מאד. בחור בן 23-24 לא פגש את ההורים שלו כבר 15 שנה וגם את הר"מ שלו הוא לא פגש כמה שנים טובות.
"כשבחור או בחורה מתחילים שידוכים פתאום ההורים שלהם צריכים להבין מי זה הילד שלהם. והבעיה היא שלבחור ולבחורה אין ברדיוס של כמה ק"מ מישהו שהם נותנים בהם אמון ויכולים להתייעץ איתם. ככה זה במרבית המקרים. הם מתמודדים עם זה לבד, וזה בעייתי מאד".
יש היום אפילו מקרים קיצוניים יותר של בחורים שמסתירים מההורים שלהם מי הם, מחביאים סמארטפונים וכו' וההורים שלהם שבטוחים שהם בחורים מאד סגורים ומציעים להם שידוכים שלא מתאימים להם...
"זה ברור, וזאת תופעה כואבת, אבל אני מדבר על בחורים רגילים. על הבחורים הטובים שבמיינסטרים של עולם הישיבות. אין להם מענה".
אבל יש אנשים שנחשבים לברי סמכא ויש להם תשובות, אז למה אתה טוען שאין מענה?
"הבחורים לא מוכנים בכלל לשמוע אותם. הם שבעו מהרצאות, אתה צריך מישהו שאתה נותן בו אמון ושאתה יכול להיפתח בפניו. הם לא צריכים מישהו שיגיד להם אם הם צודקים או לא צודקים - הם צריכים מישהו שיעזור להם להגיע למקום הנכון עבורם.
"הם לא צריכים תשובות מגדולי ישראל לדעת מה נכון ומה לא נכון, אלא מישהו שיעזור להם מהמקום שלהם להגיע למנוחה ויישוב הדעת, ושיעזור להם להבין איפה הם נמצאים.
"אתן לך דוגמה למקרה שבו בגלל היעדר הדרכה נכונה בחורים נכנסים למערבולות שהם לא יודעים להתנהל בהם, למרות שהמציאות ברורה מאד. הגיע אלי בחור בן 24 מאחת מישיבות הדגל, וביקש להתייעץ. היה ניכר עליו שהוא נמצא בסערת רגשות, ושהוא נמצא בנקודת זמן דרמטית. הוא סיפר לי שהוא נפגש עם בחורה שעדיין לא עשתה 20, והוא נמצא בשלב שהוא רוצה להתקדם (לסגור) והוא לא יודע מה לעשות, כי הוא חושש שהיא לא שם...
"שאלתי אותו אם אני יכול להציע לו הצעה מעניינת: 'מה דעתך לדבר על זה עם הבחורה בעצמה?', ברגע הראשון הוא נבהל, אבל הוא החליט ללכת על זה. באותו הערב הם נפגשו, והוא התחיל לגמגם ולומר לה שהוא אף פעם לא היה בסיטואציה כזאת... הבחורה לא איבדה את הלשון ואמרה לו 'אני לא יודעת איפה אתה, אבל אני רוצה להתקדם"'..
"בחור כזה יכול לאכול סרטים, להיפגש עוד פגישה ועוד פגישה, והוא באמת מרגיש שהוא נמצא בדרמה - אבל המציאות מאד פשוטה, וכשרק נמצא מישהו לידו וממקם אותו במקום שבו הוא נמצא, הכל נראה אחרת.
"אתן לך דוגמה נוספת, די משעשעת... יום אחד ניגש אלי בחור ושואל אותי: 'האם לדעתך יש אישה שלא צריכה גבר'?, הבנתי מיד שהוא נפגש עם בחורה שהייתה חזקה ממנו והיא הצליחה קצת להבהיל אותו. שאלתי אותו אם השאלה היא פילוסופית או שיש בה פן מעשי? שוחחנו גם על הפגישה שהייתה, וגם על הדיון הפילוסופי שבעניין ותוך שלושה ימים הוא דחף 4 פגישות וסגר מתוך אושר. כשהעלינו את כל הנושאים לדיון במהלך הפגישה, הוא הגיע לנקודה של רוגע, וכשהסתיימה הפגישה הוא אמר לי שעכשיו הכל ברור לו".
מה באמת הייתה הנקודה ששינתה לו את התפיסה?
"האמת שאני לא יודע. אני רק יכול לומר לך מה קרה בשיחה. מה שקרה זה שהוא הרשה לעצמו לשאול את כל השאלות שהוא רצה לשאול, והוא הרגיש שהוא יכול לפתוח כל נושא שהוא רוצה - וכנראה שנהיה לו סדר בראש. כשיש תחושה של בלגן בראש זה לרוב לא מהשאלות עצמן אלא מתחושה שאין מה לעשות עם השאלות"... אם יש לי חלום - זה שיום אחד יקומו סדנאות לבחורים בנושא של 'שידוכים', כי רמת הצימאון היא אדירה!".
לסיכומם של דברים: אמנם הבאנו כמה דוגמאות של מבטלי שידוך, אך תסתכלו סביבכם, רובם לא במקום הזה. מה זה אומר? שקשה לשים את הנקודה על השבר המדויק - מתי נכון לבטל שידוך ומתי זהו רק קושי מדומיין שיסתדר לאחר החתונה. כך או כך, ספיקות כנראה תמיד יהיו, לכולם, בשלב כזה או אחר לפני החתונה - אך כדי לדעת מתי מדובר בשאלה מהותית שעשויה להשליך על כל החיים ומתי זהו רק חשש בעלמא, כדאי ומומלץ להתייעץ עם מי שמבין.
(לפניות לכותב: israel@kikar.co.il)
הצגת כל התגובות