פרק ב': בטור הקודם הבאנו מקורות על גדולי ישראל שביקרו בקבר יתרו הסמוך לטבריה, ואך מרן שר התורה זי"ע ענה לשואל האם כדאי להתפלל בקבר יתרו? והשיב: "כמו כל הצדיקים".
מהמקורות נראה שהיו אף צדיקים עליהם נטען שהשתטחו בדמע על מִדְרָךְ כף רגל עליו ישנה מסורת יהודית שניכר בו כף רגלו של משה רבנו ע"ה. (לטענת הדרוזים של יתרו חמיו).
שאלתי מספר חכמים בדורנו מה ההתייחסות למִדְרָךְ כף הרגל בקבר יתרו? להלן מעט מדעות הרבנים שליט"א על "כף רגלו של מרע"ה".
בשאלה, ציטטתי את המקורות לדברים שאחד מהם הוא ספר 'מסע מירון' שכתב הרה"ק רבי מנחם מנדל ראבין זי"ע ראש כולל "חיבת ירושלים" שביקר בקבר יתרו שם ישנו מטבע כף רגל של משה רבנו עליו השלום. עוד הוסיף וכתב הרמ"מ ראבין, שהרב הצדיק קדוש רבי אברהם דב מאבריטש זי"ע מחבר ספר 'בית עין' כאשר בא אל האבן חיבק ונישק את מִדְרָךְ הרגל הקדוש הזה, אף מילא אותו בדמע עינו ורחץ אותו בדמעותיו אשר שפך כמים עליו".
דעתו של ר' משה ירושלמי שביקר במקום בשנת תקכ"ט (1769) שהמִדְרָךְ כף רגל הוא של יתרו שהתרגז רוגז רב.
ואילו ר' פתחיה מרגנסבורג מתקופת בעלי התוספות כתב שאת מִדְרָךְ כף הרגל מלאך עשאה לאחר מות יהושע בין נון.
השאלה אותה הצגתי בפני כמה פוסקים היא: האם בביקורינו במקום כפסק שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל[1] שכדאי להתפלל בקבר יתרו "כמו כל הצדיקים" ראוי להביט במִדְרָךְ כף הרגל הנ"ל?
• • •
הגאון רבי שלמה שפיגל ר"מ בישיבת מיר ענה: לא שייך קדושה לאנשים בזמנינו, אומנם גדולי ישראל של פעם השיגו בקדושתם חיבור יותר לשכינה ליד אבן זו.
וכך דבריו המלאים: "לענ"ד (שבאמת עניה, בפרט בדברים אלו) לא שייך קדושה בזה, עיקר מה שיש קדושה במקומות מסוימים שהם יותר מסוגלים לתפילה, היינו משום שיש שם השראת השכינה, ולא נראה שבמקום שדרך בו יתרו יש השראת השכינה עד היום הזה. ומה עדיפות של מִדְרָךְ כף רגל זו מכל ארץ ישראל שהתהלכו בה נביאים יותר מיוצאי מצרים.
"באופן כללי שייך השראת השכינה, כפי מה שהבנתי כשלמדתי את ספר בית אלוקים להמבי"ט, רק במקומות שהתפללו בהם אבותינו, או בקברי צדיקים שמשום קדושתם נשארה שם השראת השכינה. ויש בזה הרבה דרגות, אבל לא מצינו השראת השכינה על מקום סתם. [ומלבד שזה נשמע דברי אגדה, ואין לי לזלזל בדברי החיבת ירושלים, אבל שוב, כתבתי לענ"ד.]
"ומה שהביא בחיבת ירושלים מרבינו הבת עין, אולי הוא בגודל קדושתו השיג איזה חיבור יותר לשכינה ליד אבן זו, אבל אנחנו הקטנים, לא נראה שיש לנו אפשרות להשיג שם משהו".
• • •
הגאון רבי יוסף אוחנה ראש כולל שערי הלכה בעיר תל ציון - שייך קדושה במִדְרָךְ כף הרגל.
וכך דבריו המלאים: "שייך בזה קדושה, ולא שייך להביא את דברי החתם סופר באוה"ח סימן ט"ו השני, שכתב שרק מי שזוכה להבין בשורשי התפילות יכול לכוון בנוסח ספרדי, ובקבר יתרו גם אשכנזים יכולים להבין הקדושה, ובאבן הנ"ל אין שום מניעה מלעשות כן".
• • •
הגאון רבי בן ציון מוצפי – קבר יתרו - יתרו לא קבור שם כלל
וכך דבריו: "דברים לא בדוקים כלל, מה שידוע שלא יתרו קבור שם. ולא אוכל להרחיב בזה", עכ"ל.
• • •
הדיין הרב יהודה עמיחי ראש מכון התורה והארץ: "קבר יתרו הרי הוא מסגד, ואין ראוי להתפלל בו. אולם אין כל בעיה הלכתית להסתכל במקום מִדְרָךְ כף הרגל".
להלן סיכום תשובתו:
"שלום וברכה
"א. אסורה תפילה בבית תיפלתם, ולכן המקום שם שהוא בעצם מסגד לכל דבר אין ראוי להתפלל שם.... זה מסגד ממש ועוד חייבים לחלוץ נעלים ונראה חלילה כמתפללים במסגד. על כן אין לדמות את הקבר המיוחס ליתרו לקברי צדיקים... אלא יש לצאת מהמקום של הקבר וללכת למערה צדדית ששם אפשר להתפלל ולומר פרקי תהילים וכפי מסורת קבורת צפורה ויוכבד.... על כן ראוי לא להכנס לספקות ולהתפלל במערה או בחדר צדדי ולא במסגד דרוזי ללא נעלים.
"ב. אין כל בעיה הלכתית להסתכל במקום מטבע כף הרגל.
"בברכת התורה והארץ יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ".
• • •
הגאון רבי ירוחם ארלנגר דיין בבית ההוראה "דין": "ראוי למלאות בדמע, הרי גאוני עולם עשו זאת".
וכך תשובתו: "לא שמעתי אף פעם על הענין הזה, אבל אם גאוני עולם הביטו שם ומילאו בדמע, למה לא לעשות זאת? נראה לי דבר מדהים למען האמת, אם זה אכן קיים בזמנינו. שיתקבלו תפילותיכם לטובה ולברכה".
• • •
הגאון רבי דוד חי הכהן: לאחר שהגר"ח קנייבסקי אמר, יש בזה מעלה.
"כיון שהגר"ח קנייבסקי אמר שכדאי להתפלל בקבר יתרו יש בזה מעלה, אך לא נראה שיש חשיבות בהסתכלות על צורת כף הרגל שלא ברור מהי נכונות השמועה בזה".
• • •
הגאון רבי אדיר הכהן: מדובר בגרסאות סותרות, לאבן לא שמענו מצוה או מנהג.
"כדלהלן הנני רואה בדבריכם גרסאות סותרות ואם זה משה רבנו א"כ זה לא היה בארץ ישראל שלא נכנס לארץ ולפי גירסא אחרונה התגעשה ארץ ישראל. ועכ"פ איני יודע עד כמה אפשר לסמוך על שמועות ובין כך ובין כך אף לקברי צדיקים אין זה מצוה ידועה אלא מנהג ישראל ולאבן הזו לא שמענו לא מצוה ולא מנהג".
ע"ה אדיר כהן ס"ט ישיבת כסא רחמים
•
[1] בספר שאילת רב דף פ"ח
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com