פרק ח': פסקו המהדהד של הגאון רבי נתן קופשיץ להשאיר את קריאת המגילה בי"ד באדר בבית שמש כפי שנהוג שנים רבות, פורסם כנגד פסקו של הגאון רבי משה בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר שסבר שיש להחמיר ולחגוג את פורים ברמב"ש ד' גם בט"ו אדר. הגר"נ קופשיץ הגדיר את פסקו כ"חוצפה גדולה לעבור על דברי המשנה ברורה".
בית שמש סוערת בשבועות האחרונים, בהרבה יותר ממערכות הבחירות שידעה העיר בשנים האחרונות. מחלוקות כזו בין הפוסקים, היא לא דבר שבשגרה.
פוסקים רבים התערבו לכאן ולכאן, והציבור הרחב התבלבל במעט.
- סערה בפתח; מתי יחול פורים בבית שמש?
- האם 'בֵּית שֶׁמֶשׁ' 'ו'יַרְמוּת' הקדומים - זוהו?
- זו השאלה ההלכתית הגדולה בסוגיית בית שמש
- פורים בט"ו? ההוספה של רמת בית שמש ד'
- פורים בבית שמש; הפסק המפתיע של הרב בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר
- לקראת חג הפורים: עלייה לרגל ל'תל ירמות'
- האם החרסים העתיקים השפיעו על הפוסקים?
דייני בד"צ העדה החרדית, והראב"ד הגר"מ שטרנבוך, פסקו להמשיך לקרוא בי"ד אדר בבית שמש, וכך גם רבנים מחסידות חב"ד שמתגוררים בבית שמש.
הגאון רבי יוסף ליברמן, בעל שו"ת משנת יוסף פסק שיש לקרוא מגילה בט"ו אדר, וכך גם הגאון רבי אביגדור נבנצאל רבה של ירושלים בין החומות .
הגר"ע יוסף נכדו של מרן הגר"ע זצ"ל פסק שמעיקר הדין יש לקרוא ברמות ג' ד' וא' בבית שמש ביום ט"ו באדר, ורק לחומרא מי שרוצה יחמיר ויקרא גם בי"ד, ואולם מדין "לא תתגודדו", יש לקרוא גם בי"ד בלי ברכה.
ואילו הגאון רבי אשר וייס, גאב"ד "דרכי הוראה" פסק כי "אין צריך לקרוא את המגילה אלא בי"ד בלבד, כיון שיש בזה כמה ספיקות ותהיות".
• • •
אנו פנינו לפרופ' עמיחי מזר, מגדולי המומחים בתחום הארכאולוגיה בארצנו, שעוקב שנים ארוכות אחרי חפירת אתר הארכיאולוגי 'תל ירמות' שנמצא מול רמת בית שמש ד' שעורר את הסערה.
פרופ' עמיחי מזר יליד תש"ב (1942) גדל בצילו של דודו הארכיאולוג המפורסם בנימין מזר, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.
פרופ' עמיחי מזר עצמו קיבל על מאמריו הרבים ותרומתו לתחום הארכיאולוגיה 'פרס ישראל' לחקר הארכאולוגיה, ובין היתר הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. במהלך השנים הוא שימש כראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, וכיהן כחבר המועצה הארכאולוגית של ישראל והיה חבר מועצת רשות העתיקות.
פרופ' עמיחי מזר: "אני עקבתי אחרי כל החפירות באתר 'תֵּל יַרְמוּת' וביקרתי שם מספר פעמים. חפר שם חבר שלי פרופ' פייר דה מירושדג'י ארכיאולוג צרפתי.
"בפסגת תל ירמות יש גבעה גבוהה, ולמרגלותיה יש שטח נמוך. השטח הכללי של האתר הוא 180 דונם שהם היו עיר מוקפת חומה גדולה בתקופה שאנו קוראים לה 'ברונזה קדומה'. עיר זו התקיימה מ- 4800 שנים לפני זמנינו עד 4400 שנים לפני זמננו. זה תקופה שאין לנו שום כתב מארץ ישראל, אלא יש רק מארצות אחרות. מדובר ב-1700 שנים לפני תקופת דוד המלך. לגבי יהושע אנחנו לא יודעים בדיוק, אולם לפי הכרונולוגיה של התנ"ך החומה המוקפת בירמות קדומה בערך ב- 1500 – 1200 שנים לימי יהושע. בסוף תקופה זו העיר חרבה ונטשו אותה ויותר לא התגוררו שם, אלא רק בחלק הגבוה ששם היה יישוב בתקופת השופטים, והממצא הארכיאולוגי מתקופה זו מראה כי היה זה יישוב קטן ללא חומה".
א"כ, כפי שפסק הגר"נ קופשיץ, אין יסוד לפורים דמוקפים בבית שמש ברמה שסמוכה לירמות, כיון שלא היה בירמות בימות יהושע חומה שהקיפה את העיר...
"אכן, בימות יהושע לא, אבל 1000 שנים קודם לכן כן. השאלה היא מה הפוסקים יפסקו בסוגיה זו".
לגבי שאלת הזיהוי של ירמות. מנין לנו שירמות שכתובה בתנ"ך היא אותו תל עתיקות שמצוי בפאתי בית שמש מול שכונת רמת בית שמש ד' החדשה?
דוגמה: 'בתל עזקה' כל תייר שמגיע לבקר הוא רואה למולו שלטי ענק מטעם קרן קיימת לישראל ורשות העתיקות שכתוב ומודגש בה את ההיסטוריה של המקום ונפלאות דוד המלך שאירעו במקום. אבל ב'תל ירמות' אין שום תיירות ואין שום שלטים מדוע?
"בספר יהושע פרק י' נאמר: "וַיֵּאָסְפוּ וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן מֶלֶךְ יַרְמוּת מֶלֶךְ לָכִישׁ מֶלֶךְ עֶגְלוֹן הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם וַיַּחֲנוּ עַל גִּבְעוֹן וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ", לא כתוב שכל הערים הללו מוקפות חומה. אלו ערים שהיה להם מלך אבל לא בהכרח היתה להן חומה. בחוקי 'שימור שמות' השם הערבי 'חִ'רבּת אל-יַרְמוּך' שימר את השם התנכ"י, וזה קורה בהרבה מקרים. כמו בתל בית שמש שיש בו מעין ששמו בערבית עין שמס, כך שהשם 'יַרְמוּך'' שומר את השם התנ"כי ירמות".
אז אתה ללא ספק סבור שתל ירמות שלנו הוא ירמות של התנ"ך?
"אין מאה אחוז בשום דבר בארכיאולוגיה, אולם זו הסבירות הגבוהה ביותר. ביהושע לא כתוב שהיו שם חומות בתקופתו, וכך גם הממצא הארכיאולוגי מעיד. ראה ביהושע טו פסוקים לג עד לו כתובים שמות של ישובים, וירמות מופיעה שם ליד עדולם, שוכו ועזקה, והכל באותו אזור. ראה גם ביהושע יב פסוק יא יש רשימת מלכי ארץ כנען 31 מלכים. בתוכם מלך ירמות, אבל לא כתוב שאלו היו מקומות מוקפות חומה".
לסיכום: פרופ' עמחי מזר סבור שירמות שלנו בבית שמש היא אותו ירמות של יהושע בין נון, אולם ע"פ המחקר הארכיאולוגי ירמות לא הייתה מוקפת חומה בימות יהושע בין נון, אלא קודם לכן. תודה רבה.
תגובה לדברים קבלנו מאת הרב דוד קהלת שעסק בענייני תל ירמות הן מבחינה הלכתית, והן מבחינה ארכיאולוגית:
"1. בנוגע לחומה שגילו בתל ירמות, ישנו מחקר רציני ביותר של דניאל משה לוי המוכיח שתקופת ברונזה הקדומה, התקופה אליה שייכת החומה שנתגלתה, תואמת לתקופת יהושע בן נון.
"2. הגמרא בירושלמי קובעת ע"פ רבי שמעון בן לקיש ואומרת שכל הערים המנויות בספר יהושע מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. אחת מהם היא ירמות.
"אמנם רבי יוסי ברבי חנינא חולק עליו אולם סובר קרבן העדה, הפרשן הקדום ביותר על הירושלמי, כי מחלוקתם היא רק בהגדרה אלו ערים נכנסו לספר יהושע ולא על כך שהערים המנויות בו הם ערי חומה.
"ראיה חזקה לכך אנו מוצאים בפרשנים על ספר יהושע: רש"י, מצודות והגר"א מבארים כי הערים המנויות היו מוקפות חומה. לרש"י גם לא הפריע לפרש במקביל לכך כפירוש רבי יוסי חנינא ש'ערי ספר מנה'".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות